עם כל הכבוד לחזרה לאדמה, לכנענים ולכל חבריהם, ייתכן שהם באמת היו חדשניים ומקוריים בתפיסת העולם שלהם, אל כל מה שאנו רואים היום בעיצוב זה מרדף בלתי נלאה אחרי ההכרה הבינלאומית וההשתלבות בגלובליות.
אני מדבר על עיצוב מוצרים, על תרבות ויזואלית, על אמנות ועל תכנים. מזל שעוד מדברים אצלנו בעברית, אחרת הייתי חושב שאנחנו בלונדון

באיזו נקודה איבדנו את הקשר הזה שהכנענים חיפשו ואולי גם מצאו?
למה ואיך הפכו נמרוד והאריה השואג מתל חי לאייקונים של עבר מפואר ולא מוצאים את ביטויים ביצירה העכשווית בארץ?

בעיני זה לא רק עצוב, אלא גם חבל. כאילו סירסנו את עצמנו בכוונה תחילה. כואב - לא?

מאד משמח לראות שיש מי שמביא לתודעת הסטודנטים נושא חשוב זה. מעבר לעובדה שמדובר בחומר מרתק בפני עצמו, מאמר זה גורם לי לחשוב, לחשוב על העבר התרבותי שלנו כעם ועל כמה מקומו חשוב ביצירת הווה ועתיד שיספקו לנו מטען תרבותי משותף וברבות הימים היסטורי- ואולי אם נהפוך להיות יותר מודעים למה שעובר עלינו, נוכל להיות עוד כמה עשורים במקום אחר מהמקום בו אנו נמצאים היום מכל הבחינות וגם מן הבחינה העיצובית והאדריכלית.

הציונות נוצרה כדרך לפרוק ולצאת נגד
מה שהחזיק את העם היהודי אלפי שנים
לכן נזקקה לחפש להאחז במשהוא כמו הכנענים
הכנענים היו עם שפל ופרימיטיבי שנעלם מזמן
אבל כשפונים עורף למקור שלך מוכנים להסתפק בהכל....
חברה לא יעזור כלום....
יש לנו תרבות נהדרת שרובכם לא מכירים
כי הציונים מחקו לנו אותה מהספרים
פשוט לא!!!!סיפרו לנו
במקום זה הלכו על דברים מסכנים...
יש לנו נבואה:
עם לבדד ישכון בגויים לא יתחשב...
ומי שעיניו בראשו רואה מה קורה היום מסביב
מה צריך יותר מזה??????????

1. זאקי היקר, ביום שאני אצליח להבין פוסט אחד שלך, כנראה שתגיע אחרית הימים. אותה מסוגל לכתוב שני משפטים רצופים שמתחברים אחד לשני? אני בטוח שכן. אז אנא, לטובת הדיונים שאני בטוח שאתה יכול לתרום לנו, תנסה להשתדל.

2. לשאלתך רוית - אני חושב שזה היה באיזור שנות השמונים, עם תוכנית הדולריזציה של ארידור וכניסת הטלויזיה הצבעונים לכל בית ביחד עם דאלאס. אז זה התחיל. היום כבר מאוחר מדי

Hello I am interested in who is leading this course and who is participating. I also have a question, why does the article have to be written in such a “high” language? I find it very “falzani”. If you are talking about being an Israeli so you can start with the way we are communicating. Do we want to be clear or do we want to show how smart we are?

אנשים שלא פתחו ספר או אנציקלופדיה מימיהם - אנא, אל תגיבו תגובות בסגנון "פלצנות". המאמר הזה כתוב בהחלט ברמה שכל בוגר תיכון יכול להבין.
זה מאמר שנכתב על סמך הרצאה שמועברת לתלמידי אקדמיה. צאו מהקטע של דיבור פוקימונים. מדובר פה באנשים בעלי השכלה ורמת ידע מינימאלי.

כותב המאמר הראשון הוא גם המרצה של הקורס. שאר המאמרים ייכתבו על ידי הסטודנטים, תלמידי שנה שניה ב"אסכולה מימד".

גם לדעתי המאמר מראה על בעיה מסויימת בתקשורת בין אמנות לבין הקהל. המאמר משתמש בהמון מונחים שאמורים להיות מובנים לקוראים, רק שהקוראים אינם כולם סטודנטים לעיצוב. הנחת היסוד היא שהקורא יודע מי זה לדוגמא "יחיאל שמי". אבל ברגע שהמאמר מפורסם ברשת, אי אפשר לעשות הנחה כזו, או שמא אפשר?. מי שרוצה, יריץ חיפוש בגוגל על השם ובטח יגיע לאיזה אתר שמסביר על פועלו. מצד שני, אם אמנות/פרוייקט אמנותי אמורה לפנות לקהל נרחב, לא ראוי שהוא ידבר בשפה כללית?

צריך למצוא איזון בין דיון בתחום צר, שדורש תמיד שימוש במונחים מקצועיים לבין הידע הכללי. המונחים לרוב יישמעו פלצנים לשומע מהצד. שימוש במונח קרבורטור יכול להשמע פלצני אם הוא נמצא במשפט "חשיבותה של עבודה זו להתפתחות האמנות האינטרדציפלינרית כחשיבותו של הקרבורטור למנוע". השתמשנו במושג מעולם המכוניות שהוא לא פלצני כשלעצמו.

אולי הבעיה של התפתחות האמנות בארץ שהיא הפכה לנחלתן של קבוצות מצומצמות באוכלוסיה?

ספר תורה

מדובר במאמר בתחום מקצועי. אולי פונה לכל הקוראים, אבל זה לא דיון כללי בעיתון ידיעות אחרונות. לכן אי אפשר להתלונן על שימוש במילים מעולם המושגים של האמנות במאמר כזה. יכול להיות שהיה אפשר לפרש אותם יותר, או לתת דוגמאות שיקלו על ההתמצאו, אבל אני כאדם שלא עוסק בכלל באמנות, דווקא הבנתי הכל, גם אם לא הכרתי את האנשים שעליהם נכתב במאמר.

מה שמטריד אותי (וסליחה שאני מחזיר אתכם ממחוזות הפלצנות) היא לא לאיפה נעלמה הכנעניות שניסתה הקבוצה לבסס, אלא מדוע מלכתחילה הם בחרו למחוק 2000 שנות גלות ולחזור לתקופה התרבותית הקדומה ביותר.
דווקא העם היהודי שהסתובב במשך מאות ואלפי שנים באין ספור מדינות היה אמור לספוג מסורות של עיצוב מתרבויות שונות. עדות לספיגה הזו רואים בבתי כנסת רבים, בחפצי יודאיקה ואפילו בספרות ובשירה.
בחירתם של הכנענים נראית לי כמו ראשיתו של ה"מחלה" שאנו סובלים ממנה עד היום. הגישה הזו של "בואו נמחוק הכל ונתחיל מהתחלה" היא זו שלדעתי שמה אותנו במצב של תלויים באויר.
החיבור לאדמה ולהיסטוריה הקדומה הוא הכרחי אבל אל לנו לשכוח שקרו כמה דברים מאז שיכולים רק להוסיף לנו כשאנו באים לפסל, לכתוב, לבנות ולעצב.
נמרוד היה אולי סמל לתקופה ולסגנון, אבל בראי הזמן, הוא היה חסר חשיבות כמעט שכן העיצוב הישראלי כיום(לפחות לדעתי), אם הוא קיים בכלל,, כמעט ולא שואב ממנו דבר.

א. אני לא בטוחה שהאמירה הקטגורית "בחרו למחוק 2000 שנות גלות..." נכונה בהקשר הזה.
התנועה הכנענית לא מתעלמת מכל מה שעבר על העם היהודי מאז גלות בבל ועד היום, אלא חוזרת אל המקורות והשורשים התרבותיים של האזור, בלי להתעלם מכל מה שעבר עלינו ועל התודעה הקולקטיבית שלנו מאז. רק שהדגש מושם אצלם על החיבור לתרבות המקומית והאזורית ולא על החיבור לתרבות היהודית.

ב. לגבי חוסר החשיבות של נמרוד "בראי הזמן": נמרוד והארי השואג, הפכו לאייקונים תרבותיים ביצירה הארץ ישראלית. שום דבר, כולל התעלמות גורפת מאיזכורם בפומבי, לא יכול לקחת מהם את המעמד הזה וככאלה, הם נמצאים בתודעתו של כל יוצר מקומי (ולאו דווקא יהודי או ישראלי) כשהוא ניגש למקומות בתוכו מהם הוא שואב את יצירתו.
נכון שלא כל יצירה מקומית מצטטת את דנציגר או את יחיאל שמי, אבל גם לא כל יצירה אירופאית מצטטת את פיקאסו ובראק, ועדיין, הקוביזם הוא אבן דרך בהתפתחות היצירה המערבית ובלעדיו, עולם האמנות ואולי כל המחשבה המערבית המודרנית, לא היו כפי שהם היום.
זו דעתי לפחות...

בואו נשכח לרגע מהכנענים ("המקוריים") ונבדוק בראש כמה פעמים מאז שהתחלנו לעסוק בעיצוב שאלנו את עצמנו שאלות בנוסח:"למה אין פה עיצוב כמו באירופה?" אבל האם אנחנו חיים באירופה? העיצוב אמור להיות תלוי מקום וזמן, וכל מה שנגזר מהם; אם אנחנו, לדוגמא, חיים במצב של מלחמה, מיתון, קיבוץ גלויות, ושוק אלים שלא חוסך באמצעים, יחד עם בעייה לא קטנה של פערים חברתיים (כזו שגורמת למילה דנציגר להפוך למגנט טוקבקים - אולי באמת לא היינו אותנטים במשך כל הדרך? קורים פה יותר מדי דברים המייחדים אותנו (מה לעשות) מכדי שנרשה לעצמנו להזיע על אומנות ועיצוב ארופאים.
בהצלחה, וכל הכבוד על היוזמה

אני מצטט מן המאמר: "בשנות הארבעים המוקדמות של המאה העשרים התגבשה קבוצת משכילים אשר עסקה בספרות, שירה, ציור ופיסול... ודגלה בהחייאת ההוויה הישראלית האבודה ובמחיקת שנות הגלות"
הכנענים בחרו לשאוב את השראתם מהתרבות הארץ-ישראלית הקדומה. לא מתרבות זו *פלוס* תרבות ספרד/תרבות המערב/כל תרבות אחרת בה יצא לנו להתחכך במהלך נדודינו.

בנוגע לאריה השואג ונמרוד... עם כל הכבוד, אני לא מצליח לייחס להם חשיבות רבה מידי. לכי ותשאלי אומנים ומעצבים ישראלים על אבני היסוד התרבותיות וההשראתיות שלהם. אני אהיה מוכן לאכול את הכובע של ירדן אם שלושים אחוז מהם יזכירו את האייקונים האלה.

ובנימה קצת פחות אישית - כולנו נזכיר ללא מחשבה יתרה את הפסל דוד, את ונוס עולה מן המים, את המונה ליזה, את יצירותיו של אנדי וורהול, ג'קסון פולוק ועוד רבים וטובים כמשהו שמהווה אבן דרך בהתפתחות אומנותית. האריה השואג ונמרוד נדחקו כבר מזמן לקרן זוית שרק "מביני עניין" מועטים או תלמידי בית ספר הלומדים על תל-חי יזכרו בכלל.

"WE ARE NOT HUMAN BEINGS HAVING A SPIRITUAL EXPERIENCE, WE ARE SPIRITUAL BEINGS HAVING A HUMAN EXPERIENCE"