קצת קשה לדבר ל"צוות הסטודנטים", אבל ננסה... נדמה לי שפרק הסיום של המאמר צריך כמה הבהרות: קודם כל בענין ה"מונומנטלי" - או שזו חולשה של השפה או שזו חולשה שלי, אבל אני לא הצלחתי להבין באיזה מובן השתמשתם בו בהקשר הזה (במובן של הנוכחות הפיסית - מרכיב נוף שמתאפיין בגודל בצורה וכו', או במובן של מוֹניוּמֵנט - מצבת זכרון); בכל אחד מהמובנים האפשריים, לי נראה שהטענה של פרק הסיום היא בעייתית (אפילו בסתירה פנימית, אם הכוונה היתה באמת למוניומנט). קודם כל בגלל שהיא מניחה - מבלי לבסס - שמגדל המים "היטשטש מהזכרון הקולקטיבי", וגם בגלל ההשערה שהטישטוש הזה נובע מכך שמגדל המים הפך ל"חלק מהשפה הויזואלית המקובלת בנוף הישראלי". לי נראה שדווקא העובדה שמגדלי המים נקלטו לתוך הנוף שלנו - במיוחד באותם מקרים שבהם נעטפו המבנים הללו בצורתם המקורית והארכאית (לעיתים כשהם נושאים את הצלקות ההסטוריות) בתוך נוף אורבני מודרני, עושה לשימור המוסד ההיסטורי הזה בתוך הזכרון הקולקטיבי הישראלי. תיזכורת מתמדת גם לעבר ה"כפרי" של היישוב הישראלי, וגם להסטוריה שלו. אנחנו חולפים על פניהם במהלך חיי היומיום מבלי לתת את הדעת למטען הזה? וודאי, אבל לדעתי לא זה המבחן לנוכחות שלהם בזכרון הקולקטיבי. אני מניחה שדבר דומה קורה לצרפתי שחולף ברכבו מידי יום מול שער הניצחון. השאלה היא מה קורה כישראלי משוטט למשל ברחובות תל-אביב עם תייר, ונשאל בתמהון מה זה המבנה המוזר הזה שנטוע בטבורה של העיר לצד הבניה המודרנית. אני מהמרת שישראלי מצוי ידע לתת לפחות תשובה מהותית בסיסית (להבדיל ממה שיהיה לו להגיד על "מרכיבי נוף" מקומיים אחרים, דודי שמש למשל...).
וכמו שנהיה שגרתי כבר בשנתיים האחרונות, כמעט סוריאליסטי לכתוב את זה בבוקר כזה.

במרבית הימים אנו חולפים על מגדלי מים בלי לתת כלל מחשבה אליהם. אבל כשאני קורא את המאמר, אני בהחלט מנסה לזכור אם אי פעם ראיתי מגדל מים באירופה, ואני מוכרח לומר שאני לא זוכר משהו כזה, למרות שאני בטוח שהם קיימים.

כלומר, מגדלי המים הפכו לחלק מהנוף המקומי, חלק כזה שמזוהה אצלנו גם עם נוף מקומי ולא אחר. אני לא בטוח לעומת זאת שהסיבה היא מתוכננת כל כך, אלא העובדה שאצלנו בוחרים לחסוך ולא להשקיע בהטמעה בתוך הסביבה של מבנים כאלו.

מלבד להיות "ציון דרך טופוגרפי" הוא להוות נקודת גובה בחוק הכלים השלובים, ולדאוג שלכל האיזור יהיה אותו לחץ של מיים. בימים של לפני קום המדינה החבית הענקית התלוייה בגובה רב סיפקה פיתרון זול למשאבות, וניצלה את חוקי הטבע לטובת האנושות.
חלק גדול מהמוביל הארצי בנוי בצורה כזו שמעלים את המיים לנקודה גבוהה ואז הם יוצרים לחץ ששומר על עוצמת מיים קבועה. החיסכון במשאבות ובחשמל , שמאפיין את ימיה הראשונים של המדינה הדו - שימושיות של המבנה(הן כנקודת משלט ומשמר, מקום ריכוז) בנוסף לתפקידו המקורי אופייני למספר מבנים נוספים, כמו בית כנסת בית העם וכדומה.

כיום כשהזמנים השתנו, והתפתחה גם הטכנולוגיה, בונים מגדלי מיים בצורה חדשה . המיים שיורדים בתוך ספירלה נותנים לחץ יותר אמין, ופחות בעייתי בדירות הגבוהות.

מישהו מכם פעם ביקר בתוך מגדל מיים???,

באירופה , שבה אין בעייה של מיים , פשוט משתמשים במשאבות לחץ .


חבל שהתיחסתם רק לצד העיצובי ולא לצד הפרקטי של המבנה.

סה"כ - חביב אבל לא ממצה.

מעניין שההתייחסות פה היא דווקא למגדלי המים - שהם תופעה מקומית חדשה יחסית, ולא לבורות המים, שהם הדבר השורשי האמיתי בארץ הזאת.
הם בכל מקום והם מייצגים את הארצישראליות המחוברת למקום ולקרקע הרבה יותר טוב מהמגדלים הפורחים באוויר של סבינו והורינו.

נעמי שמר הזכירה אותם - באחת היצירות היותר ישראליות שנולדו פה אי פעם: ירושלים של זהב. (חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר... אם לא טעיתי בציטוט).

עמוס קינן, השייך לתנועה הכנענית למיטב זכרוני, כותב על בורות המים כערש התרבות וההיסטוריה של הארץ הזאת, בספרו הדרך לעין חרוד:"זה היה בור ענק ועמוק מאד... כאן התחבאו מצרים מפני חיתים, כנענים מפני בני ישראל, בני ישראל מפני כל השאר. אולי פעם ישבו פה עשרה לוחמים והפילו גורל מי יהרוג את מי ומי יישאר אחרון, להרוג את עצמו. אולי אפשר היה לחפור כאן ולמצוא חרס כתוב, שלד של לוחם על חרבו וחניתו, קצת תשמישי קדושה..."
מה כבר אפשר למצוא במגדלי המים האלו שמתחבר להוויה הישראלית או לרוח המקום המסויים הזה? סתם מגדלים פורחים באוויר, אם תשאלו אותי.
חפשו מתחת לפני הקרקע. שם נמצאות בד"כ התשובות האמיתיות לשאלות שלא נשאלו...

מה עושה לשיטתך את בורות המים ל"דבר האמיתי" ואת מגדלי המים "לסתם מגדלים פורחים באויר"? העובדה שאלה מייצגים את תקופת המקרא, ואלה את התקופה הציונית? לפי ההגיון הזה אולי כדאי שנחדש את מלכות ישראל. אחרי הכל, גם המשטר הדמוקרטי הוא תופעה תרבותית חדשה יותר.
אנחנו, שאלה ואלה הם חלק מההסטוריה שלנו, צריכים לדעת לחיות עם שניהם. אם בכלל, שם - בסינתיזה הזאת וביכולות שלנו להכיר בה, שם ה"תשובות האמיתיות".

שיטתי מהלילה היתה בעיקר עיפות וגם קצת עצבים שלא שייכים לעניין.
כן, אולי היייתי נחרצת מידי בפסילה הזאת - ומן הסתם את צודקת, מיכל, שניהם יחד - ועוד הרבה דברים אחרים.
והלגיטימיות והרלוונטיות של מגדלי המים לא פחותה מזו של בורות המים, על אף שהיא נובעת מנקודה אחרת בזמן.
למען האמת - בחשיבה קצת יותר מפוכחת, שני האלמנטים שימשו בערך את אותם צרכים: ביטחון ואספקת מים, כל אחד מזווית ראיה (תרתי משמע) שונה ומותאמת לתקופתו.
אולי הביקורת שלי צריכה היתה להיות על ההשמטה של בורות המים כאלמנט סביבתי שקשור לתופעה קשר הדוק - ולא פסילה של אחד כדי לרומם את השני...
נו שויין - איך אמיר אומר: אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. :)

ממש מתבקש, לא? הדבר המצחיק הוא שהויכוח הקטן הזה שנקלענו אליו, דומה מאוד למה שחשבתי כשקראתי אותכם בפרק על הכנענים. אפילו כתבתי משהו ברוח זו כתגובה (ואין מה ללכת לבדוק... זה נשאר על המחשב בינתיים). מה שמסקרן אותי, זה למה אין כאן תגובות של הסטודנטים.
איך ירדן אומר: ואיפה אתם?
:-)

אין כאן מספיק מידע אתם לא שבים

ברצוני להודות לכותב הכתבה, ולמגיבים המשכילים אשר נתנו מהידע שברשותם על מנת לענות לי השאלה שאני וחבריי שאלנו- מהו מגדל המים?
ברצוני להוסיף ולומר שזהו מבנה אשר תורם לאוירה הפסטוראלית באיזורים עירוניים, ומשתלב יפה בין השדות השוכנים ליד עירנו.
תודה.

למה אין לכם מידע?

למה אין לכם מידע?