בוסתנים - תרבות הולכת ונעלמת
מאמר בעיקבות הרצאה של עליזה ברודיא
הידעת? משמעות המילה בוסתן בפרסית היא מקום של ריח: בו=ריח, אסתן= מקום . בעקבות הרצאה אשר ערכה בפנינו עליזה ברוידא, אדריכלית נוף.
בחיפוש אחר מאפיינים ייחודיים בתרבות הישראלית חקרנו את מסורת הגנים הריחניים הרי הם הבוסתנים. ניסינו לבחון מדוע מסורת עתיקת יומין זו אשר הייתה אופיינית למקומנו כמעט ונזנחה ולא טופחה לאורך השנים.
בוסתן הוא גן ביתי, אשר מקבץ עצי פרי, ירקות וצמחי תבלין בכמות לתצרוכת ביתית. הבוסתן בנוי באופן פונקציונאלי וצנוע. מאפייניו הארכיטקטונים של הבוסתן נובעים מצרכי המשפחה, לדוגמא:
הצורך במתחם סגור ומוגן, הוביל ליצירת גדר / חומת אבנים, התוחמת את שטח הבוסתן ומגינה על עצי הפרי. החומה מספקת מסתור והגנה ואף תורמת למימד המסתורין הקשור בגנים אלו.
הרצון לרמיזה על היות הבוסתן מאחורי החומה יצר שער המפריד בין החוץ ובין הפנים, בין אוירה ציבורית לפרטית. השער מרמז על בוסתן אשר מצוי מאחורי הגדר כמו שרעלת המוסלמית מרמזת על נפש האדם מאחורי הרעלה / מאחורי העיניים החשופות.
משאבים מצומצמים בשטח אילצו את המשפחה לארגן את הגן באופן בו יהיו צמחים מסוגים שונים, בכדי שתהיה תנובה כל השנה, על כן יצרו חלוקה של אזורי גידול שונים. על פני אותה חלקה יכולים לגדול מס' גידולים המניבים פרי בעונות שונות ויחד עם זאת יוצרים סימביוזה בינהם.
בעקבות מחסור במים לא שתלו דשא, הקרקע כוסתה בחצץ/אדמה/ תבלינים. הצורך בהגנה מפני רוחות גרם לנטיעת ברושים או עצים עמידים בצד הצפוני, ואילו ירקות ותבלינים נשתלו בדרום.
 ){kind=link}
כל הצמחים המושקים
משמעות המילה "בוסתני " הינה כל הצמחים המושקים, נוחכות המים מאוד דומיננטית בכל בוסתן ועפ"י הארכיטקטורה של מבני המים (אדריכליים יותר ופחות), אירגנו את הבוסתן: צמחים שנזקקו להרבה מים מוקמו בקרבת התעלות ואלו העמידים יותר הקיפו אותם. צורה נוספת לארגון הגן הינה שיטת הטראסות: הגדרת הטרסה מפני סחף נבנתה ממסלע טבעי ומאדמה. הטרסות אפשרו זרימת מים טובה, וניצול מרבי של השטח ומניעת סחף בו זמנית. דוגמא לבוסתן הטראסות אפשר למצוא בוואדי שיח. בוואדי שיח יש 8 טראסות המקבילות לשמונת הגנים בדרך לגן העדן עפ"י הקוראן. בנחל שיח הבוסתן היה בוסתן מפואר שהוזנח וננטש במהלך השנים, אך כיום שיקמו אותו. שתילת התבלינים ליד הפרגולה תתרום ריח ואווירה למקום בו נמצאים למנוחה ולשלווה..
 ){kind=link}
)
לחצו לגודל מלא
צורת נוף זו, של בוסתנים, התפתחה בעבר בארץ בצורה טובה מכמה סיבות:
א. התרבות שרווחה בארץ התבססה על מסורת חקלאות מימים ימימה:"
כי אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח' ז-ח).
ב. מחסור במים ובשטח תמיד היה באזור, בוסתן הינו אזור קטן ומוגדר המנוצל היטב. הבוסתן איננו מתפשט למרחבים עצומים הדורשים כמויות אדירות של מים.
ג. באזור לא היו (לאורך זמן) שכבות אצולה עשירות המסוגלות לבנות את גני הראווה הענקיים כמו באירופה.
בעבר, היה ניתן לראות בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי. כיום אם נחפש אותם בוסתנים צפוייה לנו אכזבה גדולה. שכן הבוסתן היה בעבר חלק אינטגראלי מקיום המשפחה וחלק ממנה (בשטחי הרשות קיימים בוסתנים מרהיבים). המשפחה טיפלה בו באופן מסור, דאגה לו והשתמשה בו. כיום בחברה הישראלית אין המשפחה צריכה לדאוג למזונה ולהתלות בגידוליה בלבד, שכן המזון נגיש וזמין בכל מקום (בכפוף למשבר הנוכחי). כמו כן הבוסתנים דרשו כמות מסוימת של מים, וכיום במדינתנו היבשה משאב זה חסר באופן ניכר.
בנוסף לשינוי צרכי המשפחה ומחסור במשאב המים, אל לנו לשכוח כי היה מיזוג תרבויות במאה שנים האחרונות, ורב מערבי השתלט על הארץ. החלוצים הגיעו עם השפעות אירופאיות, ועם הפנים לקדמה שהתבטאו בעיקר בתפיסות נוף פתוחות ובגנים רחבי ידיים, עם שאיפה להיפתח לנוף (ראה דוגמת קיבוץ נהלל) ולא להיסגר בו. הגנים החדשים יצרו המשכיות פרספקטיבית בניגוד לגן הערבי המקוטע לפרקים. הדימוי החלוצי ניסה להתרחק מהדימוי של הפלח המקומי, מבחינתם צורת הבוסתן הסגורה לנוף הינה צורת חיים נחותה יותר, לכן היה צורך בשינוי. הצבע הירוק אינו שולט בבוסתן בכל עונות השנה, חלק מהזמן צבעו חום דבר שהעין המערבית איננה מורגלת בו. בוסתן: מה שמשקיעים זה מה שמקבלים, יותר קל למלא את השטח במשטחי דשא, וכמובן שיותר קל להפעיל ממטרה מאשר לטפל בבוסתן.
הבוסתן המודרני
כיום הביטוי לצורת נוף זו נשאר רק במהותו. כבר לא רואים בנייה של גנים סגורים או יצירת בוסתנים חדשים אלא, משתמשים במאפייני הבוסתן ומחדירים אותם לצורת נוף מודרנית מערבית. הבוסתן המעניין ברחובות אשר הוקם על שרידי יקב ישן בתוך שכונת מגורים. הוא דוגמא מצויינת לכך. ניתן לזהות את עצי הפרי, החומה שהקיפה את הבוסתנים בעבר, את השער, את ברכת המים ושבילי המים. מה שיצר סוג של בוסתן מודרני. משהו שנשמר מתרבות הבוסתנים הוא פרגולת גפנים על גג הבית, דבר היוצר ניצול מרבי של שטח הגג כחזית חמישית והגנה מהשמש.
מוטיב ההגנה והשמירה נמצא גם במבנה העתיק וההיסטורי: "השומרה" ביד השמונה: מבנה עשוי אבני גיר שיועד לשמירת הבוסן . (זהו פרויקט שיחזורי של משרד 'מוריה סקלי'). הבילוי בבוסתן מתבטא בהליכה , הרהור והרחה.
 ){kind=link}
)
בוסתן מודרני בהרצליה
חוש הריח הינו אחד מהחושים היותר חזקים שלנו ומופיע בתרבות כליווי למשהו קדוש, מתחבר לנו לזיכרונות מן העבר, חוש שהולך ומתקהה עם השנים. יחד עם חוש הריח פוחתת גם תרבות הבוסתנים, ובקרוב יראה לנו המקום הריחני, כזיכרון מתוק המלווה בריחות בלבד."
וייטע יהוה אלוהים גן בעדן מקדם; וישם שם, את האדם אשר יצר. ויצמח יהוה אלוהים מן האדמה, כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע." (בראשית ב' ח'-ט')
האם אין זה חבל לוותר על גן עדן שכזה?
תודות ל: עליזה ברוידא, יעל מוריה וסיגל ברניר
לעיון נוסף:
אדמה.נט
סנונית
איתן נחום בתאריך 12/8/2002 8:05:23 AM
האם מישהו בדק
אם אין תכנון ובניית שכונות מגורים בצורה שדומה לבוסתן מודרני? היום נבנות שכונות חדשות כאשר ישנם גנים בתוך השכונה שמתוכננים מראש. האם יש גנים כאלו שמתוכננים על פי עקרונות הבוסתן?
שירלי בתאריך 12/9/2002 10:24:31 AM
זהו תפקידם של אדריכלי נוף
קח לדוגמא את היקב של ראשון לציון שנהרס
זהו עכשיו בוסתן שנבנה בתוך שכונה על שרידי היקב, אדריכלי נוף עושים זאת אבל כנראה שלא מספיק...
מוכרים לנו את מה שהעין המערבית רגילה לראות ולכן אין הרבה בוסתנים
ירדן בתאריך 12/10/2002 7:24:14 PM
כלומר
הסיבה שלא משקיעים בבניה מותאמת לאקלים הישראלי הוא שאדריכלי הנוף בארץ לא יודעים מה טוב בשבילנו?