הפרוייקט השני עוסק בריהוט חדש למוזיאון הפרדסים.

שרונה

גדי דודלר ואמיר מרן

היסטוריה בלב תל-אביב או "מי בכלל מכיר את הטמפלרים?"

השבוע כחלק מהחיפוש שלנו אחרי העיצוב הישראלי נחשפנו לעוד פרק מעניין בהיסטוריה הלא כל כך מפורסמת של המדינה. ערכנו סיור בתל אביב, ואם נדייק, אז ערכנו סיור בשרונה. את הסיור הדריכה תמר טוכלר, מנהלת מחוזות תל אביב ומרכז במועצה לשימור אתרים..

פינת נוסטלגיה במרכז העיר

מה היא שרונה? מי הקים אותה ומדוע מתחם זה כל כך חשוב לנו בקונטקסט של עיצוב ישראלי?

שרונה הוקמה בשנת 1871 על ידי הטמפלרים, חברי תנועה שפעלה בכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה ונחשבה שם כתנועה רדיקלית ולא אהודה במיוחד. הטמפלרים יישבו את פלשתינה במטרה להכין את הארץ לבואו של המשיח. הם התיישבו בערי החוף, שהיו אז הערים החשובות בפלשתינה, תחילה בחיפה בשנת 1869 ולאחר מכן גם ביפו. הקבוצה הטמפלרית היתה חריגה, ייחודית ושונה מיתר קבוצות הבאים לארץ-ישראל. הם הצליחו להתמודד באופן מרשים עם קשייה האובייקטיביים של הארץ והם אכן היחידים שהוסיפו להתקיים במסגרת כיתתית מוגדרת גם אחרי מלחמת העולם הראשונה.

הסדר החברתי והארגוני של הטמפלרים הכתיב מראש את הגעתם לארץ של בעלי מקצועות מסוימים, אשר יכלו לתרום להקמת ההתיישבות החקלאית ולספק את צרכיה. הם הובילו בתכנון המסודר, בפיתוח שטחי גינון ונטיעות, במערכת השקייה משוכללת בחלקות ובפרדסים, באגירת מים מסודרת ובהזרמת מים לבתים. הם היו גם הראשונים בארץ בזיבול ובדישון כימי של השדות.

חקלאות וצמחיה מיובאת

בשנת 1870 הם רכשו אדמות באזור המוכר לנו כיום כקרייה בתל אביב. הבחירה במקום לא הייתה מקרית, מצד אחד קרוב לדרך נבלוס ,שהיום מוכרת כדרך פתח תקווה, ומצד שני קרוב לנחל איילון. שרונה הוקמה כמושבה חקלאית והטמפלרים הביאו עימם ציוד מכני חדשני מאירופה, דבר שעד אז לא היה קיים בארץ, וחשף את המקומיים לנפלאות המהפכה התעשייתית.

מבנה היישוב הטמפלרי

הטמפלרים הביאו עימם את צורת היישוב האירופאית שהייתה מושתתת על צורת צלב הממוקם על הצטלבות צירים מרכזית. וכך גם שרונה בנויה על הצטלבות, היום הרחובות דויד אלעזר ורחוב קפלן.

תכנון הישוב
זהו אחד הישובים המתוכננים הראשונים בארץ, אם לא הראשון שבהם. האדריכל תיאודור זנדל (טמפלרי מהמושבה הגרמנית ביפו ומראשוני המתכננים בארץ) תיכנן את המושבה. הוא תכנן אותה על רכס בקו פרשת המים אשר היוותה את שיא הגובה באזור, שרונה נבנתה על בסיס של הצטלבות צירים. מרכז המושבה היווה את המקום החשוב ביותר אשר ממנו יצאו בקווים אלכסוניים שאר מבני המושבה. כמו כן ניטעו בשכונה מס' רב של צמחים, וזנים רבים של עצים (כ-90% מהצמחייה המקורית הינה מקורית לתקופת הטמפלרים). בשנותיה הראשונות של המושבה פגעה מחלת הקדחת במתיישביה. בתגובה נטעו המתיישבים עצי אקליפטוס לטיהור האוויר. היו אלה עצי האקליפטוס הראשונים בארץ.

המבנה הראשון שנבנה היה בניין בית הספר כיום דואר שהוקם במרכז המושבה. המבנה עשוי אבן כורכר מקומית שסותתה לבלוקים. התומכות בתוך הבניין עשויות קורות עץ ומחוזקות במוטות ברזל השומרים על מתח ומבנה הבניין.
מול מבנה הדואר הוקם מבנה ציבורי שהיה הגדול והיפה במושבה. הבניין עוצב בסגנון ניאו קלאסי הכולל אלמנטים קישוטיים הלקוחים מסגנונות הבנייה היווניים והרומיים כדוגמת גמלון ועמודים מחופים. בעיצוב הפנימי הושם דגש על שימושיות ופשטות (ניתן לראות את המבנה יוצא הדופן בנסיעה על רחוב קפלן – מבנה פינתי על צומת הרחובות קפלן דוד אלעזר).

שרונה התנהלה כמושבה חקלאית דלת אמצעים עד לשנת 1898, בשנה זו מגיע לארץ הקיסר הגרמני וילהלם לביקור מדיני על מנת לפגוש את הרצל אשר מפנה את תשומת ליבו לשרונה המושבה הגרמנית .הקיסר נדהם לגלות שיש לו אחיזת קרקע ונתינים גרמנים בפלשתינה שהפכה פופולארית מאוד בימים ההם. הקיסר מתרשם עמוקות ודואג להזרמת כספים ויצירת יחסיי ציבור לטובת הטמפלרים בגרמניה. הטמפלרים משקיעים את התרומות החדשות בהקמת שתי מושבות בצפון והרחבת יפו.

חשיבותה האדריכלית של שרונה באה לידי ביטוי במגוון מישורים. ייחודה אינו רק בהיותה חוליה מוצקה בשרשרת האירועים שיצרו את תל אביב, אלא פרק חשוב בתולדות האדריכלות הישראלית.

ההיסטוריה חוזרת

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הבריטים כובשים את הארץ מידי הטורקים והטמפלרים, כאויבים למנדט הבריטי, מוגלים למצריים. לאחר המלחמה, בשנות העשרים המוקדמות, חוזרים הטמפלרים למושבות בארץ ומתחילים בשיקומן.

בתקופת מלחמת העולם השנייה המפלגה הנאצית עולה לשלטון בגרמניה ומעלה לסדר היום את שאלת קיום המפעל הציוני וההתיישבות הטמפלרית בפלשתינה. עקרונות התנועה הנאצית מחלחלים למושבות הטמפלרים בארץ, ומספר רב של מתיישבים טמפלרים נעצרים על ידי הצבא הבריטי בגין השתייכות לתנועה הנאצית. חלק מהעצורים מגורשים לאוסטרליה וחלק הוחלפו בעסקאות שבויים עם שבויים יהודים.

צה"ל שולט בשרונה

בשנת 1870 הם רכשו אדמות באזור המוכר לנו כיום כקרייה בתל אביב.

ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בוחר בשרונה כמשכן הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דבר שהיה כרוך בקניית האדמות מהטמפלרים שנותרו בשרונה ובמתן פיצויים כספיים. פיצויים אלו נועדו לעגן את הדבר בחוק ולהפוך את המקום לרכוש מדינת ישראל. עם מעבר הממשלה למשכנה החדש נכנס צה"ל לרוב הבניינים בשרונה ונשאר בהם עד היום. השימוש של צה"ל במקום גרם להרס רב ושחיקת המקום, אם מחוסר תקציב או תכנון שגוי. העצים הרבים שהיו בשרונה נעקרו והדבר גרם לקריסתה של הריאה הירוקה בלב העיר תל אביב.

דגם חיקוי

בשל הצלחתה, הפכה שרונה לדגם חיקוי עבור המתיישבים היהודים. התכנון והבנייה הטמפלרית היוו ציון דרך חשוב בהתפתחות טכנולוגית הבנייה בארץ והיוו למעשה, חוליה מקשרת בין האדריכלות שרווחה בארץ בתקופה העותומנית, לבנייה של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים שספגה השפעות אירופאיות.

למרות המגמה ההולכת וגדלה בארץ התומכת בשימור אתרים ומבנים היסטוריים, בעיקר כאלו שהשפיעו רבות על עיצוב המדינה, עתיד שרונה אינו ברור, והמאבק שמנהלת העמותה לשימור אתרים עדיין לא הוכרע. על שכונה ייחודית כשרונה, שמהווה חלק בלתי נפרד מהיסטוריית מדינת ישראל ומשמרת סגנון ייחודי של קבוצה שתרמה רבות להתפתחות היישוב בארץ ראוי לשמור ולשקם כפי שצריך להתייחס לכל אתר היסטורי בארץ.

תודה לתמר טוכלר,שציטוטיה מופעים בתוך הכתבה.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: