רעיון מקורי ומעניין אך אינני בטוחה שזו היתה הכוונה. המטרה היתה שהמבקרים יוכלו להתרשם שהם מבקרים באורווה ,למרות הסבת המבנה למרכז תצוגות וכנסים. גם דומני שקשה לערום כיסאות שכאלה
בהצלחה

הייתי ממליצה לך להתרחק מעט ממקורות ההשראה, יש לי תחושה שהם מגבילים אותך צורנית.
קשר נכון בין אוביקט לחלל ספציפי יכול להעשות גם ע"י העברת תחושות אשר לא תמיד מגובות באיזכור צורני חד.

בעניין הדלי, יש שתי גשות שנדמה שהתערבו כאן, האחת - רדי מייד - היינו לקחת את המוצר או לייצר שחזור ולהשתמש בו עצמו
והשניה - השראה, ואז המוצר נחדש מתרחק כמה שיכול ממקור ההשראה וזוכר אותו בעברו.
ואם אני לא טועה, כישושבים על דלי, קורים כמה דברים
1. כשהופכים דלי באופן טבעי יש מושב ועדיין ניתן לערום את הדלי ללא צורך לפרק חלקים..
2. דלי הפוך מתאים את עצמו בצורה מופלאה לגוף האדם.. הרבה מקום לישבן ומעט הפרעה לרגליים המקופולת

ואם שרפרף-אין צורך במשענת מפריעה..המבקרים יושבים לראות סרטון של מקסימום 7 דקות, לשבע דקות אפשר גם בלי משענת...
ועכשיו נותר רק להחליט, ולעשות

שבוע טוב גם לך

שלום מורן,
אני הייתי נשארת עם כסא הדלי, על אף שאני חושבת שקשה לך להתקדם איתו. אני מצטרפת להמלצה להפוך אותו, דבר שייתן יציבות גדולה יותר לכיסא, וידגיש את תחושת הישיבה על דלי. מעבר לתחושה אין צורך לדייק בפרטי הדלי כמות שהוא. וזה גם לגבי איזכור הידית במשענת. לא צריכה להיות בעיה למקם את האיזכור הה לא במקום המקורי שלו, ואין שום סיבה שהמשענת תמשיך להיות קשת של ידית.
נראה לי שכדי להוסיף ריפוד, קשה להבין את הכוונה מהרנדרינג.