הפרוייקט השני עוסק בריהוט חדש למוזיאון הפרדסים.

מוצר סופי: כסא ברוס

שי גל

כסא למוזיאון ה"פרדס"

בפעם הראשונה שהגענו למוזיאון ושמענו על הפרוייקט ידעתי שאני רוצה לקחת את זה רחוק . ניתן לראות באינטרנט שכבר מהשעורים הראשונים לא פרצתי גבולות ונצמדתי להיבטים הפרקטים של העיצוב התעשייתי. בהמשך לגישה הפרגמטית ניגשתי לפני שבועיים למפעל לריהוט הצגתי את הרעיון ביצענו מספר התאמות בהיבט התעשייתי וניגשתי לבניית דגם ראשון.

עיקר ההשראה לעיצוב הכסא באה מארגזי ה"ברוס", שבנויים מפסים של עץ, ופרט חיבור ממתכת המשתנה במשך השנים. באותם ארגזים היו נארזים התפוזים שהם פאר העבודה העברית, במיוחד בתקופה בה חקלאות בכלל, ופרדסים בפרט היו עיקר הפרנסה של תושבי המדינה.

מה שהשפיע על עיצוב הכסא היה הרצון לשמר את האותנטיות ולהשתמש במוטיבים העיקריים, כמו הארגזים. פסי העץ הוסבו למשענת ולמושב. פסי המתכת, שהיו בעבר אחד מפרטי החיבור ששימשו לחבוק את פסי העץ, משמשים לבסיס הכסא.

רציתי ליצור מצב בו הכסא יזכיר למבקר במרומז את היותו במוזיאון ה"פרדס" ולא להאכילו בכפית של כסף (להושיבו על פלחי תפוז מפלסטיק ). ובעיקר ללכת 80 שנה אחורה שהכל היה יותר פרימיטיבי, כפרי ופשוט. תוך נגיעה בכל המוטיבים האלה לשמור על כסא ארגונומי, נוח ופונקציונלי.

האלמנטים המייחדים את המוצר
- קונסטרוקציית פסי מתכת שונה מהפרופילים המקובלים שאנו מכירים מכסאות אחרים.
- גמישות אינהרנטית המתקבלת משימוש בקונסטרוקציית פסי המתכת.
- אפשרות עירום אחד על השני למרות שהמבנה התחתון סגור.
- פשוט לייצור, שימוש בטכנולוגיות בסיסיות –השקעות בתשתית יצור זניחות
- שימוש באלמנטים של "לימינציה" קיימת (חסכון בהשקעה באמצעי יצור)

כיווני פיתוח המשכיים
- בניית כסא מאלומיניום.
- פיתוח ריפוד לכסא אשר השראתו מגיעה ישירות מסוחבי הארגזים שהשתמשו בכריות ריפוד לכתף.
- שיפור במבנה פסי המתכת, כיפוף הפס התחתון בצורה קעורה יותר.

סיכום
לתפיסתי זהו מוזיאון התפוז ולא האורווה, למרות שעיצוב הכסא מתאים גם לסביבת האורווה. מבטא אותנטיות ויוצר מיזוג אסתטי של עבר עם הווה תוך הדגשת המוטיבים העיקריים המאפיינים את חלל המוזיאון וייעודו, מבלי לפגוע כלל בנוחות הישיבה והפונקציונליות שלו ככסא לכל דבר.

לחץ על התמונות לקבלת גודל מלא.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: