I think that it is the Israeli mentality of "I know best. You listen to me now motek" which make the forums so popular. They are so simple and easy to access and as Jordan said, give a person sitting in the comfort of his room, the ability to be heard by thousands of people, and that's magic.

We all know about the "Yom shishi ba`erev" culture where people sit around and start arguing about everything, and a forum is just that. Plain and simple.

So the bottom line as I see it, is that we DO enjoy forums more than other people and that we DO think that a forum is god given opportunity to be heard and as loud as possible.

בחול אין פחות פורומים מאשר בישראל: פשוט הרבה יותר מהם אינם ווביים, אלא מבוססי דואר אלקטרוני.
גם כיום, ובמיוחד בתקופת הבום הגדול, דואר אלקטרוני בעברית הוא בעייתי ולא ממש תואם ממחשב למחשב ומתוכנה לתוכנה, לעומת הדפדפנים שעובדים פחות או יותר בסדר בעברית.
בגלל הסיבה הזו לדעתי, התפתחו כל כך בארץ הפורומים מבוססי הווב לעומת אלה שבדואר האלקטרוני- וזו התוצאה.

יש "בחו"ל" (איזה מושג וירטואלי ופשטני, גם הוא צברי) הרבה מאד פורומים... לא מאמין שמישהו ספר, וגם אין להם ריכוזיות פורטלית כמו, בארץ, כך שמלאכת הספירה קשה-עד-בלתי-אפשרית, אבל הניחוש שלי אומר שפרופורציונלית, לפחות בארה"ב, אין פחות פורומים (מה שרבים מהגויים מכנים "לוחות הודעות") מאשר במקומותנו. בואו רק נזכור שאבות (או אמהות, יותר נכון) הפורומים היו "קבוצות החדשות" (בתרגום קלוקל), שצמחו בחו"ל הזה.

אם ניטפל לפטפטת הישראלית דווקא כמקור לא אכזב לצורך בפורומים, הרי שהיא אמנם מוצאת שם את סיפוקיה, בנוסף לקשקשת הסלולרית הגוזלת מכיסנו מבלי שנחוש, לעומת החינמיות הפורומית (חוץ ממה שאולי יעשה YNET בטעות בקרוב). ההסבר של שוש (Xslf) להעדפת קבוצות הדיון הדואליות בחו"ל -- הקושי הבלתי נסבל של הדואל העברי, לעומת הקלילות והאלגנטיות של האנגלית -- הוא נכון מאד מבחינה טכנית, אך נראה לי שהוא יותר מסביר את מיעוטן היחסי של הקבוצות הדואליות בארץ, ולא את ההתרבות של הפורומים.

בקיצור, טעות אופטית המשולבת במחלה הלאומית, הם ההסברים, לעניותי.

בן פורומים בארץ לפורומים בחול הוא שפה הפורטלים מרכזים את הפורומים ויוצרים את האוירה הישראלית כאשר בחו"ל הפורומים מתרכזים באתרים יעודיים ולא בפורטלים. הבעייה באינטרנט בארץ (כמו בהרבה דברים בארץ) שהפורטלים השתלטו על האינטרנט שלנו. 65% מהגולשים לא יוצאים מתחומי הפורטל (MSN נענע, ואללה תפוז) וזה בעצם כל האינטרנט שלהם...
בחול הפורומים הגדולים ביותר הם באתרים יעודים (למשל פורום אומנות באתר של מוזאון , ופורום תיכנות באתר של מתכנתים)

עדיין לא קראתי כאן את כל המאמר, רק ברפרוף קצר ראיתי את זה (אין לי זמן עכשיו לקרוא, אני חייב להסתלק..)
ורציתי להגיב מהר שלמדנו מהטעות של לפתוח הרבה פורומים בלי שיכתבו משהו ואנחנו עוברים לפורום אחד משופר, בימים הקרובים, הוא על סף סיום.

שכמות הפורומים בחו"ל לא פחותה מכמות הפורומים בארץ, ובוודאי עולה עליה. באתרים בינלאומיים אין כזה "הייפ" סביב הפורומים, אולי בגלל שיש המון אתרים שמרכזים עניין סביב התוכן העצמאי שבהם, והשיחות בפורומים הם רק תוספת מעשירה. בארץ, מלבד מס' אתרים בודדים, כל האינטרנט זה חדשות ופורומים. אז מה כבר נשאר לאנשים לעשות?

כנראה שלעולם לא אצליח להבין למה דווקא השיטה המשורשרת וה **מאוד לא נוחה** תפסה בארץ, במקום השיטה "הלטינית", כפי שאתה קורא לה, שהיא גם יותר נוחה וגם יותר אסתטית (לדעתי). נו, שוין.

כל הקטע של האינטרנט, הקטע הזה שאני נכנס לאתר קורא את המידע הדרוש לי והולך זה בהחלט חביב מאוד.
אבל מה? הרי האינטרנט זה דו צדדי ואני בתור גולש רוצה לקחת חלק בו.
לא אמרנו פעם שכל התקשורת האינטרנטית הזו קיימת על מנת לחבר בין אנשים רחוקים, שאני נמצא בישראל וסואה (שום קשר לרפי (: ) נמצאת בלבנון ובחיים אנחנו לא יכולים לדבר אבל האינטרנט פשוט מוחק גבולות ומחבר אותנו.
אנשים רוצים להיות יותר אקטיבים ולדבר לדבר לדבר עם אנשים שאנחנו לא מכירים על נושאים שמעניינים אותנו. אישית אני יכול להגיד לכם שבחיים האמיתיים שלי אין לי אף אדם שאני יכול לדבר איתו על עיצוב גרפי. אבל תודה לאל שיצר לי את פורום עיצוב גרפי בתפוז ושם אני יכול לדבר עם מעצבים על עיצוב גרפי מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה! איזה כיף לי (:

בקיצור, הפורומים מצליחים כל-כך משני סיבות: האחת היא ריכוז נושא בצורה מלאה ומקיפה במקום אחד. והשנייה היא האפשרות לדבר עם אנשים אמיתיים ולהוציא מהכמונה שלנו קרטוב של אנושיות.

שלום.
ברצוני להתייחס מנקודת מבט אישית.הכתיבה בפורום מאפשרת ביטוי והשקפה,הדבר לכשעצמו פועל כממריץ לשם קבלה ונתינה של ידע הבנה,עזרה ותמיכה בשני הכיוונים.

בברכה אביר

למה שזה לא יצליח? הפורומים זה תרבות הפנאי של האינטרנט, זה כמו בית קפה או פאב שכונתי, שאתה יכול להגיע אליו יחף ובטרנינג, וכדי שסיכויי ההצלחה שלך לשיחה מעניינת ימריאו, אתה בוחר לך את התחום שמעניין אותך לדבר אודותיו, במקום ספציפי שבו אנשים נמצאים לאותו נושא. מוצעת לך במה בלי אימת הזרקורים, אתה מכיר תוך כדי לא מעט אנשים חדשים, וכל פעם מתגלה לך איזה חלק נוסף בפאזל עליהם, כך שזה מרווה גם את החסך החברתי, אתה לא מתחייב להמשך שיחה קולחת, אתה יכול לקחת לך יום כדי להגיב, כך שאתה מרגיש מעורב אבל בלי הלחץ של הזמן, אתה למד דברים חדשים, אתה מתפלפל, חולק, מוציא אגרסיות ומתייעץ, ואם נמאס לך מהשם שייעד לך הקב"ה ונוח לך יותר עילום שם תמיד תוכל לקרוא לעצמך מקס הכלי, בקיצור אין בזה חסרונות וזה כל כך סימפטי וקל.

למה חשוב לפורטלים ענין הפורמים? זה אולי מייצג רייטינג?

וההבדל בפורמים של הארץ לעומת הפורמים בחו"ל? זה כמו להכנס לבית קפה ישראלי לעומת אירופאי נאמר, המנטליות הצברית לעומת האיפוק האירופאי וכנ"ל הסגנון האקדמי.

ולמה הפורמים בפורמט הקיים לעומת הפורמט הלטיני? זו תעלומה, הרי ברור שהלטיני נכון, מעוצב וברור יותר, אולי הענין הזה קשור באמת יותר בלהיות ישראלי, ראה ערך נס קפה עלית, יש הרבה יותר טובים ממנו, אבל הוא היה הראשון וישראלים מתרפקים על חלוציות(:

מילים מילים ועוד מילים, הרשת כבמה מזכירה לי יותר את תוכניות הרדיו המהוללות בשעות הצהריים .
הכל קישקושים ,איש הפח מליניאק ,ואחרים.
הבן את סוד אריכות ימיהם והבנת את סוד
ההצלחה של הפורום הישראלי

בארץ יש פורומים לא רעים , פשוטים ויעילים
אך רובם דומים אחד לשני.
למי שיש טיפה דימיון והוא יודע לתכנת באינטרנט , אז המערכת פורומים יכולה
להשתפר , ואני מדבר על יותר עיצוב מאשר
תוכן , תחשבו על זה..

מעניין אך לא...

נושא הכתבה דן בחופש הדיבור ובמותיו השונות אך כאן במקום זה ממש ,הוצא להורג ונקבר.

ממש מעליי.....

הכתבה לא דנה בחופש הדיבור כלל, אלא בפורומים, בפורמט שלהם, בהצלחה שלהם ובקשר הבלתי ברור בין הצלחה של אתר לבין הפורומים שבו.
אף אחד לא טען שפורומים אינם כלי חשוב באינטרנט. הדיון שניסיתי להעלות הוא מאיפה נובעת החשיבות הבלתי ברורה שמייחסים בארץ לפורומים, לעומת אתרים אחרים בעולם. מדוע בניכר לדוגמא לעולם לא תמצא את מספר ההודעות בפורומים בשעה האחרונה בעמוד הראשי של פורטל, ובארץ דווקא כן.
גם בתגובות שניתנו לא מצאתי תשובה מלאה לשאלה הזו.

כותרות בלתי ברורות ללא תוכן?

הסיבה לחשיבות שמייחסים בארץ לפורומים היא תרבות הדיבור בארץ.

בישראל אוהבים לדבר. לכל אחד יש דעה והוא שמח להביע אותה. אנשים בארץ מעוניינים להשפיע על הסביבה שלהם בתחומים של אקטואליה.

דיבורים (והפורומים כמקבילים להם וירטואלית) הם האמצעי הנפוץ ביותר אבל אפשר לראות כדוגמא גם את אחוזי ההצבעה לבחירות הגבוהים יחסית בארץ.

למרבה הצער הרצון להשפיע מתמצה על פי רוב בדיבורים וגם הם ברמה נמוכה של דיון (שגיאות כתיב וטיעונים מופרכים),
מתמקד באקטואליה ומתעלם מסוגיות חשובות אחרות.

ברצוני להוסיף גם שהקבעון שירדן מתאר לגבי הממשקים בחו"ל הוא מעציב אם הוא באמת קיים. צריך לברך על המודעות לנושא הממשק כפי שהיא מתבטאת בפורומים המרכזיים בארץ. הממשקים האלה משתכללים לטובת המשתמש, לא כנגדו.

הייתי רוצה למצוא יום אחד פורום, שבו לא יהיה כתוב בשום מקום "אחלה אתר!!!! פצצה של משחקים!!!!!!!!"
הפורום של קונספציה נראה לי בדרך הנכונה :)

מאד!

לא ברור לי מדוע בחר כותב המאמר ומדוע בחרו המגיבים, לנתח את תרבות הגלישה הישראלית באמצעות הפעילות בפורומים בלבד.
המשיכה של הגולשים הישראלים אל פורומים היא מעניינת, אם אכן היא גבוהה יותר מבמדינות אחרות. אבל אני הייתי מציע שלא למהר ולקבוע שהגורמים לכך נעוצים בפטפטנות של הישראלי. דבר ראשון, אותו ישראלי שאנחנו מדברים אליו - הפרופיל שלו משתנה בצורה ניכרת ברשת. דבר שני, ברשת כללי המשחק שונים, ולמשל, אותו נימוס אירופאי אופייני קיים במינון נמוך יותר אצל הגולשים מחו"ל.
כדי להטיב ולנתח את ההתנהגות הישראלים ברשת, אולי כדאי דווקא להתמקד בצ'טים. ברשת IRC למשל, משוחחים יחדיו אנשים מכל העולם וגם ישראלים רבים.

בכל מקרה, הכתבה מעניינת ונהנתי לקרוא אותה.

נהניתי לקרא את המאמר על הפורומים ובהמשך רציתי לשאול ולהציע:
מה גורם לקבוצת דיון להחזיק מעמד ולא ליפול לתהום הנשייה ? נושא שיח מעניין, ממשק
נוח או מנהל הפורום, .
האם יש צורך בכלל בהנחייה ומיהו המנחה או המנהל הטוב? מה דעתכם?
את דעתי כתבתי ב"מי אתה מנהל הפורום" בבסט שופינג.
http://www.bsh.co.il/ShowArtic....sp?ArticleId=518&CategoryId=23
אשמח לשמוע תגובות
נילי

ובתור שכזה, הוא מביא לידי ביטוי את תכונות הרשת בצורה מעולה:
היכולת להגיב כשבא לך, הדיונים הדי מעניינים (לא תמיד, לא תמיד...) המתפתחים בפתילים ארוכים, האנונימיות המאפשרת לכתוב דברים בוטים שאחרת לא היינו מעזים לכתוב - כל אלה תורמים להצלחת פורמט התקשורת הזה.
וכמובן הכל עניין של אופנה, כמו שטף תוכניות הטוק-שואו שאפיין עד לא מכבר את ערוצי הטלויזיה ושעכשיו, ברוך השם, מתחיל לעזוב אותנו...

הצורך האנושי לקבלת הקשבה הוא המפתח להצלחת הפורום.
במידה ואמא (או כל אנונימי ואחר) תקשיב לי היא עשוייה לאהוב אותי. הצמא הזה,לאהבה ,לאישור חיות ונוכחות הינו אדיר.