עלק אינטראקטיביות

אמיר דותן

ביקרתם בעשרות אתרים, זיפזפתם בשלט ואולי גם בניתם אתר או שניים. עכשיו אתם מומחים לאינטראקטיב, המילה החמה בשוק התקשורת. לא ממש.

בעולם בו אנו חיים כיום, עולם של אין ספור 'באזוורדים', בועות מתנפצות וראשי תיבות טכנולוגים, המונח "אינטראקטיביות" קיבל מקום של כבוד בפנתאון המילים שכולם אוהבים להגיד אך מעולם לא טרחו לברר את משמעותן האמיתית.
נראה שעם פרוץ מגפת הפלאש הגדולה בפרט ומהפכת הניו-מדיה בכלל, נוצר איזה מין צורך להיות אינטראקטיבים, ולפתע לכל תפריט ניווט נדבק הסופרלטיב "אינטראקטיבי" וכל אתר הוא לא אתר אם הוא לא אינטראקטיבי, כי אינטראקטיביות זה ה-דבר. אך מהו באמת הדבר הזה? מי זאת האינטראקטיביות הזאת שכולם מחזרים אחריה?

המונח מאוד נפוץ ואפשר להתקל בו כמעט בכל מקום, מאמנות אינטראקטיבית, מדיה אינטראקטיבית ועד טלוויזיה אינטראקטיבית וזוהי בדיוק הסיבה מדוע הגיע הזמן להניח אותו על שולחן הניתוחים, לשלוף את האיזמל ולהתחיל לחפור פנימה.

לא נעסוק בניפוץ של עוד פרה קדושה כי אינטראקטיביות היא לא מיתוס. להפך, היא משהו מאוד אמיתי אך גם חמקמק ותובעני, ומי שרוצה לקחת על עצמו את המשימה לייצור אינטראקטיביות אמיתית חשוב שידע מהן הדרישות והמשמעויות, שכן ההבדל הוא דק, אך מאוד משתלם.

מה זאת בעצם אינטראקטיביות?

לעיתים נדמה שהמשמעות של המילה כה ברורה ופשוטה עד שלא טורחים לעצור שנייה ולחשוב מה היא באמת אומרת. הרי זה כל כך ברור מה זה משהו אינטראקטיבי, לא? חקירה קצת יותר מעמיקה ונסיונות להגדיר את אותו מונח חלקלק מגלים עולם מורכב שנלמד כבר קרוב לחמישים שנה ומכיל אין ספור תאוריות, מחקרים ופיתוחים טכנולוגים.

חשוב להבחין בין שני מושגים דומים ומהתלים: אינטראקציה ו-אינטראקטיביות.
בכל תרחיש אינטראקטיבי מתקיימת אינטראקציה אך לא בכל מצב בו קיימת אינטרקציה מתקיימת אינטראקטיביות. משמעות המושג "אינטראקציה" היא "לבוא במגע" בעוד משמעות המושג "אינטראקטיביות" היא הפעלה הדדית (בהקשר הזה השימוש במונח "מדיה אינטראקטיבית" מבלבל ומטעה כיוון שלרוב הוא מתכוון לומר "מדיה שבאים איתה במגע", קרי אינטרנט, DVD וכו').

דוגמא קלאסית לתרחיש אינטראקטיבי היא דיאלוג. דו-שיח בין לפחות שני משתתפים מייצג את התפיסה של "מעגל תגובות" (Feedback Loop) בו תגובה גוררת תגובה במעגל אין סופי. (בדו-שיח אנו באים במגע עם מישהו ומופעלים כתוצאה מכך, לעומת לחיצה על כפתור בטלוויזיה בה אנו באים במגע עם חפץ אבל לא מופעלים בחזרה, רק מפעילים.)
הדיאלוג הזה יכול להיות קולי, תנועתי, צבעוני, צורני, מחשבתי (ע"ע אמנות אינטראקטיבית). כל משחק מחשב, מ"פאקמן" ועד "טומבריידר", הוא למעשה דו-שיח של המשתתף עם הסביבה המדומה בה הוא נמצא. העקרונות הבסיסיים של הדיאלוג מתקיימים ומבטיחים עניין, תשומת לב, ריגוש ואתגר. אלה נכסים לא זולים בכלל והם לא חייבים להיות שמורים רק לעולם המשחקים.

אינטראקטיביות –מתי ולמה?

הבחנה חשובה נוספת היא בין צופה (פסיבי), משתמש (אקטיבי) ומשתתף (היפראקטיבי).
אלמנט חשוב של סביבה אינטראקטיבית מלאה היא היעדר שליטה (Control free environment) והיא המרכיב במשחקים שמעורר את העניין וההנאה. משתתף ישאף לצלול בתוך סביבה בה אין לו שליטה על המתרחש (מאיפה תבוא המפלצת הבאה? מה יש בשלב הבא?) בעוד משתמש ישאף למקסימום שליטה כדי למצות את הסביבה בה הוא נמצא (השוואת מחירים, בירור יתרה וכו').

רוב תוצרי המדיה האינטראקטיבית פונים למשתמשים וככאלה הם לא יוזמים ורק מגיבים, וגם אז בצורה מינימלית. הנוכחות של רולאובר על המסך לדוגמא היא תגובה פוטנציאלית, לא הפעלה ולכן היא אינה אינטראקטיבית, אלא ראקטיבית.
אינטראקטיביות אמיתית, כמו זאת שניתן למצוא במשחקי מחשב, מאוד תובענית רעיונית, טכנולוגית וכלכלית. מדובר ביצירת מנגנון שמסוגל להגיב בצורה מחושבת לגירויים חיצוניים. בתיכנות משחק איקס-מיקס-דריקס פשוט, אחרי כל צעד של המשתתף המחשב צריך לחשב:
1. האם וכיצד הוא יכול לנצח.
2. אם הוא לא יכול לנצח, כיצד הוא חוסם את המשתתף מלנצח.
3. בחירה שרירותית.
וזה יותר מסובך מכפי שזה נראה במילים (מי שחושב על בינה מלאכותית נמצא בכיוון הנכון).

בכל פרוייקט צריך להחליט האם אנו מייעדים את קהל היעד שלנו להיות משתמשים או משתתפים. ישנם מקרים כמו e-commerce בהם ברור שקהל היעד ישתמש בשירות, אך בתחום הבידור קיים פוטנציאל ולעיתים קרובות צורך להפוך את המשתמש למשתתף ולהציע לו משהו שישאב אותו פנימה ויכניס אותו לחוויה שהיא קצת יותר מלשנות את פס הקול של האתר או את התמונה ברקע. ברוב המקרים אנשי הקריאטיב שחושבים על רעיונות פסאודו-אינטראקטיבים מעלים בחכתם צעצועים זולים חד-כיוונים שרק מגיבים בצורה פרימיטיבית לפעולות המשתמשים וזוהי מהות הבעיה.

אינטראקטיב עכשיו!

אינטראקטיביות איננה מיתוס. היא אפשרות לגיטימית ומציאותית ליצירת דיאלוג וככזאת היא תובענית ולא פשוטה. כיום נראה שהיא לא יותר מאשר טרנד לשוני השגור בפיהם של אנשי הניו-מדיה, מילה שכדאי להגיד אם רוצים להשמע חדשניים ובעניינים.

הכח לשאוב מישהו לתוך חוויית משתתף, הוא אדיר וככזה אפשר לנצל אותו למטרות שונות. מי שצריך ומוכן לקחת על עצמו את המשימה האינטראקטיבית חשוב שידע את הקווים המנחים (היעדר שליטה, דיאלוג, התפתחות וכו') וידע ליישם אותם רעיונית וטכנולוגית. בהיעדר מודעות למשמעות האמיתית, אנו, יוצרי הניו-מדיה, מפספסים את העיקר ונוטים להסתפק ברולאוברים מגניבים, רודפי עכבר נאמנים ועוד כל מיני ראקציות שטחיות שנמאסות אחרי שלוש שניות. הגיע הזמן לשנות תפיסה ולהתחיל לחשוב אינטראקטיבית. באמת.


 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


itaysad    בתאריך 5/10/2002 7:50:39 PM

אמיר....חזק !!!

מעניין ויופי של עובודה עם הביטלס

בכור  בתאריך 5/11/2002 2:09:25 PM

אינטראקטיביות

אני לא אתווכח (לשם שינוי) עם ההגדרות והאבחנות של אמיר לגבי אינטראקטיביות. מה שיש לי לומר בנידון ובהמשך לדבריו הוא שאינטראקטיביות הפכה להיות איזו מילת קסם לתאר צעצועים זולים ומעצבים, תקציבאים, לקוחות ושאר עוסקים בתחום נוטים לזרוק את המילה הזו באויר בלי כל כוונה לעמוד מאחוריה.
כשלקוח אומר שהוא רוצה אתר/עמוד אינטראקטיבי, הוא ברוב הפעמים לא מעוניין ביותר מאשר רולאובר מגניב וסאונדים "מגניבים" על הכפתורים שלו. כל דבר מעבר לכך עלול לגזול זמן רב, כסף רב, מאמץ חשיבתי רב ופתיחות רבה מידי ממה שהוא מסוגל לשאת.
למען האמת, הרבה מאוד פעמים הלקוח הזה צודק.
אם אני בונה אתרון לאיזו מכללה ואני נדרש להקים להם "משהו מגניב ואינטראקטיבי" אני ברוב הפעמים לא אחשוב שהם רוצים או צריכים משהו שהוא מעבר לסטנדרט. אינטראקטיביות זה נשק מסוכן בידיים הלא נכונות וכבר ניתקלנו לא מעט פעמים באתרים מתישים ומייאשים שדורשים ממך לפצוח בלוליינות חשיבתית ועכברית על מנת להגיע אל התוכן המיוחל המתחבא מאחורי הממשק/עיצוב/אינטראקטיביות מדהימה שלהם.
אז בחייכם, תעשו טובה - שזה יהיה פונקציונאלי, שיראה טוב, שיהיה אינטואיטיבי ושיעביר בקלילות את המסר של הלקוח.
את האינטראקטיביות של אמיר תשמרו למקומות שהיא ראויה להם ושבהם היא תתיישב ותתאים

אמיר .ד    בתאריך 5/13/2002 3:03:07 PM

אינטראקטיות

בכל זאת יש בעיה סמנטית כי נראה שלא קיימת מילה לתאר את האינטראקציה החד כיוונית של המשתמש עם המוצר. באנגלית זה די ברור ש:
if you can interact with it, its interactive
וזה ללא ספק מבלבל ולכן המילה Interactable יותר נכונה.
המינוח המולעז בעברית יהיה לפיכך אינטראקטיות, וזה משקף בצורה נכונה את העובדה שאפשר לבוא במגע עם החפץ/מוצר ושום דבר מעבר לכך. אני די בספק האם המהפכה המינוחית הזאת תתפוס, כי למילה אינטראקטיביות יש בסיס חזק והיא כל כך שגורה ונפוצה אבל כל עוד האנשים שעוסקים במלאכה מבינים את ההבדלים והמשמעויות זה מספיק.

bary    בתאריך 5/14/2002 5:48:44 PM

lets be clear + (ideas)

(sorry that its in english. the best i could do from ny)

just to make things a little clearer. i see that amir is trying very hard to emphaqsize on terms and defintions. he talks about reaction and interaction. MouseOvering or Clicking a button in itself is an "action". the page changing or a button roll-overing is the reaction. The whole plot of a button catching our attention, leading for our action over it, and then acting accordingly, the whole thing is called INTERACTION. its very important to understand the process that lead us for taking an action. this is what interactivity is all about. how do we, as designers can manipulate the user to be active, and take full enjoyment as he feels involved with whats going on. the truth is that ALL of the internet, as a concept, is interactive (to some extent), because it deals with the user (not only spectator anymore) taking (at least some) control over whats on his screen.
i agree that most of it is on a VERY BASIC level of interactivity. hyperlinks and buttons are just a little more than buttons on my remote control.
my opinion is that instead of surfing the net by moving from one page to another, clicking on hypertexts and buttons, i would like to see more "Half-Pages", in-between transactions, and pages that metamorph one into eachother. this is something that cant be done using HyperText technonlogy (HTML - remember?). i would like to surf in an environment where i can dive into and sometimes not knowing exactly when i crossed the borders of one page and moved into another. thus to make the surfing experience more fluent, more "liquid". more "natural" - maybe?

אמיר .ד    בתאריך 5/15/2002 2:17:52 PM

שאלה של שמישות

אותה הרגשת נוזליות ואי-וודאות שאתה מדבר עליה היא בסיס מצוין ליצירת סביבה אינטראקטיבית אמיתית בה אתה מגלה דברים ולא הכל תחום ומוגדר אך אז אתה מכניס לדיון את שאלת השמישות של האתר. כפי שכתבתי, סביבה נוזלית מהסוג שאתה חוזה מוציאה את המשתמש משיווי משקל ומפשיטה אותו משליטה, כל זה טוב ויפה אם מדובר באתר חוויתי, תדמיתי וכו' אך אני לא סבור שזאת סביבה פונקציונאלית שמאפשרת לך למצוא את מה שאתה רוצה במהירות ויעילות, והאם זאת לא תמצית האינטרנט? גישה מהירה ונחה למידע?

ירדן  בתאריך 5/19/2002 12:59:49 PM

השאלה היא

האם אינטראקטיביות אמיתית היא משהו שהגולשים באמת מחפשים. ניקח לדוגמא את האתרים האינטראקטיביים באמת, כמו אלה שציינת. חלקם לא נוחים להתמצאות בצורה מעוררת רחמים, זה אולי נפלא כמיצג אמנותי, אבל זה לא שמיש בצורה קשה.

דרור .ע    בתאריך 5/23/2002 4:17:03 AM

אבולוציה ולא רבולוציה

אז ככה, קודם כל יופי של התייחסות לנושא. מועלות נקודות חשובות אבל ללא תשובות של ממש (האם זאת המטרה האינטראקטיבית של המאמר???) בכל מקרה הנושא מצריך (ומצדיק) התייחסות רצינית מצד בוני האתרים למינהם. צריך לזכור שכל התקדמות בנושא צריכה להיות הדרגתית (ובצעדים קטנים) שכן אחרת ישוגעו הגולשים (שכבר סובלים מחוויות טראומטיות באתרים מסויימים), וכן התייחסות (קריאטיבית) למקובלויות בעולם המחשוב. וכן לחזור לשאלה הבסיסית האם הגולשים באמת רוצים 'אינטראקטיביות אמיתית' או רק אתרים פרקטיים, מהירים ושימושיים? שאלה שכמובן תלויה במטרת האתר וקהלי היעד שלו. בכל מקרה חשוב לציין שמדובר באבולוציה ולא ברבולוציה (ורצוי שהקצב יהיה ללא קשר לגירסאות ותכונות הפלאש לדורותיו), נושא נוסף דורש התייחסות מעמיקה הוא העיצוב (שהינו המשוב הויזואלי לאינטראקטיביות, מה שלפעמים נוטים לשכוח {או חוסר תאום בין המעצב למתכנת...}) - בקיצור הדרך עוד ארוכה או כמו שאמר פעם אחד המומחים: "ביום שתוכנת מחשב תוכל לתת לילד את החוויה של משחק בארגז חול, אוריד את הכובע ואומר כי הושגה אינטראקטיביות מוחלט... עד אז יש הרבה מה ללמוד ולעשות" אפרופו חוויה נוזלית, אי-ודאית ומהנה....

רוית    בתאריך 5/24/2002 6:29:55 PM

ממתי ארגז חול הוא אינטראקטיבי?....

לא שאני חולקת על דבריו של דרור, אבל לא הבנתי את הציטוט בסוף וזה מעלה בי תמיהה: על מה ולמה צריכה תכנת מחשב לתת חוויה של משחק בארגז חול? ושוב - לא שיש לי משהו נגד ארגז החול כאתר לחוויות ילדות מופלאות, אבל הוא מעולם לא הגיב כלפי או תיקשר איתי בדרך כלשהי (ואולי רק אני לא קיבלתי תשובות מארגז החול של ילדותי - וכל יתר הילדים בעולם כן?...), ויותר מזה: האם מטרתה של האינטראקציה הוירטואלית, לחכות את האינטראקציה בעולם המוחשי, "האמיתי", או שאנחנו מצפים ממנה בעצם לתת לנו חוויה מסוג אחר ולהרחיב את טווח החישה והתקשורת שלנו?...
או במלים אחרות, למה שלא נצפה מתכנת המחשב לזהות את הצורך שמניע אותנו לשחק בחול וליצור "ארגז חול" מסוג אחר, במקום לחקות בשלמותה חוויה קיימת?....

אמיר .ד    בתאריך 5/29/2002 2:51:09 PM

על מציאות מדומה ואינטראקציות אחרות

ארגז חול הוא לא אינטראקטיבי. הוא סביבה שבאים איתה במגע.הוא אפילו לא מגיב בצורה ישירה לפעולות כמו חפירה, פשוט משנה צורה כדרך של תגובה עקיפה. זאת הדרך שלי להטיל ספק בציטוט שהציע דרור ולהעלות את נושא המציאות המדומה.
מציאות מדומה, כמו אתר אינטרנט לצורך העניין, יכולה להיות ראקטיבית או אינטראקטיבית. אפשר לשוטט בה בחוסר מעש ופשוט לטייל בחדרים השונים מבלי לפתח שום דיאלוג עם אף אחד, ואפשר להילחם בה ולירות בחיילי האוייב או לשוטט בה לצד אנשים אחרים שמשפיעים ומושפעים מהפעולות שלך. מציאות מדומה מבחינתי לא קשורה בקשר דם עם אינטראקטיביות אך קיים בה פוטנציאל רב להשתתף בסביבה ואז ניצתת אינטראקטיביות טהורה.

לא הייתי רוצה לראות את המציאות המדומה מנסה לחקות את המציאות האובייקטיבית ולהציע את אותה חוויה רק בפורמט אחר. נכון שזה יהיה נחמד אבל לדעתי ישאר ברמת הגימיק. העניין האמיתי הוא ביצירת משהו חדש, אותה חוויה שתרחיב את טווח החישה כפי שניסחה את זה רוית. מי יודע, אולי כמו ה-LSD בסיקסטיז, מציאות מדומה תוכל להציע לאנשים דרכי תפיסה וראייה חדשות.

bary    בתאריך 6/18/2002 5:11:24 PM

ללא נושא

yo-yo-yo
whats up my friends from the land of honey and milk?

nobody spoke of inter-user interactivity (as we basically know from chat rooms).

check out the following internet wonder, for the latest in inter-user interactivity (and creativity...):

http://www.cokemusic.com

enjoy!

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:



 

אוקיינוס המידע, מדריך צלילה למתקדמים
על סוסים ואנשים
המטופלים מנהלים את גהה
עשרת הדברים המעצבנים ביותר בתפעול ממשקי DVD
דילמת השמישות-החברתית

*RedBull*
מעט טיפשי
חשוב לזכור שלא מדובר בשום מסע נקמה. אני מאוד לא מעריך את האנשים שמצפים לקבל אינטרנט כחינם. כמובן מאל...

קונספציה לייב 2
שרה מסכמת את קונספציה לייב 2 וחוזרת הביתה עם עומס יתר ויזואלי.