שרתים של זהב

שגיא אישה

אחזקת אתר יכולה להיות סיפור יקר. על תרגילי המנהיגות שעושות לנו החברות בישראל, ועל פתרונות אפשריים. סיפורים מהקופסא של השרת.

לומר שמצב ההייטק וקהיליית הדוטקום בקאנטים זו לא חוכמה גדולה. זו עובדה ברורה ועננה שחורה שמרחפת מעלינו כבר זה זמן מה, ושגורפת אחריה רבבות מובטלים בארץ ובעולם. אתרים נסגרים, תכנים נעלמים וחלומות מתנפצים. הפרוייקט המבטיח ביותר שידעה האנושות נתגלה במהרה כפטה מורגנה, והשאיר את חותמו המר צרוב במשעולי החיים של טובי בנינו. אולם, בתקופה בה היאוש והאכזבה ידעו שיא, קרה מקרה. פתאום, סיבה יש מאין, החלו לצוץ אתרי תוכן עבריים עצמאיים ברשת, רובם עובדים בפורמט הסלאש. לצד "עין הדג", אתר הקולנוע העברי היותר ותיק, הצטרפו וקמו "המסך המפוצל", מגזין טלוויזיה מקוון, "השרת העיוור", מגזין מוזיקה ו"דוט קוף", אתר סלאש לחנונים. אלה אומנם אתרים פרטיים ואין בהם בכדי לייצר מקומות תעסוקה, אבל הספיקה תרומתם השטחית לאינטרנט הישראלי בכדי להרים את המורל (גם אם טיפה), ליפות ולו במעט את מנועי החיפוש, ובעיקר לגרום לאנשים לפלח מבין שפתותיהם "אולי יש תקווה".

עניין של איכות

מיותר לציין, שאת אתרי התוכן החדשים ראו, רובם ככולם, כיוזמה מבורכת. אבל מסתבר שלא די ברצון, נכונות והשקעה מצד המייסדים בכדי להקים מגזין, שכולו כוונות טובות. אתר זה טכנולוגיה, טכנולוגיה זה מחשבים, מחשבים זה אינטרנט, ואינטרנט, בסופו של דבר, זה שרתים. עד לפני כחודש, התארח "המסך המפוצל" בחברת השרתים הישראלית אינטרויז'ן. השירות שם, יש לציין, היה מתחת לכל ביקורת. האתר קרס לעיתים תכופות, נפרץ, הושחת ונמחק כליל עשרות פעמים, ושרתי הדואר שבקו חיים בצורה שגרמה לאובדן רב של מידע, שלא לדבר על וירוס תועלת שהשתולל באין מפריע על אותו שרת בדיוק, בתקופה מאוחרת יותר, ושכפל עצמו בשם האתר. בתחילה עוד זכו המנהלים לקבל יחס ממפעילי השרת, אבל עם הזמן ועם ריבוי התקלות, תשובתם ההולמת של "מחלקת התמיכה" היתה שתיקה. כנראה שלא היה טעם לענות למנהלי האתר, כאשר האמת היא שאין תשובות ואין פתרונות.

גם האתר "ספורטאנטר", מגזין ספורט פרטי המצטרף לשורות התוכן העברי החדש, מצא בתחילת דרכו את ביתו בשרת ישראלי, או כך לפחות הוא סבר. Livedns היא החברה שקרצה למפעיל האתר, מור נחמני, אך גם במקרה זה הסתבר עד מהרה שהשרתים אינם עומדים בציפיות, קורסים רבות ואינם עושים את מלאכתם נאמנה. למרות שמור דואג להבהיר שלא היו בעיות מבחינת "מחלקת התמיכה", וכי הם נענו לכל פנייה שלו במהירות משביעת רצון, הוא מתאר מצב שבו תקלה מסוימת, שנבעה לפי מפעילי האתר מהתנגשות שבין בסיסי הנתונים עליהם מושתת האתר (סטנדרטים לחלוטין, יש לציין) לבין מערכת ההפעלה של השרת, חזרה על עצמה בתדירות גבוהה, וגרמה לקריסתו המוחלטת של האתר. הוא מוסיף ואומר, כי במידה ולא היה מעיר להם על כך, איש לא היה מתקן זאת, והאתר יכול היה למצוא את עצמו מושבת למשך ימים ארוכים. ה"תיקון", אגב, היה איפוס השרת עד לפעם הבאה בה התקלה תחזור על עצמה.

מצטרף לשורות 'נפגעי השרתים העבריים', האתר "עין הדג". למרות שכיום "עין הדג" הוא אתר יציב ומהיר לכל הדעות, בתחילת דרכו ועד המעבר לשרת יציב, אישי ויקר לאין ערוך, שאף מנוצל לאירוחם של מספר אתרים אחים למערכת (המאסיבי מבינהם הוא "האייל הקורא"), גם הוא סבל מקריסות ומתקלות טכניות, וזאת כשהוא התארח על שרתי "תפוז" בתשלום פעוט יותר.

עניין של מחיר

מסתבר ששרתים "נוחים לכיס" אינם אמינים ומספקים שירות לקוי, אבל אם נסתכל שוב בהנחה כי מדובר ב"מחיר נוח לכיס", נגלה כי מדובר בכלל באבסורד גדול. שימו לב, חברת אינטרויז'ן מוכרת שטח אכסון של 75 מגהבייט ב25$ לחודש עם עשר תיבות דואר, כמו חברת אינטרספייס. חברת livedns מוכרת שטח אכסון של 75 מגהבייט ב10$ לחודש, עם 5 תיבות דואר. אבל מהימנותן של חברות אלה כבר הוטלה בספק, לכן נפנה להתעדכן בשירותים שמציעות החברות היותר מהימנות, הן ספקיות האינטרנט הישראליות.

חשוב לציין, שספקיות האינטרנט בישראל שנותנות שירותי הוסטינג, דואגות לעשות זאת ברמה מקצועית ועל הצד הטוב ביותר. הכסף כמובן מדבר, אבל לרוב יינתן שירות צמוד של יועצים ואנשי מכירות, כמו גם טכנאים ואף שירותי בניית אתרים. יחד עם זאת, הפקעת המחירים בארץ עוברת כל גבול. עבור אותה חבילה לערך (לפעמים אין נפח מדויק של 75MB, לכן שאלנו על 100MB), כפי שתואר בפסקה קודמת, גובה חברת נטוויז'ן סכום של יותר מ100$ בחודש, כשלזה מצטרף תשלום חד-פעמי של יצירת חשבון העומד על סך 69$. חברת 012.net גם היא גובה סכום גבוה של 85$ ומעלה בעבור תשלום חודשי, ועוד 60$ עבור התקנתו של מסד נתונים Access (התקנתו?) ו39$ בעבור יצירת החשבון. עוד בדקנו את חברת בזק-בינלאומי, שגובה בעבור ההתקנה החד-פעמית 60$ ו80$ תשלום חודשי קבוע.

עניין של ארץ-ישראל

מחירי הספקיות המקצועיות נשמעים לכם מוגזמים, במיוחד לנוכח ההשוואה לחברות הפרטיות? חכו, זהו רק קצה הקרחון. מי שחפצה נפשו ועשה סקר שוק מקיף יותר, כזה שכולל בדיקה של שירותי אירוח אתרים בחו"ל, לבטח נתחוורה לו אמת שדורשת בדיקת עיניים. ReadyHosting.com, למשל, היא חברת אירוח אתרים נחשבת, עם המלצות של מערכת CNET, המציעה תמיכה במסדי נתונים של Access (וSQL, בתשלום נוסף), רוחב-פס בלתי מוגבל, אינסוף תיבות דואר ו500MB (ובמילים: חמש מאות מגה בייט!) שטח לאכסון, ואף מחזיקה צוות זמין של אנשי תמיכה ומכירות, לשירותכם. כמה יעלה לכם העונג? 8.25$ לחודש! קראתם נכון, מחיר שנתי בחברה הזאת יגיע לסכום של תשלום חודשי אחד שתשלמו לחברה ישראלית. גם חברת Infinology Corp. מציעה חבילה דומה של אירוח אתרים, ובמחיר חודשי של 7.95$ לחודש! בשתי החברות אין דמי התקנה חד-פעמיים, השירות מצוין והקריסות והתקלות אפסיות.

חבורת האירוח הממוקמות בחו"ל מהוות פתרון אידיאלי לבעיית אכסון של אתרים קטנים ובינוניים. חסרונן היחיד הוא בכך, ששירותי אינטרנט מהיר לא יבואו לידי ביטוי בהן (שכן הם נכונים רק לגבי שרתים הממוקמים בתחומי הארץ), אך יחד עם זאת, התענוג, שסביר להניח בכלל לא יבואו לכדי שימוש בחבילות הקטנות שבחנו, לא אמור להביא לעלייה של 1000% ויותר במחיר.

ג'סטין (30) הוא העומד בראשה של חברת Sweethome, עליה מתארח אתר קונספציה, אך היו סמוכים ובטוחים שהעובדה הזאת לא תפריע לחקירה הצולבת שתכננתי עבורו. גם הוא גובה סכום של 25$ בעבור החבילה הקטנה שבחנו (בדומה לשאר חברות האירוח שאינן ספקיות אינטרנט), ולכן, אולי, יכול לתת לנו קצת תשובות על המחירים הגבוהים ביחס לחו"ל.

ג'סטין, 25$ נשמע לך זול? בחו"ל אני מקבל חבילה טובה פי כמה ב8$ ?
25$ זה בערך מה שזה עולה לנו, פלוס קצת תוספת, כמובן. זה גם עניין של רוחב-פס, חומרה וכוח-אדם, שהם זולים יותר בארה"ב מאשר בארץ. חוץ מזה, גם לבזק יש יד בדבר, ומכיוון שמרבית הלקוחות הישראליים לא עובדים עם דואר אלא מרימים טלפון במקרה של תקלה, אני מכניס לחשבון גם 15-20 דקות של שירות אישי חודשי. יתרה מכך, אסור לשכוח ששרתים ישראליים משקיעים יותר באבטחה, מכיוון שבמצב כיום מרבית השרתים הישראליים הם מטרה לתוקפים ערביים.

חזור שנית, שו מטרה?
היום כל ילד ערבי בעולם עם מחשב מנסה לתקוף אתרים ישראליים. השרתים שלנו צריכים להיות יכולים להתמודד עם פי 20-30 יותר תנועה מהממוצע, כדי לחזיק במקרה של התקפה.

ומה הUptime שלכם אם ככה? (ממוצע באחוזים של הזמן בו השרת מתפקד באורח תקין)
99.99% ממוצע שנתי

בחיית, אנחנו מדברים על שרת של וינדוס2000, לא יוניקס
באורח מפתיע, אנחנו עובדים עם שרת של וינדוס2000 מאז יולי שנה שעברה, והוא לעולם לא קרס, למעט תקלה אחת שאירעה לפני כמה חודשים, ותיקנו אותה תוך שעה. כמובן שוינדוס2000 עושה רק עבודה של תוכן אינטרנטי, יש לנו עוד שלושה מחשבים שתומכים בה בנושאי הDNS, הדואר והFirewall. יחד עם זאת, אכן מערכת ההפעלה הזאת דורשת יותר איתחולים מלינוקס במקרים של שידרוגים ועדכונים.

מה לגבי התשתית בארץ?
התשתית בארץ יקרה בהרבה מהתשתית בחו"ל.

אז איזה סיבה יש להתארח בארץ?
ראשית, בגלל שמהירות האתר תהיה גדולה פי 3 מאשר אם תארח אותו בחו"ל, וחוץ מזה, יש לך את מספר הטלפון של התמיכה הטכנית, שאליו אתה יכול לצלצל ב-2 לפנות-בוקר אם האתר שלך קורס.

אה, אז משה יקום בשתיים לפנות בוקר, יתניע את האוטו ויסע לחוות השרתים כדי ללחוץ על ריסט בגלל שהאתר שלי קרס?
לא, אבל יש שם תמיד מישהו 24 שעות ביממה, למקרים של כשל בחומרה. חוץ מזה, יש עוד דברים שצריך לקחת בחשבון, שקשורים בעיקר לעבודה הטכנית של האתר ומסדי הנתונים, ובכללם תמיכה בעברית. יש לי כמה לקוחות שנהגו לארח את אתרם בחו"ל, ולא יכלו לעבוד עם העברית בצורה נכונה.

יותר מדי עניינים

אין ספק, שגם אלו שהם מלאי כוונות טובות, צריכים לעשות את החשבון שלהם טוב טוב. מסתבר שבארץ, אחסנה של אתר גם אם קטן ונפחו כמה עשרות מגהבייטים בלבד, היא עסק יקר לאין ערוך לעומת אחסנת של אתר באמצעות שירותיה של חברה מחו"ל. אם אתם מתכוונים לנהל מערכת תוכן כבדה, כזו הדורשת פיקוח צמוד וצוות טכני זמין שירוץ לפתור לכם כל תקלה – אולי תבחרו בכל זאת בשירותיהן של אחת מספקיות האינטרנט הגדולות בישראל – אך אם בכוונתכם לנהל אתר קטן עד בינוני, למטרות כיף לא-מסחריות ולא-מחייבות, אין שום סיבה שהכיס שלכם יסבול, ואין שום סיבה שתפרנסו את השוק המקומי המופקע.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: