אשמח לקבל תגובות על הקליפ שעשיתי לדג נחש.
gabinath@netvision.net.il
תודה
גבי

הם הדבר הכי ירושלמי שיכול להיות!

האם התכוונתה המחברת לעשות סיכום כמו שעושים סיכום שיעור?
שום ביקורת שום פידבק שום הפקת לקחים.
כמי שהשתתף והופיע בערב הזה אני יכולה להבטיח לכם
שעם כל הסימפטיה לעושי הערב יש הרבה מה לשפר ולא רצוי כל כך לנוח על זרי דפנה.
יש אנשים ששילמו מחיר גופני ונפשי כדי שהם ישבו מאחורי הלפטופים שלהם במשך כל הערב....

אנחנו יודעים שיש מה לשפר, אך זה לא נושא הכתבה.
קשה להגיב לדברייך כשהם בעילום שם.

(אם יש מקום יותר "פורמלי" להוסיף ביקורות, אנא אימרו לי...)

היה קשה, אני חייב לציין.
היה ממש קשה לשבת בבארבי (ואני נמצא שם די הרבה בימים רגילים) ולחוות את הערב שחיכינו לו כל-כך הרבה זמן. אני מודה שלא נשארתי להרצאה של עמית, שכנראה הייתה טובה וזאת בגלל שחד וחלק - השתעממתי. וזה לא בגלל העבודות! הבעיה הייתה שהמציגים בעיקר דיברו לעצמם ולא התלהבו (חוץ מגבי?) מהעבודות שלהם. ישבתי בצד שמאל ולכן גם המסך הפעיל היה מאד רחוק ממני וגם אנשים דאגו לריב על מקומות לידי (שזה בכלל היה כיף).
הערה בונה ראשונה(נתחיל איפשהו) - לבדוק את העבודות לפני שמתחיל הערב. נמאס לראות מסך שחור...
הערה שניה (להיום) - אולי שווה שמישהו אחד יציג את העבודות והיוצר יהיה על הבמה גם אבל ההצגה לא תיבנה סביבו. יש הרבה אנשים מוכשרים שלא יודעים לדבר מול קהל.
זהו לבינתיים...

הערב נפתח ב”Love is in the Air", סרטון קצר בסימן חיובי, שהיה תרומתי העיקרית לאירוע
אני לא מבינה איך אפשר לכנות את הקליפ
"love is in the air"
בסימן חיובי?
זה היה פשוט קליפ נאיבי ומשעמם
על פרחים ואוהבים,
שלא היה קשור לערב בכלל
אם היו בוחרים קליפ פתיחה לפי
רעיון ועיצוב ולא לפי תרומה למערכת היה הרבה יותר טוב....

מסכים עם כל הביקורות שנכתבו כאן ומקווה שיקראו ויופנמו לפעם הבאה, אך אל לנו לשכוח שהמארגנים עשו זאת מיוזמתם ואולי הדרך לשפר לפעם הבאה היא לקחת יוזמה מצד אנשים מחוץ למערכת.

אפשר לראות תגובה רשמית כאן:
http://tinyurl.com/i6w9

הכתבה הזו סיכמה מה שהיה בערב ותפקידה היה להציג את הערב, העבודות שהוצגו, ומה שראו בו. המקום להסקת מסקנות הוא לא באותה כתבה, אלא במקומות אחרים: בשביל זה יש דואר, יש לנו פורום שכבר נערך בו דיון בנושא (תלחצו על הקישור). אם כל כך בוער בעצמותיכם עניין התרבות הדיגיטלית והמולטימדיה בישראל - מדוע שלא תשלחו אלינו דואר ותתנדבו להשתתף בעשיה?

למרות שניסיתי להימנע מכך עד כה...

כל התקופה שעברה מאז הערב הקודם, הייתה מלאה בציפייה לערב קונספציה המיוחל הבא.
ואולי באמת, ציפיות מובילות לאכזבות.
אכזבה מבחינתי - ללכת לפני ההרצאה של עמית.

הגעתי כשכבר לא היה מקום לשבת "ונאלצתי" לשהות בצד השמאלי, מה שלא אפשר לי לראות כל כך טוב (אתThe Smell of Flowers לא יכולתי לראות כלל). האוויר היה דחוס ומלא עשן סיגריות, ומאחורי התקבצה חבורה של ציניקנים שלא הפסיקו לרדת על כל דבר שהיה שם (החבורה שאחד מהם אף זכה בחולצה - "הי אנשים, אם אתם במקרה קוראים את זה, תדעו שהייתם מגעילים וולגריים").
מבעד לצפיפות והעשן, חסרו לי מעט עבודות של חברות "אמיתיות", דוגמת מנטיס.

אבל ערב קונספציה הוא שמחה גדולה עבורי, גם אם הוא לא מושלם. הוא נולד מתוך רצון אמיתי של אנשים שרוצים עולם יותר יפה ויותר תרבותי ועל כך התודה ממני.

אני רוצה לסיים בנימה עוד יותר חיובית ולציין שההצגה של The right to Flash הייתה מקסימה, כמו גם "אסקי" והקליפים.
אתם גדולים, אנשים. תודה.

אז היה לנו מה להעיר, והיו כמה מקומות לשיפור, והכל כבר נאמר. אבל די!
קבוצה של אנשים קמו והחליטו לקחת על עצמם את הקמת קהילת העיצוב בארץ, וכחלק מהפעילות גם להקים ערב אחת לכמה חודשים. הם לא מקבלים על זה כסף, בטח לא מה-20 שקל ששילמנו בכניסה, והם לא עושים את זה מתוך אינטרסים מאיימים כלשהם.

אני בטוח שההערות שניתנו כאן ובפורום נלקחו למחשבה, ואני בטוח שכל עזרה שתוצע תתקבל בברכה.

רק די עם ההשמצות והשטנה!

אני לא נגד ביקורת, אבל מתורבתת ועניינית, ולא בכיינית. אנחנו רוצים שיהיו עוד ערבי קונספציה, לא?

אייל צודק מאה אחוז. ביקורת קל לתת. בשורה התחתונה - יזמים אמיתיים ויצירתיים הרימו בהתנדבות ערב מעשיר באווירה טובה, אליו חיכינו בקוצר רוח. אקלקטי מבחינת האנשים, הפרזנטציות, ומן הסתם גם מבחינת הרמה - אז מה?
זה נפלא לראות תרבות בהתהוות, ועל זה בדיוק מדובר כאן. הדגש הוא על "התהוות", וזהו מצב של חקירה, תיהיה ולימוד. ומנקודת המבט הזו, דווקא הפערים בערב כזה הם מעניינים ומעוררי מחשבה.
Cheers!

קודם כל לגבי כל הביקורות, הייתי רוצה להוסיף שאנחנו שוכחים כי אין בארץ מספיק יוזמות כמו ערבי קונספציה, ובמקום להעריך אנשים כמו ירדן, שמתנדבים להקים אירועים שכאלו, קל לנו הישראלים לשבת בצד ולקטר על מקום לא נוח.
למרות שאולי דעתי משוחדת, אני רוצה להודות לצוות קונספציה שמארגן ארועים שכאלו, ונותן במה ליוצרים חדשים,

אשמח לקבל תגובות על הסרט שעשיתי - שארתיות
liatorenshtein@hotmail.com
תודה ליאת
ותודה לכל אלו שתמכו והאמינו...

השאלה הזאת מופנת לגבי וליאת שהציגו בערב. מדוע אתן מבקשות תגובות לדברים שהצגתן רק כעת ומבקשות שישלחו ביקורת באימייל? לא היה יותר מעניין, מפרה ואפקטיבי להפנות את השאלה לקהל בזמן האירוע ולהחיות קצת את האווירה? אני חלילה לא בא בטענות וברור לי כמו לרבים אחרים שלהציג מול קהל כל כך גדול וכל כך ביקורתי (איך לא) זאת משימה לא קלה בכלל. מה שאני כן סקרן לדעת זה האם לא הרגשתן שיש מקום לבקש פיבדק תוך כדי האירוע? שיחה רבת משתתפים סביב העבודה של X או Y היתה יכולה להוסיף ערך מוסף חשוב מאוד לדעתי לכל הסיטואציה.

לכל האנשים שמתבכיינים על הביקורת הנוקשה על הערב-תפסיקו להיות כאלו רגשניים!
ההערכה למארגני הערב היא אדירה
אבל ביקורת גם היא לא נעימה חשובה
כדי לשפר את הערבים הבאים.
ואייל, ביקורת מאוד קשה לתת, לתת ביקורת זה אומר שאתה צריך לחשוב על כל מה שעברת בערב הזה, לנתח מה היו הנקודות הבעייתיות ולהגיב. הרבה יותר קל לכתוב
"שיחקתם אותה הייתם גדולים תודה"
זה פשוט מאוד.
תאר לך מה היה קורא אם היית קורא ביקורת סרטים והיה כתוב רק "סרט מצויין כל הכבוד ליוצרים."
לי זה לא היה אומר שום דבר.
הביקורת באה מהאנשים שחשוב להם באמת,
ואני חושב שיש אפילו עוד מקום לחשוב מה
כדאי לשפר. הבעיה העיקרית מבחינתי היא תהליך קבלת העבודות. אני בטוח שהיה מקום לפרסם מודעה שקוראת לכולם לשלוח את עבודותיהם עד תאריך מסויים, וההפניה שהייתה באתר הייתה מאוד מוצנעת.
היה מקום אפילו לתלות מודעות בבתי ספר לעיצוב ולדבר עם המרצים לגבי הערב הזה.
אני לומד בבצלאל ואני בטוח שהמורים היו שמחים אם היו פונים אליהם. צריך לפנות גם למעצבים שלא גולשים באתר קונספציה!
אני מסכים עם מיכל לגבי הביקורת על קליפ הפתיחה וגם עם אמיר לגבי הצורך באינטראקציה עם הקהל. זה היה יכול להוסיף המון אם היה מקום לתגובות מהקהל.
והערה קטנה לירדן: אני חושב שהפניה שלך
שקוראת למתלוננים להתגייס לא תעבוד. צריך שיהיה פרסום באתר לגבי מה בדיוק אתם צריכים: אם אתם צריכים באנר , סבבה, תכתבו בריפ, תכתבו מה התאריך האחרון לשלוח, ואני בטוח שאנשים ישמחו לעזור כולל אותי.זה פשוט עניין פסיכולוגי, אנשים בדרך כלל רוצים לראות בדיוק במה מדובר.
וחייבים להיות יותר קונקרטים כדי לגרום לאנשים להשתתף.
אני בטוח שתצליחו בהמשך!

ירון, אני לא חושב שמישהו במערכת ניסה להתכחש לביקורת או לנסות להתגונן מאחורי אמירה שאף טענה לא נכונה. אם תקרא את התגובה הרשמית שלנו לערב -> http://tinyurl.com/i6w9 אתה תראה שאנו אפילו מסכימים כמעט עם הכל ואולי אפילו מעבר. ה"בכיינות" הזאת שאתה מתייחס אליה היא פשוט תמיהה כנגד הטון העוקצני, המשתלח, הלא מפרגן והלא מעריך שחלק מהאנשים טורח להשמיע באוזננו ואם אתה חושב שזה חלק מהעסקה אז לבריאות. זה לא סותר העברת ביקורת ואם אנשים רק היו טופחים לנו על השכם אחרי האירוע היינו מרגישים מרומים. תבקרו בכייף ועם כל הלב אך מתוך גישה של לרצות לשפר ולא רק לעקוץ על כל הדברים שלא היו בסדר. מוגזם לבקש? אני לא חושב. אבל זה רק אני. זה בנושא הזה.

כתבת "אני לומד בבצלאל ואני בטוח שהמורים היו שמחים אם היו פונים אליהם.". האם יצא לך לדבר עם חלק מהמורים בנושא הזה או שזאת פשוט תחושת בטן? הסיבה שאני שואל היא מפני לפני שנתיים מינוס להערכתי ניסינו ליצור קשר עם מוסדות אקדמאיים לעיצוב במטרה לעודד מודעות לאתר שתוביל להשתתפות של הסטודנטים. כמעט כל התגובות מצד המורים ממה שהבנתי היו צוננות ופושרות למדי שגבלו בחוסר עניין. אם אתה בתור "מישהו מבפנים" רוצה לשתף פעולה ולשמש בתור גורם מתווך אתה מוזמן לפנות אלינו ונשמח לבחון את הדברים פעם נוספת. נבר סיי נבר.

לאמיר דותן,
בקשר להערה שלך , הצדק איתך, אני אישית מאוד התרגשתי, הלב שלי דפק ודאגתי שלא ישמעו אותו. בקיצור הייתי די בשוק, והלוואי שעם הזמן אני יתגבר על פחד הבמה. בנוסף באמת קינאתי בכל אלו שהציגו את העבודה שלהם בצורה מעניינת ולא היו עסוקים בלהתרגש.
טוב אולי בפעם הבאה.

אמיר, התגובה הרשמית לערב איננה מתייחסת לנקודה שהעלתי לגבי בחירת העבודות.
מעבר לכך אני חושב שהיא נכתבה בצורה מעורפלת ונועדה יותר כדי לצאת בסדר עם כל התורמים לערב וגם לצאת בסדר עם המתלוננים.
לדוגמא": 8. המנחים של הערב לא היו ערים מספיק להרגיש את הקהל."
זה ניסוח בעייתי! מי שקורא את השורה הזאת עלול להסיק שאם המנחים ינסו להיות ערים יותר לקהל בפעם הבאה - הם יצליחו,
בעוד שהבעיה האמיתית הייתה שהמנחים היו פשוט לא מתאימים להנחות את הערב, והדבר הנכון לעשות הוא להחליף אותם בפעם הבאה.
מקריאת התגובה הרשמית שלכם
אפשר להסיק שדרושים כמה שינויים קלים אבל למעשה דרושים צעדים אמיצים.

לגבי הטון של הביקורת, קודם כל אני מצטער אם הביקורת גורמת למי שהשקיע להתרגז,
אבל אי אפשר לצפות מאנשים שיתייחסו אליכם בכפפות של משי.
אם הזמנת חבר שלך לאירוע, אמרת לו שיהיה מצויין והוא התאכזב קשות,
הוא יכתוב את הביקורת הנוקבת ביותר,
ואתה לא יכול לצפות ממנו להתחשב בהשקעה של האנשים, ובכך שהדברים נעשים ללא תמורה-
אם כל הצופים היו חברים שלכם, אז אולי זה מה שהיה קורא, אבל כאשר מישהו מגיע ואין לו קשר מיוחד לקהילה, מה זה מעניין אותו כמה השקיעו ,כמה טרחו
הוא מגיע להנות נקודה. אם הוא שילם עשרים שקל (סכום זעום) יש לו את הזכות המלאה להתלונן וגם אם זה בטון לא כל כך נעים
אין לו אינטרס מיוחד להקל עם המארגנים.
וכן, זה דרישה מוגזמת לבקש מאנשים שלא מכירים אותך אישית לבקר אותך "בעדינות"
שוב, מה היה קורא אם יוצר שעשה סרט היה כותב למבקר שכתב על סרטו בעיתון:
"אתה יכול לכתוב על הסרט שלי יותר בעדינות"
אין כזה דבר. אנשים נוטים לכתוב בצורה רגשית על חויות שהם עברו, אם הם יכתבו בצורה אקדמית ויבשה זה יהיה פשוט משעמם

אני, אישית, כן מזדהה עם מי שארגן את הערב
ואני מבקר כדי לעזור , הבעיה לפי דעתי, היא רגשית- אם אתם קוראים ביקורת ונעלבים זה טעות. צריך לקבל את הדברים עם חיוך. צריך לקבל את הדברים החשובים ולנימה הביקורתית לתת לעבור הלאה בלי לתת לה לגעת בכם- וזה הבסיס למקצוענות.

לגבי בצלאל-
אם היית שם לפני שנתיים להעלת רעיון
וזה לא הצליח זה לא אומר שלא צריך לנסות שוב.
ואגב, ערב שבו מציגים עבודות בנושא עיצוב נשמע הרבה יותר אטרקטיבי מאתר באינטרנט ,לפי דעתי.
צריך פשוט להרים טלפון לראש המחלקה
ולדבר איתו על האירוע.
יש הרבה אירועים ותחרויות שבצלאל משתתפים בהם.
הדבר היחיד שצריך לעשות על מנת שזה יעבוד זה לפנות למחלקה בצורה מעניינת תוך כדי הדגשה של מה החשיבות של ערב כזה לסטודנטים של בצלאל.

וליאת, הייתי בהרבה אירועים של עיצוב שבן אדם שהציג את העבודה התרגש ובלע את המילים, אבל את יודעת מה-
לפעמים זה בכלל לא היה חשוב, לפעמים העבודה הייתה כל כך מעניינת שזה בכלל לא שינה מה הבן אדם אמר עליה, וגם אם הוא היה שותק , זה עדיין היה עובד.

אתה מייחס לנו אובר-רגשנות שלא במקום. אין לי בעיה שתחשוב שאנחנו אנשים בשר ודם אבל אף אחד לא ביקש ביקורת מעודנת בכפפות של משי. אנחנו אנשים בוגרים ולא סטודנטים שנה א' עם פיק ברכיים שעפים ברוח למשמע כל מילה קשה וקצת ישירה. ביקורת יכולה להיות נוקבת, חדה ועניינית אך עדיין לבוא ממקום פחות ארסי. אף אחד לא מצפה מאף אחד להיות סחבק ולעטוף בחום ואהבה של אמא אוהבת, אך אני לפחות מאמין שיש הבדל בין ביקורת לקיטורים ולא רואה מדוע אנשים לא יכולים לנהוג קצת יותר בדרך ארץ ולהביע את מה שעל ליבם בצורה שלא תעורר אנטגוניזם. זאת כבר שאלה של נימוס ויחסי אנוש. אם אתה חושב שלמישהו יש זכות לשפוך ערימות של קיטורים, זלזול ונימה מתנשאת ר-ק בגלל שהוא שילם ור-ק בגלל שהוא לא "חלק מהקהילה" זאת זכותך המלאה כמובן.

לגבי בצלאל, נשקול את הנושא מחדש.

ירון, תקרא שוב את סעיף 8, כנראה שלא הבנת אותו. ברור שהמנחים לא היו "ערים" למה שקורה באולם. אולי זה כי הם היו רגע לפני התמוטטות מחוסר שינה?

אני רואה שהדיון התחיל לעסוק ביכולת הנפשית שלי ושל עמיתי להתמודד עם ביקורת. כל הכבוד. שוב פעם הצלחתם לעסוק בטפל במקום בעיקר.

עכשיו ברצינות: היתה ביקורת לגיטימית ונכונה על הערב http://tinyurl.com/i6w9, ואני מודע לכך שאני ושאר המארגנים לא חפים מטעויות. אני יודע להסיק מסקנות מהטעויות שלי.

ועדיין: אף אחד מהכותבים לא הצליח להתעלות על עצמו מעבר להטפת מוסר ולמתן עצות בשקל.
ירון, אתה צודק - לתת ביקורת זה באמת דבר קשה, ולתת עצות בונות קשה אפילו יותר. אבל הכי קשה זה ללכת ולעזור ולהתנדב לעשות בעצמך.

אני אתן דוגמא למה אני מתכוון (ומקווה שאף אחד לא ייפגע אישית כי אני לוקח משפט שמישהו ספציפי אמר, אבל מנסה לכוון מסר לכולם) :
ירון, אני מאד שמח שאתה ממליץ לי לפנות לראשי המחלקות בבצלאל. לרגע התבלבלתי וחשבתי שאני זה שלומד בבצלאל ומבקר בבניין כל יום. קל מאד לנדב את הזמן של אנשים אחרים, נכון?

קונספציה לייב הוא סימפטום של מה שקורה 365 ימים בשנה באתר. מתי בפעם האחרונה שלחת יצירה לעמוד הראשי? מתי כתבת כתבה לאתר, הצגת עבודה באחד המדורים, עזרת בהפקת פרוייקט? משהו? מישהו?

אני מקווה שכולכם נהניתם במידה מסויימת מהערב, ושהייתם רוצה לראות אותו ואת קונספציה ממשיכים לפרוח לטובת כולם.
מדוע שלא תעשו משהו בנידון?
להתנדב לארגן במקומנו את הערב הבא מאד קל (במיוחד כשלא ידוע מתי הוא יערך). להשתתף בעשיה היומיומית, זה כבר משהו אחר. הכדור במגרש שלכם.
את האימייל שלי כולם יודעים.

ירדן, הבנתי טוב מאוד את סעיף 8 אבל אתה העדפת להתחמק מהתוכן.:
להתייחס לבדיחה של עצמך במקום אל דברי
הבנתי שאתם חושבים שהמנחים היו לא במיטבם אבל זאת לא הנקודה
.אני מצטט את Didg:

http://www.exego.net/forums/All.asp?f=2&p=3
"...הנחיה: הכל בחיוך - טכנובוקים, תנו את הבמה לאנשי הבמה!!!"

משפט כל כך קצר וכל כך נכון. והכוונה שלי הייתה שצריך לבחור מנחים שיודעים איך לתקשר עם הקהל.
מה לעשות יש שטובים בתכנים יש שטובים בהנחייה- הרבה פעמים זה לא בא ביחד.

הדיון התחיל ביכולת הנפשית להתמודד עם ביקורת מהסיבה שמהתחלת הדיונים בנושא הערב יצאתם עם ביטויים חמקניים כמו
"זה כמו לבקר את התערוכה של עצמך"
והתגוננויות שבאו מהמקום של האגו שלכם.
לדוגמא:

(ירדן 21/07/2003 17:45:44 )
מדובר בדימוי - זו גם לא היתה תערוכה. זה היה ערב שמציג עבודות של אנשים מהקהילה - ולכן אמור לשקף את הקהילה.
"הכוונה היא שמה שראית על הבמה משקף את מה שהקהילה מייצרת. העבודות שהוצגו נבחרו מתוך העבודות שקיימות בשטח. לפחות בשלושה מועדים שונים פנינו על גבי האתר וברשימת התפוצה שלנו לאנשים בבקשה שישלחו עבודות.
"

מה ההגדרה שלך לקהילה?
אני חושב שהיו הרבה אנשים בארוע שלא נכללים בקהילה וזה היתה זכותם להביע ביקורת נוקבת ככל שתהיה על עבודות שהם מגדירים כעבודות לא מעניינות..
אני אישית מכיר אנשים מתחום העיצוב לטלויזייה שבאו לאירוע וסבלו- הביקורת שלהם לא הייתה "ביקורת על התערוכה של עצמם" כי הם מכירים עבודות בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים ב"קהילה" שלהם.

זה שפנית 3 פעמים באתר קונספציה וברשימת התפוצה עדין אומר שלא פנית לכל בתי הספר לעיצוב, כל משרדי הפרסום, האינטראקטיב והברודקאסט,
וגם לא לעיתונות.
((סליחה ששוב אני מנדב את הזמן שלך
מה שאומר שפנית רק לקהילה שקוראת את האתר שלך, אבל מה עם השאר?

האם אתה רואה בקהילת קונספציה את הייצוג ההולם לזירת העיצוב בארץ?
אם כן ,אני חושב שצריך לבחון את הנושא מחדש כי יש מעצבים אדירים שלא שמעת עליהם, ומה לעשות , הם לא קוראים את קונספציה(חבל( .

ירדן, אני חושב שאתה מתעלם מחלק מדברי ומתעקש לחזור על המנטרה שלך שחוזרת על עצמה באתר קונספציה:
"מתי עשית משהו אחרונה למען המדינה(או לקונספציה)
ואני חוזר שוב על מה שכתבתי בפעם הקודמת- זה לא יעזור לפנות בצורה כזאת.
אם אתה רוצה עזרה תהיה יותר ספציפי, אל תחכה שאנשים ידפקו לך בדלך וישאלו מה אפשר לעשות, זה שייך לעידן האידאליסטים שכבר לא קיים היום.
אם הייתה מודעה שהייתה מזמינה עזרה בעבודה ספיציפית (באנר , אינטרו, אתר אינטרנט כתבה וכו')
אז אולי היה סיכוי להצליח
הקריאה הכללית והבלתי אישית "להתנדב" יכולה לעבוד בתקופות שבהם יש אינטרס לאומי (כמו במלחמה לדוגמא) אבל לא בתקופה שלנו.
(נכון יש עדיין יחידי סגולה אבל מעט מדי.)

אם אתה קורא לביקורת שנכתבה "עצות בשקל" כנראה שאתה לא מעריך את הזמן של האנשים שכתבו את הביקורת
ואולי אתה חושב שהאנשים כתבו את הביקורת בשביל עצמם (או לתערוכה של עצמם), ובאמת אולי גם אני מבזבז את זמני בהתייחסות לערב,
במקום להודות למבקרים אתם מתלוננים שזה לא נעים לשמוע.
אני חושב שאתם יכולים להתעלות על עצמכם בנקודה הזאת.
אמיר, אני לא חושב שאף אחד שפך ערימות של קיטורים, זלזול ונימה מתנשאת
אני חושב שאתם לוקחים את הביקורת לכיוונים של פחדים סכיזופרניים ורגשנות יתר וחבל,
כי בסה"כ כולנו רוצים עוד ערבי קונספציה!.

"הקריאה הכללית והבלתי אישית "להתנדב" יכולה לעבוד בתקופות שבהם יש אינטרס לאומי (כמו במלחמה לדוגמא) אבל לא בתקופה שלנו. "

הזכרת לי משהו שעשיתי לפני כמה שנים :)
http://www.amirdotan.com/images/we_want_y.jpg

אמיר, באמת יוזמה נחמדה אך לצערי זה עדיין
בגדר פניה כללית לעזרה.
(מקורית אני חייב להודות, למרות שגם השתמשו בזה בקמפיין לבחירות(
דרך אגב, הקריאה הזאת עבדה?
???????
CATCHה
של הגברת ההתנדבות
טמון באטרקטיביות של הבקשה
אם יש תיאור של פרוייקט
שהוא בעל ערך חשוב ויש בו תגמול מסויים (לא כספי(
אז יש טריגר להתנדבות.
אני מודה שאני שבוי בחשיבה עסקית
אך לפני כל בקשה להתנדבות צריך לחשוב היום מה יוצא למי שמשתתף.
sad but true
עובדתית היום אין הרבה אנשים שמוכנים לעשות משהו בלי תמורה.
(במיוחד בנושאים כמו עיצוב בניגוד להגנה על המדינה)

אך או שזה היה טרם תקופתך או שפספסת את זה במסדרון. לא ממש היו לנו כלים לכמת כמה אנשים הגיעו ותרמו לאתר בעקבות הפרסום הזה. הערך החשוב שאתה מדבר עליו היה מאז ומתמיד הצורך של אנשים להציג, לחשוף, להישמע ולהיראות. אין טריגר יותר חשוב מזה. יש אנשים שלראות את השם שלהם מודפס באינטרנט עדיין עושה להם את זה (וטוב שכך) לצד הידיעה שאנשים אחרים רואים את מה שהם עשו. יכול להיות שהמצב הזה משתנה וזה כבר "לא מה שזה היה פעם". והדברים הכי טובים שקיבלנו לאורך השנים תמיד היו דברים שנחתו בהפתעה. אלה היו דברים שאנשים עשו במסגרות שונות או בזמנם החופשי יותר מאשר פרוייקטים בקשתיים לדעתי. וירטואוז הוא דוגמא מצויינת לזה.

רק כי אני חושב שהציבור הדומם שקורא אותנו רוצה להבין במה מדובר. (ואני מכבד אותך מאד על זה שאתה עושה זאת תחת שמך האמיתי, ולא תחת כינוי אנונימי)

לעניין:
אני לא המנחה האידיאלי. אני לא זוכר שאמרתי באיזה שהוא מקום את זה. אני גם לא מתכוון לשלוף כאן רשימה של הפעמים שביקשנו את השתתפות הגולשים באתר. אפשר בקלות לומר שהיו עשרות פעמים, כולל מודעות בעמוד הראשי של האתר (עכשיו בטח תשאל אותי למה לא ראית). נכון, גם לא פניתי אישית לכל משרד פרסום ומשרדי ברודקאסט. מצטער שלא יכולתי לבלות את כל זמני במשלוחי דואר ושיחות טלפון. אולי במקום לנדב אותי לעוד עבודה תכין רשימה של כתובות דואר, כדי שבפעם הבאה אנחנו כן נצליח להודיע לכולם? מסתבר שיש הבדל בין כתיבת תגובות, ללקום ולעשות משהו בפועל.....

לשיטתך אני צריך לבקש השתתפות מאנשים שלא גולשים באתר. לדעתי, קודם כל אלו שגולשים באתר ונהנים (או לא נהנים) ממנו צריכים להשתתף, ורק אחר כך אנשים שלא מכירים אותו. אם אנשים שנהנים מהאתר לא חושבים שכדאי שגם הם יעשו משהו בנידון וישתתפו, אז מה אתה מצפה מאלו שלא מכירים אותו?

אני מציע שלא נתחיל בניתוחים פסיכולוגים של מנגנוני ההתגוננות שלי. אני לא צריך להתגונן ואין לי במה להתבייש בתרומה שלי לאינטרנט הישראלי.
אפשר להסתכל על הקריאה שלנו לאנשים לתרום יותר לרשת הישראלית כפחד שלנו מביקורת. ומצד שני - אפשר גם להסתכל על זה כמישהו שמכיר במגבלות שלו, ורוצה שאנשים אחרים יצטרפו לעשיה.

אני לא מתכוון לשנות את האידיאולוגיה שלי, של יצירה חופשית, בחינם, למען כולם. אני רופא, אז כסף אין סיכוי שאני אראה מהאתר הזה וכולו לטובת הציבור. מי שלא רוצה לתרום לאתר לא חייב לתרום, אבל שישאל את עצמו למה הוא לא מרוצה, ולא ישאל אותי.

אתה יודע שמאז ערב קונספציה רק שני אנשים שלחו אלינו אימייל והציעו להציג תוכן באתר? שניים! מתוך 370 אנשים שהיו בערב. אתה חושב שלכל אותם אנשים שלדבריך יודעים לעשות דברים הרבה יותר טוב אין מה להציג/לכתוב ? לא סביר.
אולי נוח להם יותר לתת לנו לעשות את העבודה, ופעם בחצי שנה לבוא לערב קונספציה ולהתלונן כמה ששהמצב גרוע?

אני דווקא מקבל בהבנה מלאה את כל הביקורות על הארגון, הליינאפ, ההנחיה והמקום. הביקורות היחידות שאני לא מוכן לקבל, זה של מי שיושב על התחת שלו וחושב שאנחנו לא עושים מספיק. מי שלא עושה כלום, גם לא יטעה.
חבל שאתה מנסה כל הזמן להסביר לנו איפה אנחנו טועים (ובטוח שאנחנו טועים לפעמים), במקום לבוא ולעזור לנו.

שאין לי שום דבר נגד ירון או כל המבקרים האחרים. אני מנסה להדגיש פה נקודה שלדעתי מתפספסת בכל הדיונים:

"מי שלא טורח בערב שבת, שלא יתפלא שאין לו מה לאכול בשבת"

או במילים אחרות:
קונספציה מחפשת אנשים שרוצים לעזור לה, ולעצמם. כותבים, מתכנתים, מעצבים, אנשים שיש להם מה לומר, ויש להם רצון לעשות. בסופו של דבר, האתר הזה נוצר בשביל כולם.

ירדן, אני מקווה שלא הרגשת שאני לועג לך על יכולת ההנחיה שלך, כי זאת ממש לא הכוונה, לפעמים בן אדם לוקח על עצמו כל כך הרבה תפקידים
(כמו בממשלה )
ויש תפקידים שהוא עושה מצויין
ותמיד יהיו דברים שהוא פחות טוב בהם
ולסיכום הקטע של ההנחיה- פשוט חשוב להאציל סמכויות
(דרוש מנחה כריזמתי עם לפחות שנתיים של ניסיון)

אני שמח מאוד שהגדרת צורך שמשהו ספיציפי,וכתבת על הצורך ברשימה-
ואתה יודע מה?
קיבלת
(+תנאי קטן)
אני מתחייב תוך שבועיים גג לרכז לך רשימה
של מוסדות שאני חושב שהם ראויים להיות מעודכנים באירועי עיצוב.
וכו
כמובן שהכוונה שלי היתה לא לנדב את הזמן שלך, אלא לנדב את הזמן שלך, לנדב מישהו אחר, שמקרה הזה הוא אני (לשמחתי(
(תודה שזה היה משפט גדול)

ואתה יודע משהו, אני הולך לבקש ממך משהו בתמורה:
אני אכין את הרשימה
ואתה תפרסם באתר
בריפ לכתבה שאתם צריכים
כלומר תיאור מפורט
של התוכן שאתה צריך, מה הדד ליין
כמה מילים בערך
וכו,
אחרי שימצא האיש
(לפי התאוריה שלי זה אמור להתרחש בקצב מסחרר)
יפורסם בריפ מקביל,
מפורט גם כן, לגבי איור שיתלווה לכתבה
השוני בבריפ הזה יהיה בכך
שהוא יקרא
"האיור שלך יכול להופיע בכתבה הבאה בקונספציה"
ויהיה עליו מתמודדים שונים שלא שייכים למערכת
בחירת האיור שיפורסם תהיה על ידי
מי שכתב את הכתבה
(תגמול הולם)
בשיתוף עם צוות קונספציה
(כדי שלא יהיו פשלות)

שאני קורא את מה שכתבתי זה נראה לי כאילו שאני מכתיב לך מה לעשות באתר שלך שאותו בנית במשך שנים ואני מתנצל על כך
אבל אני פשוט מנסה להציע לך דרך אלטרנטיווית ובסה"כ אין לך מה להפסיד
כי כרגע זה לא עובד כמו שאתה רוצה...

עשינו עסקה?

אמיר, אל תשכח שאתה בטח מדבר איתי
על מזמן
ושהיינו במזמן
האינטרנט היה משהו נשגב
וכל מה שהיה כתוב עליו אינטרנט
גרם לגנחות מיניות
היום האינטרנט נהיה שכיח יותר
ודומה יותר לעולם האמיתי
ולכן כמו בעולם האמיתי
אי אפשר להסתמך על יחודי סגולה
כדי לתחזק אתר מלא בתוכן כמו קונספציה

אני אנסה להציא משפט חדש
מי שלא טורח כדי לגרום לאנשים להכין את
ערב שבת
שלא יתפלא שאין מה לאכול בשבת"

והכוונה שלי שוב היא שהאחריות הראשית היא על המארגנים
שצריכים לדעת מה היא הנוסחא שתגרום לאנשים להזיע בשביל האתר שלכם

ולסיום בגלל שאתם נחמדים אני אסיים בדוגמא אישית,
פעם שהייתי צעיר עבדתי במסעדה צרפתית יוקרתית, הייתי מוכן לעשות כל כך בשביל המסעדה הזאת
והכל בגלל בעלת המקום שידעה בדיוק איך לגרום לכל העובדים לאהוב את המקום שלה
(היא גם הייתה בלונדינית מדהימה-סתאאאאם(
כשהיא היתה נוסעת לחו"ל היא היתה מביאה לכל אחד מתנה אישית,
לעבוד כשהיא היתה במסעדה היה תענוג והיא היתה מדברת עם כולם שעות
ומרצה להם על התרבות שמאחורי המקום שלה

למה סיפרתי את הסיפור הזה אני לא בדיוק זוכר, אבל אני חושב שאתה תבין
(לפחות משהו קטן(
כדי שאנשים יתרמו לך בלי תמורה הם צריכים ממש להעריץ אותך וזאת תכונה
שרק אנשים בודדים ניחנו בה,
אם אנשים יתוגמלו בצורה כזאת שהם ירגישו
בני בית באתר
(הגדרה קצת מסובכת(
אני בטוח שזה יראה כמו מה שאתה חולם

את הרלבנטיות של סיפור המסעדה הצרפתית. אי אפשר להביא מתנה אישית ל-18,000 גולשי קונספציה, ואני מניחה שזה לא מה שהתכוונת, אבל אם להשתמש בדוגמה שלך - ה"מתנה" ל-18,000 האנשים האלה זה האתר הזה. מתנה, כי האנשים שנותנים אותה עושים זאת מיוזמתם האישית, לא כי הם חייבים למישהו משהו. הם נותנים כי הם רוצים לתת. אז אולי הסיפור שלך כן היה קשור איכשהו.

ואני גם אתן לך גם דוגמה אישית קטנה. אני חדשה במערכת קונספציה, ולפני כמה חודשים כשהחלטתי שאני רוצה לתרום לאתר הזה זה לא כי קיבלתי בריף מסודר, לא כי מישהו בא אלי ואמר "אנחנו צריכים שתכתבי על הנושא הזה והזה", ולא כי מישהו הבטיח לי תמורה כלשהי (או שציפיתי לקבל אחת, מעבר לדברים שאמיר הזכיר למעלה - שאגב, לדעתי הם לא פחות חשובים בעולם של היום. ה"תגמולים" האלה מוכיחים את עצמם לחלוטין, אבל זה כבר סיפור אחר). החלטתי שזה משהו שאני רוצה לעשות ושהמטרה ראויה. לפעמים זה כל מה שצריך.
ואני לא מנסה לתת לעצמי טפיחה על השכם או משהו - אבל זאת הרוח של האתר, וצריך להבין את זה. "יצירה חופשית", מישהו אמר? ההשתתפות היא פתוחה לכולם, וצוות קונספציה לא יכול בנוסף להכל גם לחשוב על כל הרעיונות. וזה מה שיפה בזה - יש לך רעיון? גו פור איט. זאת ההזדמנות עבור אנשים ליצור את מה שהם רוצים, בלי לקוח, מורה או בוס על הראש.

ולהוסיף נקודה שקצת הלכה לאיבוד בכל הדיונים האלה בזמן האחרון - עברנו ערב אחד שלא הצליח כמו שחלמנו. יש לנו מה לשפר בתחום הזה, מסתבר. זה לא מעיד על "כשלון" האתר, כמו שנדמה שאתה מציג את זה. כמעט 400 איש הגיעו לערב הזה. זה שחלק יצאו מאוכזבים זה לא אומר שהאתר לא עובד. תסתכל מסביבך. האתר הזה עובד מצוין, ולדעתי מעבר לציפיות של כל מי שלוקח חלק בו. (אם ירדן, שעומד מאחורי רוב העבודה כאן, לא ראוי להערצה על כך, אז אין לי מושג מי כן). זה שהאתר עובד טוב, לא אומר שהוא לא יכול לעבוד עוד יותר טוב - לשם כך אנחנו זקוקים לעוד משתתפים. האתר לא זקוק להחייאה, הוא זקוק לתזונה מגוונת יותר. זה הכל.

[עוד הערה קטנה - סליחה על הביקורת, אבל טוקבק זה לא שירה - יהיה יותר קל לקרוא את הדברים שלך בלי שבירת השורות.]

כל הכבוד על הסיפור האישי והמרתק על הצטרפותך לאתר.
כללתי אותך בתוך הקבוצה של יחידי הסגולה
אם לא שמת לב- אנשים שעדיין מוכנים לעשות בלי תמורה,
אבל שרה, כמה אנשים יש כאלה עדיין?
לפי דעתי, לא מספיק פורפורציונאלית לגודל האתר.
אני מניח שאת ה-18,000
לא ספרת בעצמך
וכמובן שהכוונה היא לא לתגמל את כולם
אלא רק את מי שתורם באופן פעיל לאתר.
תארי לעצמך שכל פעם שמישהו
היה שולח לינק לאתר הוא היה זוכה לתגובה אישית.(האם זה כל כך הזוי?)
לי זה נראה חשוב.

ציטוט:
"- עברנו ערב אחד שלא הצליח כמו שחלמנו. יש לנו מה לשפר בתחום הזה, מסתבר. זה לא מעיד על "כשלון" האתר, כמו שנדמה שאתה מציג את זה. כמעט 400 איש הגיעו לערב הזה."

את הוזה, אני מאושר מהתכנים והפעילות של האתר ונהנה מכל רגע, מה שכתבתי התייחס אל הצורך בעוד יוצרים שיתרמו לאתר , כי כרגע נראה לי שהבוס ממשיך עדין בקריאות למען גיוס יוצרים חדשים ולי חשוב שבמקום לקרוא את הקריאות האלו משהו כן יקרה ולא הייתי פוסל כל כך מהר את הרעיון של בריפים ספציפיים כמו שעשית. אני חושב שזה יומרני מצידך. נכון לך יש את הזמן ואת המוטיבציה לתרום לאתר בלי תמורה
(חוץ מהפרסום העצמי שאת עושה מדי פעם לעצמך מדי פעם)
אבל מה עם האחרים? זאת הנקודה
איך לגרום לאנשים אחרים גם כן להרגיש את הצורך להשתתף

שוב פספסת אותי ב"ירדן ראוי להערצה"
ברור שירדן ראוי להערצה
אבל זה לא הסוג של ההערצה שאני מדבר עליה
מישהו חדש שנכנס לאתר
לא יודע מה עבר על ירדן ועל כל הצוות של קונספציה כדי להביא את האתר למה שהוא
ולכן רק מישהו שמכיר את הקהילה הרבה זמן יכול באמת להעריך את התרומה הזאת.
אבל מה עם אנשים שנחשפים לאתר בפעם הראשונה?
צריך גם לחשוב איך לעודד אותם להשתתף
כמו שאתה בא למהאל של בדויים והם נותנים לך הרגשה טובה ונותנים לך הרגשה כמו בבית
כך גם אפשר לנסות לחשוב על ההקבלה
של הכנסת אורחים באתר
לדוגמא
נגיד שמספר הלינקים ששלחת ופורסמו באתר
ממוספר ומחושב לך
(נכון, זה מחייב תהליך הרשמה- מה רע?(
וכאשר אתה מגיע למספר מסויים של לינקים אתה מקבל הודעה חמימה כמו
"סחטין, טומפסון, שלחת לנו כבר 100 לינקים שפורסמו אנחנו מודים לך מקרב לב"
טוב, אני מודה שזה נשמע קצת מגוכך, אבל משהו בסגנון שנותן תחושה יותר אישית.

דבר נוסף שרה, לגבי הלינק ששלחת לגבי מספר השעות שיקח לתבוע את כל
משתפי הקבצים
זהו סוג הלינקים שאני קורא להם סנסציונים בלי תוכן,
כשאתה קורא את הכותרת זה נשמע מעניין אבל שאתה מגיע ללינק זה די אידיוטי ולא מוסיף לך כלום כמעט על הכותרת,
זה כמו לצעוק בלי סיבה.

דבר שני, ההסבר שלך לקונספט של האינטרו
"רציתי להעביר מסר של אופטימיות"
נשמע לי הסבר שטחי לגמרי
אופטימיות של מה?
של המעצבים, של האוהבים או של הפרחים
מה בדיוק הקשר בין אופטימיות לבין ערב שהמסרים העיקריים שלו
הם חדשנות, חשיפה,קהילתיות וטכנולוגיה
מאיפה הגעת לזה?
את מאוהבת או משהו?
אין לי הסבר אחר, ואני מקווה שפעם הבאה
מעבר לצבעים יפים תהיה גם מחשבה.

ורציתי להודות לך על שהגדרת את סגנון הכתיבה שלי:
טוקבק פואטי
נשמע מצויין, מצטער אם זה גורם לך לקפוץ שורות כל הזמן!

לא, לא ספרתי את ה-18,000 בעצמי. מה הקשר? למה שאני אספור אותם בעצמי?

כן, זה קצת הזוי שכל מי ששולח לינק יקבל תגובה אישית. לא מכירה שום אתר בסדר גודל כזה שעובד ככה. אולי היה נחמד אם דברים היו יכולים לעבוד אחרת, אבל בינתיים אני לא רואה שזה מונע מאנשים לשלוח לנו לינקים. אולי זה כי הם רוצים לתרום לקהילה? אולי כי לשלוח לינק, בינינו, זה לא כל כך הרבה עבודה? לא יודעת. בכל אופן, לא רואה סיבה לפתוח בתחרות של מי יכול לשלוח יותר לינקים. אם להסתכל על זה בצורה מציאותית, זה רק היה גורם להרבה יותר עבודת סינון, שלאף אחד מאיתנו אין זמן בשבילה - ולא בהכרח לאיכות גבוהה יותר. (אגב, מי ששולח לינק שמתפרסם תמיד מקבל קרדיט בידיעה.)

"את הוזה, אני מאושר מהתכנים והפעילות של האתר ונהנה מכל רגע"
אני הוזה? אה, סליחה, כל הדברים שלך הרי נוטפים הערכה לאתר. לא יודעת איך יכולתי לפספס את זה.

אם יש לך בעיה עם לינק שפרסמתי - לא נראה לי שכאן זה המקום לדבר על זה, אבל אם כבר, המנטרה הקבועה - לא כל לינק יכול או חייב לעניין כל מי שמקליק עליו. מה לעשות. פעם הבאה, פשוט תקליק על לינק אחר.

לגבי האינטרו שלי, ואני אגיד את זה פעם אחת ואחרונה -
א. אני ממש לא חייבת לאף אחד הסבר עליו, שטחי או אחר.
ב. כן. זה אינטרו קיטשי, מאוד אפילו, עם פרחים ואוהבים. אבחנה גאונית.
ג. לא. אין רעיון ברומו של עולם מאחורי האינטרו, אז אתם יכולים להפסיק לחפש אחד. זה סרטון פתיח של 90 שניות שבו לא ניסיתי להעביר מסר לאומה, אלא ליצור משהו קליל וכיפי. לדעתי, ולדעת מספיק אנשים אחרים, הצלחתי. ואני מבסוטה מהתוצאות.
אבל אני מניחה שעכשיו כל פעם שמישהו לא יאהב משהו שאני אומר באתר הוא יגיד "אה, אבל האינטרו שלך היה קיטשי ולא היה מאחוריו רעיון חדשני". נכון. צודקים. מה לעשות.

"מה בדיוק הקשר בין אופטימיות לבין ערב שהמסרים העיקריים שלו
הם חדשנות, חשיפה,קהילתיות וטכנולוגיה "
אני באמת צריכה לענות על זה?

תכתוב איך שבא לך. אני לא הגדרתי את הכתיבה שלך כשום סגנון. אני רק אומרת לך איך היא נראית מבחוץ.

שאנחנו לא מסכימים.
אתה מצפה שאנחנו נאכיל את הכותבים בכפית. נוציא בריפים, ניתן הזמנות, נלטף אותם ביד כל פעם שהם שולחים לינק.
יש פרוייקטים שאנחנו מוציאים בריף - לדוגמא חלק מהדברים שנמצאים במדור בוידעם. אבל להוציא בריף על כתבה נראה לי חוטא למטרה:

את כל זה אתה יכול לקבל בעבודה. פה זו לא עבודה. פה אתה יכול לכתוב מאמר על סצינת עיצוב הפונטים הישראלית כי זה מעניין אותך - לא כי המרצה דרש או הלקוח ביקש. זה כל העניין פה. פה אתה יכול לקום ולומר אני חושב שכל העולם צריך להשתתף בפרוייקט חדשני, לקום ולעשות אותו, ואף אחד לא יאמר לך שזה לא כלכלי.
התמורה שאתה תקבל משולשת: גם תעשה משהו בשביל הכיף שלך, גם תעזור לשאר הגולשים, וגם תחשוף את עצמך בפני מעסיקים פוטנציאלים. אתה יודע כמה אנשים קיבלו הצעות עבודה אחרי שהם הציגו דברים בקונספציה? אתה יודע כמה אנשים נשאלו בראיון העבודה שלהם "אתה כתבת את הכתבה על X" בקונספציה? אני יודע על רבים כאלו.

אבל מה שאתה מבקש ממני, זה שאני אעזור לך גם לחשוב. ואת זה, עם כל הכבוד לכישורים שלי, אני לא יודע לעשות.

אני מפסיק עכשיו להגיב, כי הבנתי שלא נגיע להסכמה בעניין הזה. בוא ונפרד כידידים.

שרה, נראה לי שאין לנו קרקע משותפת בגלל שאת מתכחשת לצורך בשינוי, ואני מבין את בהיי, מפזמת לך עדיין את
"love is in the air"
סבבה לך, אבל אני חושב שאת מתכחשת מנושא חשוב.
שוב שרה קשה לך להבין
אבל לא ביקרתי את תכני האתר
(חוץ מהלינק שלך והאינטרו-לא התאפקתי זה היה עניין של חיים ומוות)
אלא את הדרכים לגרום לאנשים לשלוח עבודות
אם זקוק לך הסבר שלישי אין בעיה

בנושא הביקורת על הלינק והאינטרו, אני פשוט חושב שעליתי על קשר מעניין בין
שליחת הלינקים שלך ולבין האינטרו-
אני חושב שבדרך כלל אין הרבה חשיבה
מאחורי הדברים שאת שולחת
ובאמת לכן אולי כדאי לי לראות את השם שלך ולעבור ללינק הבא
אני בטוח שתסתדרי גם ככה.

ירדן, (אל תדאג אני יודע שלא תגיב)
חשוב לחדד נקודה אחרונה,
האם גם שמורים בבתי ספר לעיצוב נותנים בריפ הם מאכילים בכפית?
אם כן הרי אתה פוסל את כל שיטת הלימוד הקיימת.
לתת בריפ זה עדיין לא אומר להאכיל בכפית.
אם אומרים לך תכתוב על משהו- לא חשוב על מה זה פי מיליון יותר קשה מכאשר נותנים לך נושא,לפחות כך זה פועל לגבי רוב האנשים, אני בטוח שאצלך זה לא עובד ככה
וזאת הסיבה שקשה לך להבין איך המנגנון פועל אצל אחרים.
יש לי בעיה עם ההגדרה שלך
אני לא צריך עזרה בלחשוב,
כי גם אחרי שיש בריפ יש המון מקום לחשיבה
אני צריך עזרה בידע של איזה תוכן האתר
זקוק לו ביותר, וזאת דרישה לגיטימית
גם שעיתונאי עובד בעיתון
העיתון מיידע אותו בצורך לתוכן מסויים
אני לא מבין את הבעיה שלך עם זה
אתה עדיין מצייר לך עולם
שלאנשים פשוט בא רעיונות בקצב מטורף והם שולחים אותם ישר לקונספציה
שוב זה החיים של יחידי סגולה
אתה מצמצם את מספר האנשים שיכולים לתרום למספר זעום וזה חבל.
ניסיתי לעזור במציאת פתרון לעידוד השתתפות אבל אתם בשלכם,
אפילו לא מוכנים לנסות רעיון שונה
אני מבין שאתה רואה את הדברים אחרת
ובאמת אני חושב שאין לנו לאן להתקדם מכאן
בכנות, אני אשמח אם אני טועה,
ואם אני אראה בעתיד
כמות עצומה של אנשים שתורמים לכם חומרים ללא תמורה
זה רק יעשה לי טוב למרות שאני סקפטי
לגבי התפתחות כזאת.
good luck

כשקראתי את התגובות שלמעלה, חשבתי שכדאי שאתפנה מתישהו לצרף למאמר הסיכום את דעתי שלי על ערב קונספציה השני. בגלל שאלמלא ידעתי בוודאות אחרת, הייתי יכולה לחשוב שמדובר באירוע אחר מזה שנכחתי בו. אז הנה, ולו רק לטובת מי שיבקר בדף הזה בעתיד -

אני לא שייכת לאף אחד מתחומי העיסוק הרלבנטיים (אבל מזה זמן עוקבת בענין אחרי מה שמתרחש בתחום התרבות ה/בדיגיטלית, אצלנו ובמקומות אחרים), ולמרות זאת לא באתי לערב קונספציה השני כדי לראות הופעה/הצגה/ספקטאקל. באתי לערב שהמטרה המוצהרת שלו היא לתת במה לאנשים שפועלים בתחומים השונים של התרבות הדיגטלית (אירוע שמטבע הדברים אמור לעניין קודם כל אנשים שעוסקים בכך בעצמם), ואגב כך לאפשר לכל הנוכחים מפגש בלתי אמצעי בזמן אמיתי. וכן, בהחלט ליהנות מזה... הצלחה של אירוע כזה נמדדת בעיני בבניית תפריט מגוון (עם לפחות הַילַייט ברור אחד), בבחירת מקום מתאים, ובתפעול לוגיסטי שוטף וחלק של האירוע (ואת כל זה קל להגיד, ומאוד קשה לבצע. במיוחד באירוע שמופק על בסיס התנדבותי). הערב שבו אני נכחתי לפני שבועיים ענה על כל הדרישות האלה. לאמיתו של דבר, מאחר שאני יודעת לזהות משהו טוב כשהוא חולף לי מתחת לאף, אני יודעת בברור שההפקה שאני ראיתי באותו ערב, גם אם לא חפה מפגמים, היתה הפקה משובחת:

הבחירה בבארבי הוכיחה את עצמה לדעתי כמוצלחת במיוחד, בהתחשב בכך שלמרכיב המוזיקה היה תפקיד דומיננטי באירוע המסוים הזה. האיכות המצויינת של הסאונד במקום, עשתה רק טוב לפרזנטציות (והאפשרות להרגיש את המוזיקה עולה מן הרצפה, התגלתה כערך מוסף); הפרזנטציות היו מגוונות (וגם אם העבודות שהוצגו לא הפילו אותי מהרגליים, היו ביניהן כמה שסימנתי לעצמי כמהנות/מעניינות (ולחלק חזרתי בדיעבד)), הפרזנטציה של העצומה "הזכות לפלאש" היתה אפילו חשובה לדעתי (גם אם היו לי הערות לגביה, ואת עיקרן מסרתי בדיעבד למציג הראשי), ואהבתי את הרעיון להציג אותה "בשדור חי" (ועוד באמצעות טכנולוגיה של מאקרומדיה...); ו-לאירוע הזה היה הַילַייט ברור מראש ועוד איך, אפילו כזה שנדיר במחוזותינו - הפרזנטציה של עמית פיטארו, שבפועל אף הוכיח שפרפורמר אמיתי יכול לתת הופעה על במת רוק, גם כשהוא נמצא עליה עם מחשב... (ומי שויתר על הפרזנטציה הזאת בגלל תלונות מתלונות שונות, אני לפחות תוהה אם תרבות דיגיטלית זה משהו שבאמת בוער בעצמותיו). מי שרצה קינוח, קיבל את ה"גוטל-בוטל" (שנשמע עתיר אנרגיה, אבל אותו כבר שמעתי בעיקר מבחוץ (ענין של סדרי עדיפויות)), וכל מה שדרוש כדי לתפעל את האופרציה הזאת, היה מאורגן במקום ותפקד כמעט ללא דופי (ולא, אני לא סופרת את העיכוב בפתיחת הפרזנטציות, מאחר שהוא היה באחריות הקהל; גם לא את העובדה שהמנחים לא היו "אנשי במה", ואף לא "ביימו" את מציגי העבודות. בעיני זה חלק מהחן של אירוע מסוג שכזה). הסה"כ שתיארתי הוא לדעתי הישג מרשים של הצוות שארגן והפיק את הערב הזה. לא בזכות ההערכה ליוזמה, למאמץ, ולתרומה הכללית, אלא בראש ובראשונה בזכות התוצאות לגופו של ענין.

אז גם לי יש הערות משלי לערב קונספציה השני, אבל הן לא דומות בכלל לביקורת שקראתי כאן ובפורום (כולל חלק מ"החטאים" עליהם היכה הצוות בעצמו, לדעתי בלי שום הצדקה), והן לא מאפילות על המסקנה שלי. אני אגב, העברתי את חלק הארי של הערב על הרגליים, בנקודת תצפית טובה אי שם בגב האולם. זה לא גרע מהיכולת שלי להפיק ממנו הנאה (למרות קשישותי הניכרת ביחס למרבית הקהל), ולא רשמתי פטנט על האפשרות הזאת (ממה שראיתי סביבי, אחרים יכלו לעשות את אותו הדבר. גם אם במחיר ויתור על כסא...) . אפילו מצאתי אפשרויות למפגש באירוע הזה. הכל ענין של גישה כנראה. אני בהחלט נהניתי ולדעתי היה ממה, אני מקווה שאני לא לבד.

____________________

ואם כבר - ההערה שלמעלה בענין סרטון הפתיחה, לא הגיעה ממני . בעיני זו היתה תוספת, חביבה כשלעצמה, לתפריט של הערב, ואני לא מוצאת שהיא היתה צריכה להתחרות איתו בשום צורה.

אני דיג'יי גיא :) נעים מאוד...