קול ההמון

ירדן לוינסקי

Smart Mobs : The next social revolution

את הרעיון לספר הגה הווארד ריינגולד, לשעבר עורך Wired, ומפעיל מערכת הקהילות The Well, כשהלך ברחובות טוקיו. מאות יפנים הסתובבו ברחובות עם מכשירים סלולרים, ובמקום לדבר אחד עם השני, או באמצעות הטלפון, הם פשוט בהו, איש איש במסך הסלולרי שלו. כאילו הם אינם ערים למה שמתרחש סביבם, וכל התקשורת שלהם מתבצעת באמצעות טכנולוגיה.

היחסים הסימביוטים של בני האדם והמכונות שהם יוצרים עומדים במרכז הספר, למרות שהסופר עוסק בעיקר בהשלכות של טכנולוגיה על אינטראקציות בין אנשים שונים. בכל פעם שאדם מדבר עם חברו, יש פוטנציאל של החלפת מידע, בין אם זהו מידע כללי, או מידע על אדם שלישי ששניהם מכירים. רשת כזו של תקשורת בין אנשים, באמצעים שונים, מהווים את הבסיס ליצירת חברה אנושית. יש המרחיבים וטוענים שאנחנו מוצאים קהילות דרך רשתות, ולא דרך קבוצות.

המסע לחקר השפעת הטכנולוגיה על התנהגות אוכלוסיות מתחיל עוד בשנות השישים של המאה הקודמת, בתאוריות סוציולוגיות שכלל אינן קשורות לטכנולוגיה עצמה. ריינגולד מתאר את חקר המגרש הציבורי (Commons) אותו תחום ששייך לציבור הרחב ולאף אדם אין בעלות עליו. דוגמאות טובות למשאבים כאלו הם משאבי הטבע של המדינה (שדות מרעה, מרבצי מתכות ואחרים), ספקטרום תדרי התקשורת או אפילו פארקים ציבוריים. כל משאב כזה יכול לתמוך במספר מוגבל של אנשים, אבל לאנשים עצמם, כבודדים, יש פיתוי ואינטרס להשתמש ככל שניתן במשאב על מנת לקדם את עצמם. הקונפליקט שנוצר הוא הטרגדיה של הקיום האנושי – מתי לשתף פעולה עם אנשים אחרים על מנת לשמור על המשאב המשותף, ומתי לפעול לטובת עצמך. כבר בשנת 1600 הציע תומאס הובס את גורם העל (Leviathan) כדבר היחידי שיכול למנוע מאנשים להרוס את המגרש הציבורי.

מכאן ממשיך הספר וסוקר את הטכנולוגיות המתקדמות, כיצד הן משתתפות באינטראקציות של אנשים שונים, מזרזות תהליכים שבעבר דרשו עשרות שנים עד שנסתיימו, וכיצד אנו מתמודדים עם אותם קונפליקטים עתיקי יומין באמצעות טכנולוגיות חדשות. רשת האינטרנט היא אחת מה Commons של עידן הטכנולוגיה. הרשת, שנולדה כמשאב ציבורי של קבוצות חוקרים, הפכה תוך פחות מעשרים שנה לשדה הניסויים של הטבע האנושי. אנחנו רואים אנשים וחברות שמשתלטים על טריטוריות ציבוריות על מנת לקדם אינטרסים שלהם, יש אנשים שנכנסים לשטחים ציבוריים ומקלקלים אותם בכוונה ואחרים שפועלים בשם הציבור להגן על המשאבים הללו.

הנקודה המעניינת ביותר בספר הוא נסיונו של המחבר לבדוק האם הטכנולוגיה מצליחה ליצור יצור כלאיים שהוא קורא לו "המון חכם" (Smart Mob) באמצעות מקדמים טכנולוגים. ההמון החכם משתמש בטכנולוגיה על לפתור את הקונפליקט של ה- Commons בעצמו, במקום גורמי על מרסנים: הוא משתמש בטכנולוגיה על מנת ליצור רגולציה עצמית. דוגמאות לכך הוא נותן במערכות הדיונים של Slashdot שכוללות בתוכן אמצעים לוויסות תגובות "שטחיות ורדודות" או בשימוש במכשירים סלולרים והאינטרנט על מנת לארגן הפגנות נגד השלטונות בין אם בהפגנות נגד הגלובליזציה בסיאטל (1999) או נגד הנשיא הפיליפיני המושחת אסטרדה (2001) שהופל לאחר הפגנות ענק שאורגנו באמצעים סלולריים.

אם יש "המון חכם" הרי שאנו עדים רק לתחילת השפעתו על המין האנושי. בין אם אלו ילדים שמשחקים ב"שני דגלים" ברחובות הערים באמצעות מכשירים סלולרים, בין אם אלו אנשים שמתארגנים להפגנות בזק חסרות כל תועלת נראית לעין ובין אם אלו אנשים שמוכרים וקונים דרך Ebay (דוגמא מצויינת לשילוב של שוק כפרי עם מערכת ניהול מוניטין), הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליצור דרכים חדשות לשמירה על המשאבים המשותפים וניצולם. אותה טכנולוגיה גם יוצרת בכל יום דרכי פעולה חדשות לגורמים שזוממים להשתלט על המשאבים. ההמון החכם יצטרך לנצל את הטכנולוגיה, על מנת להגן על עתידו.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: