מים ואינטרנט

עזי ברק

המין בכלל, והפורנוגרפיה בפרט, הם נושאים טעונים מאד. הם קשורים לרגישויות אישיות, לבעיות ולקשיים, לערכים ולאמונות, לדת ולמסורת, לתרבות ולנורמות חברתיות. עזי ברק בוחן את המאבק על הצנזורה המינית ברשת.

כתושב ותיק של רמת-השרון – עיר שהתברכה במעיינות מים משלה – אני רגיל שחלק משמעותי מתקציב המחיה בא לממן בקבוקי מים מינרליים ומסנני בריטה. אם לא כן, היינו בולעים לא רק גרגרי חול ואבנים כדבר שבשגרה, אלא חפצים חשודים שבעטיים אדם שמח להיות כבד-ראיה. ההיזקקות לטכנולוגיה שתימנע ממני מלהיגעל ומלחלות נראית מוחלטת, שכן אפילו אם הייתי מסתפק בשתיית משקאות קלים הרי שהתלות במים לשימושים אחרים לא מאפשרת חלופות אפקטיביות במידה דומה.

אימוץ טכנולוגיה יעילה ומוצלחת זו לשימוש בסינון תכני אינטרנט הנו לא רק מטופש וכושל, אלא שמביא, בסופו של דבר, לתוצאות הרסניות בהיבטים שונים. כך יוצא מי שרוצה להיטיב, כמזיק. אני אעז ואומר שהנזק הנגרם אינו פחות, ואולי אף עולה בדרגתו, על הנזק האפשרי שאותו רוצה בטוב מעוניין למנוע.

הרעיון למנוע מילדים חשיפה לתכנים מסוימים באינטרנט, גם בארץ, נשען על הנחה בעלת שלושה מרכיבים:

• צפייה במודל שלילי מביאה לחיקוי והפנמה אשר עלולים להביא את הצופה לכדי דפוסי התנהגות קלוקלים מבחינה מוסרית וערכית עד כדי "השחתה" ואימוץ התנהגות "מתועבת".


• קיימת אפשרות ממשית של פגיעה רגשית במשתמשים.


• נוצרים סקרנות וגירוי לגבי תחום חדש ועלום של תכנים שעלולים להביא לעיסוק-יתר במין.

המחזיקים בהנחה זו טוענים כי אילו התקיימו אחת או יותר מתוצאות אלו הרי שנגרם בכך נזק חינוכי לילד. יתר-על-כן, טוענים חסידי הצנזורה, נזק זה אינו "סתם" חבלה או יבלת, אלא עלול להביא לפגם נפשי מהותי שילווה את הילד בהתפתחותו ויתרום לעיצוב אישיות בעייתית.

תפיסה אחראית ונבונה זו אינה באה לידי ביטוי, כמה מגוחך, לגבי כל דבר אחר בחיינו כמעט. מישהו מונע מילדים צפייה בדברי ההבל ובשלל הגידופים של נבחרנו, המוצגים כמודלים חיים בערוץ 33? האם מישהו מונע את הצפייה של ילדים בתרבות הנהיגה הפושעת בכבישנו, שלא לדבר על דפוסי נהיגה מטורפים בסרטים להם הם חשופים על המסך הקטן והגדול באורח תדיר? האם תיאורי הזוועה שבעיתונות של אלימות, גזל, טמטום, ניצול, שקר, ושוחד אינם מודלים לחיקוי, מה עוד שהם מלווים ביותר תהילה מאשר בענישה? ולגבי האינטרנט: מדוע אין צעקה עזה מצד המגינים על טובת הילד לגבי אתרי ההסתה והשנאה? אתרי הכתות? אתרים המעודדים התאבדות? אתרי ההימורים הממכרים והמזיקים? מדוע דווקא המין – אותו מרכיב וצורך אנושי בסיסי, שמהותו עונג וקירבה רגשית – מקבל התייחסות מתנגדת ולוחמנית שכזו?

הסיבה לכך היא שנושא המין בכלל, והפורנוגרפיה בפרט, הם נושאים טעונים מאד. הם קשורים לרגישויות אישיות, לבעיות ולקשיים, לערכים ולאמונות, לדת ולמסורת, לתרבות ולנורמות חברתיות. כל מה שיאמר לגבי מין או פורנוגרפיה, יגרום לתגובה מתנגדת של אנשים מסוימים, ללא קשר הכרחי לתוכן או לנכונות של מה שנאמר, כשהתגובה המתנגדת אינה רק אינטלקטואלית אלא בהחלט גם רגשית. הראיה הפשוטה היא שיש קשת רחבה מאד של דעות בנושאים אלו, משמרנות ונזירות ועד למתירנות ול"הפקרות". ראיה אחרת קשורה לקיומם הנפוץ והמדהים של מיתוסים ודעות קדומות, חסרי בסיס והגיון – עד כדי בורות ונבערות ממש – בכל הקשור במין ובמיניות, מהומוסקסואליות ועד למניעת הריון, מאוננות ועד לתקיפה מינית.

ההתחסדות של פטרוני הסינון האינטרנטי אינה באה להציל נפשם של ילדים תמימים, כפי שהיא מוצגת, אלא, לתפיסתי, לשמש מניעים זרים לחלוטין, מצבירת כוח פוליטי ועד לאגירת רווחים כספיים. אילו אמנם טובתו של הילד הייתה בראש מעייניהם, היו אלה דואגים לבחון ביתר דאגה את מעשיהם ומוצאים – כמה אירוני – שדווקא הם אלו שגורמים נזק, בכוח או בפועל, לאותו ילד שעליו כביכול הם באים להגן.

הבה נבחן את הדברים:

• מהי ההשפעה של חשיפה לחומר פורנוגרפי על ערכיו ועמדותיו של המשתמש? מחקרים לא מעטים נערכו בניסיון לתת תשובה לשאלה זו. למרות שלמחקרים אלו מגבלות רבות, בעיקר בשל הסייגים האתיים הקשורים למחקר, התשובה המתקבלת עקבית למדי: אין השפעות, בוודאי שלא לטווח של מעבר למיידי. ההשפעה המהותית והעקבית היחידה שנמצאה, היא שלחומר פורנוגרפי יש השפעה מגרה מבחינה מינית המלווה, מבחינה ערכית-רגשית, בקשת של תגובות, מהתלהבות ועד לתיעוב, מעונג ועד לגועל ולדחייה. ההשפעה של חשיפה לחומר זה על שינוי התנהגות ו/או עמדותיו ותפיסותיו של אדם, כל עוד אינה מסיבית ולאורך זמן ממושך מאד – למעט הסתייגות שמייד תפורט – היא אפסית. יתר-על-כן, נמצא שמי שמתעניין ונמשך לפורנוגרפיה הוא מלכתחילה בעל תכונות ועמדות מסוימות בנושא מין ומיניות, ומה שקובע את התנהגותו ועמדותיו לאחר חשיפה לחומר פורנוגרפי הם אותם גורמים אישיותיים שהיו בו מלכתחילה, ללא קשר לעצם החשיפה.



• תופעה הרוויה: רוב האנשים הנחשפים לחומר פורנוגרפי משתעממים ממנו מהר מאד. התמונות והמסרים חוזרים על עצמם, הגירוי הולך ופוחת, הסקרנות באה על סיפוקה. החיפוש אחר עיסוק אחר מגיע די מהר.



• נקודה ראויה לציון היא שיש בהחלט צדדים חיוביים לחשיפה לחומר מיני. האינטרנט מאפשרת את החשיפה הזו בקלות, בהיותה מדיום המאופיין באנונימיות, לבדיות, בריחה קלה, נוחיות, זמינות ועוד. אסור להתעלם מהיבטים החיוביים של תהליכי הגילוי-העצמי של ילדים ובני-נוער בנושא המין, נושא רגיש וצנוע שאין להם כל-כך הזדמנות ללמוד עליו, להכיר את עצמם בהתייחס אליו, לדעת מה קורה להם מבחינת גירוי ותגובה, להכיר את גופם והרגשותיהם בנושא. קיים גם גורם המידע המיני לכשעצמו, גורם חשוב מאין כמוהו, שהאינטרנט מספקת בשפע. נכון, המידע לא-כל-כך מדויק ולפעמים אפילו שגוי ואף מטעה. אך זוהי הזדמנות נהדרת לאנשים ללמוד על נושא "חשאי" כל-כך אך בעל מרכזיות בלתי רגילה בחייהם! ללמוד על מיקום וצורה של אברי מין, על התנהגויות מיניות שונות, על איך ליהנות ביחסי-מין, ועוד. אכן, יש גם את גורם ההנאה. למה להתעלם מזה? צפייה בפורנוגרפיה, כולל בתמונות עירום של נשים/גברים יפים או בעת ביצוע אקט מיני, יש בה גורם מהנה. בעולמנו רווי הכאב, המתח, הלחץ והתסכול, מעט עונג לא יזיק לאף אחד.



• הפן הבעייתי הבולט של חשיפה לפורנוגרפיה באינטרנט הוא המידע השגוי. אנשים, ובעיקר ילדים, להם ידע וניסיון פחות בתחום המיני, נחשפים למידע שגוי שעלול לגרום להם ללמידה לא נכונה בנושא חשוב זה, נושא עליו אין להם ממי ללמוד, בדרך-כלל. זה נכון, למשל, לגבי גודל אברי-מין (מה שעלול לגרום לפגיעה בדימוי-עצמי של הנחשף), ביצועים מיניים לא מציאותיים (מה שעלול להביא לציפיות לא ריאליות וכתוצאה מזה לתחושות תסכול וכשלון), אי-שימוש באמצעי מניעה (מה שעלול להביא לאימוץ דרך זו ולכן חשיפה למחלות מין ולהריונות לא רצויים), שימוש באלימות כחלק לגיטימי ביחסי-מין (מה שעלול להביא לאימוץ התנהגויות שליליות אלו), התייחסות לנשים כאל חפצים מיניים שכל תפקידם הוא לספק את צרכי הגברים וגחמותיהם (והתעלמות מאישה כאדם בעל צרכים, ערכים ורצונות משלו), התנהגות מינית פתולוגית (כגון: קיום יחסי מין עם ילדים, בעלי-חיים, גוויות) שעלולה אף לקבל לגיטימציה כאילו שהיא נורמאלית וחוקית.

אם כן, איך מתמודדים עם השפעות שליליות אפשריות אלו אשר בהחלט עלולות להזיק? מדוע לא לסנן, לחסום, לפקח?