הטובים ביותר נצפו דווקא במערכות שלא קוראות להם טוקבאקים- באתרים כמו עין הדג והאייל הקורא. מה שמעניין עם שני האתרים הללו, היא למרות שהם רצים על אותה פלטפורמה בדיוק, אופי התגובות בשני האתרים שונה מאוד.

ודווקא מערכת של קונספציה היא דוגמא טובה לדעתי למערכת שתומכת בדיון על בסיס המאמר.
מערכת דומה ניתן למצוא גם באתר בננות, אלא ששם, משום מה, לעיתים קרובות נוטה הדיון להתפתח לכיוונים של עקיצות הדדיות או מחאה על איכות המאמר פלוס ביקורת על הנהלת האתר ועיסוקן העתיק של כל מיני אמהות.
אחד היתרונות של הטוקבקים שהם מהווים פידפק מיידי לאיכות המאמר, במידה והתגובות והמגיבים ענייניים.
אם בעבר יכלו כותבים להסתתר ממטחי הביקורת או ההתעלמות של הקוראים, הרי שהאינטראקטיביות המבורכת נותנת כיום מדד מיידי לעניין שמעורר הטקסט המפורסם.
דבר זה, אם יודעים להתייחס אליו, יכול להוות קרש קפיצה לאתרים רבים ולכותבים רבים.

באתר שלי (http://www.hipnotic.tk) הוספתי טוק סאק. זה אתר פרטי לגמרי, אין לו שום כוונות מסחריות וגם לא כתבות או עמודי תוכן. יש שם בלוג קטן שלי, ותיק עבודות לא מטופח במיוחד. לא סתם קראתי לו טוק באק, לטוק באק הקטן שלי. קראתי לו ככה בכוונה. רציתי תגובות של אנשים על האתר, על העיצוב, על מה שאני כותב שם... התגובות שקיבלתי שם הן בעיקר של אנשים שראו ת'אתר והתלהבו ו/או העירו. הרי "כל אתר שמכבד את עצמו חייב בלוג", כתבתי. ובכן, גם טוק באק. ולו רק לשם הטוק באקיות שבעניין.

אז יש לי טוק באק על כלום. שיהיה. סיינפלד עשה מזה תוכנית שלמה.

הטוק באק הטוב ביותר ברשת הישראלית נמצא פה בקונספציה. בשאר האתרים משתמשים בו לשם השמצה, ברבורים ושטויות. כאן, בקונספציה, מתפתחים דיונים. אצלי, בטוק באק הקטן שלי, אני כותב תודה. והרבה.

בכלל את השאלה על הצורך בטוקבקים. האם יש כלל תועלת בקיומם במרבית המקומות? ניקח לדוגמא כתבה מאתמול של עמיחי יעקבי על פרשת המבזק שהיה או לא היה בויינט.
http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=54628&sid=10

בפעם האחרונה שהייתי שם היו 146 תגובות של אנשים שנראה שרק שלושה מתוכם בעצם קראו את הכתבה. שאר התגובות עוסקות בהשמצות נגד גוף זה או אחר. ומשמשות כאמצעי לפריקת תסכולים. האם לצורך הזה המציאו את הטוקבק? מה הטעם בטוקבקים אם הם לא מוסיפים שום דבר לחויית האינטרנט? בשביל להוציא לחצים, לא עדיף לפתוח פורום כללי לא מצונזר ולקרוא לא "תשמיצו חופשי?

האם רק בגלל שיש אפשרות לשים טוקבקים צריך גם לשים אותם?

בתור טוקבקר פתולוגי אני חושב שלכל דבר יש זמן ועת מתחת לשמש (מקווה שלא טבחתי את הציטוט לגמרי). רק בגלל שאפשר לא אומר שצריך ומין הסתם זה נכון עוד להרבה דברים אחרים בחיים בכלל וברשת בפרט. שלושת הסיבות שרובי תיאר להיווצרות הטוקבקים מאוד מקובלות עליי ואני בהחלט מסכים עם האבחנה שלו.

מי שבאמת מאמין שיכול להתפתח דיון בעקבות כתבת חדשות בוואלה! באמת שלא מחובר יותר מידי למציאות וכבר יהיה יותר מכובד אם יודה שהתגובות הן רק בשביל האקשן הזול. אני עצמי נהנה לעיתים לעבור על כל הכותרות ולהתמוגג אל נוכח מגוון האמוציות והדמויות שעולות לנגד עיניי ויש לי הרגשה שאני לא היחיד.

לשאוף לפתח דיון זאת מטרה מאוד נעלה ומי כמונו בקונספציה מכירים אותה, אך ישנן סיבות אחרות כמו פורקן והשתתפות שלא צריך לפסול על הסף ולנטרל. אם הרעיון הוא באמת לעורר דיון אולי צריך לעבור למודל של "מכתב למערכת" במקום משהו כל כך מיידי בו מישהו שיש לו משהו שליש אינטיליגנטי להגיד מנסח אי מייל ושולח למערכת וזאתי מעלה אותו בהמשך לדיון.

יש בפתרון הזה קצת כאב ראש מבחינת מודרציה, עריכה וכו' אך אתר תוכן שמכבד את עצמו ושואף לפתח דיון יוכל להתגבר אני בטוח. עצם העובדה שדעות מתפרסמות אחרי בדיקה ושיקול יתן להן משקל הרבה יותר חשוב מין הסתם. בניגוד לעיתון בו התגובות מתפרסמות פעם בשבוע אם לא יותר, ברשת ניתן לעדכן את התגובה אחרי כמה שעות כך שמוטיב התגובה הכאילו-מיידית לא לגמרי נעלם.

בשורה התחתונה להודעה הזאת, אם שמים מנגנון תגובות צריך לדעת מה מצפים ממנו ומה הולכים לקבל ממנו. הפעלת מערכת שיקולים כזאת בזמן האיפיון תמנע אולי הוספת מנגנון תגובות מתוך הבנה שהוא לא יענה על הצרכים והציפיות של המפעילים.

כפי שציינתי, בטוק באק הקטן שלי אומרים לי כמה שאני חמוד, יפה, מקסים ומעצב מצוין (כמובן, צוחק) - ואני אומר תודה.

ולפני שנה וחצי, כשאירעו במשפחתי רצף טרגדיות ודיווחו עליהן קבל עם ועדה בynet ובוואלה, התגובות שם גרמו לעיניי לנצנץ ולדמוע, בגלל הרמה הנמוכה, חוסר ההבנה, חוסר הטאקט וחוסר הצנזורה לטוק באק הגדול שלהם. לא אפרט יותר מכך, כי זה לא במקום בעיניי, אבל גם עריכה-של-כמה-שעות-והתגובה-עולה-לאויר אינה מספיקה בעיניי. לא באתרים גדולים ופתוחים כמו וואלה וynet.

בייחוד באתרים המוניים ועמחיים כמו אלה שציינת. גם להיות ישראלי וגם להיות אנונימי זה מתכון להרס ובטח בהקשר שאתה מתאר. אין דבר יותר פשוט וקל מאשר להטיח משפט ללא תוכן ולהרגיש כאילו עשית את היומית והכל מהפרטיות והחסינות של החדר שלך. עריכה ומודרציה מאפשרים להכתיב מדיניות ולקבוע שהודעות בעלות אופי פוגע או כל אופי אחר שלא מקובל על המפעילים לא עולה לאוויר. אז יהיו כאלה שיגידו שזה מחלל את הרעיון המיתלוגי של הרשת של כו-לם אבל אני אישית לא מאמין שזה תופס בכל מקום ובכל מצב ולראייה הדוגמא שציינת.

לדעתי זה שוב עניין של תרבות דיבור
וכמו שרובנו יודעים, החברה הישראלית מאוד מגוונת, ואנשים מרגישים שהטוקבקים הם בימה לגיטימית לשתף את העולם בכל העולה על רוחם, כמעט.
ולדעת אותם אנשים, זו בדיוק מהות האינטרנט. הלא לכל מהלך שקורה במדינה המופלאה שלנו ישנם "פרשנים" מקצועיים, אבל כולנו כמעט "יודעים" לעשות את זה: טוב יותר, חכם יותר, שמח יותר, עצוב יותר, וכן הלאה והלאה.

אולי בארצות הברית ובאנגליה הניואנסים שונים והאופן והסגנון שונים, אבל סה"כ זה אופי האדם. נותנים לו יכולת להגיב, הוא ישתמש בה.
ברגע שניצור במה שהיא מחוץ לקונטקסט המתאים, הוצאנו את העוקץ, והבמה הזו תהפוך לשוממת.

ו

מחזקת את הטיעון הבסיסי שאנחנו מתעלמים ממנו. האם באמת צריך לתת בכל מקום פתחון פה לכולם?

עכשיו נכנסתי ללינק, והמהומה שם ממשיכה, ועוד אנשים שלא קראו את הכתבה בכלל או שקראו רק את הפסקה הראשונה ממשיכים לקשקש בקצב.

באתר כמו ויינט אין סיכוי למודרציה של תגובות, כי מדובר במאות ואלפי תגובות. מכיוון שאפילו האתרים ההם לא רואים את עצמם כפסיכולוג הלאומי שתפקידו לתת לאנשים לפרוק רגשות, ומכיוון שכמעט כל התגובות באתרים הן חסרות תוכן או חסרות מחשבה (סטטיסטית, מתוך אלף תגובות יש נניח מאה מנוסחות היטב שעומדת מאחריהן מחשבה)
הרי שהגיע הזמן לקום ולומר שצריך להפסיק את הטוקבקים בכתבות.
הטוקבקים פשוט מיותרים.

אולי כדאי להשאיר טוקבקים רק במאמרי פרשנות, ואז לעשות מודרציה אמיתית שלהן?
או לאפשר מודרציה על ידי משתמשים, במנגנונים מוכרים מאתרים כמו אמאזון או epinions או סלאשדוט שמאפשרים לדרג

עומדים לדעתי מאחורי אתרים דוגמת וויינט ו-וואללה.
הם בפירוש מעודדים את האנשים "לשפוך" את אשר על ליבם, ובעיקר משיקולי אגו.
הם אפילו גאים בכך שלמאמר מסויים יש יותר מ-100 תגובות

אין ספק שחלק מהאנשים רואים בזה ספורט לאומי חדש.
לא ברור מה יקרה עם האופנה הזו בעתיד, אבל אני מניח שפשוט רובנו יודעים (או שנלמד) להתעלם מהטוקבקים המיותרים, ולהעריך את אלו שעוזרים לקיים דיון כלשהו (אם זה באתר קונספציה, או "בננות" או כל אתר נישה אחר)

מה באמת מצפים וואיינט לקבל ממתן אפשרות פתחון מקלדת לכתבות המתפרסמות באתר? האם זה מביא להם כבוד? האם זה מוסיף להם יוקרה? ממש לא. זה רק הופך אותם לאתר שמוכר כמגנט הפליימרים הכי גדול במדינה. באתר כמו קונספציה, בננות, האייל הקורא ואחרים המטרה של התוכן היא לא ליידע כי אם לעודד שיח ודיון. במקרה זה הטוקבקים משרתים מטרה חשובה וברור שמה שאנחנו עושים עכשיו הרבה יותר יעיל ומועיל מאשר לכתוב אחד לשני באי סי קיו "קראת את המאמר האחרון בקונספציה? מה אתה חושב?".

אני מסכים עם ירדן שטוקבק הוא לא פיצ'ר אוטומטי שצריך לדחוף כל מקום ואהיה סקרן מאוד לדעת מה הסיבה שמערכת וואלה! וואיינט מאפשרות להגיב לתכנים המתפרסמים באתר. אם נשאל בטח נגלה שאף אחד בכלל לא טרח לחשוב על סיבה. אני אהיה אחרון המופתעים.

מי שכותב אחרי התגובה הזאת מניאק

שחלילה זה לא יעצור מישהו עם קיבה יותר רגישה מלהמשיך את הדיון. לכבוד הוא לי.

כשאתה קורא מאמר באינטרנט, אתה קורא אותו פעם אחת וברוב המקרים אין סיבה שתחזור לקרוא אותו שוב.
כשאתה קורא מאמר וגם מגיב עליו, אז אתה תיכנס שוב למאמר כמה דקות אחרי זה כדי לבדוק אם פרסמו את התגובה שלך, וכמה דקות אחרי זה כדי לבדוק אם מישהו הגיב לך, ושוב מאוחר יותר כדי לבדוק אם עוד מישהו הגיב לך...
נניח (wishful thinking) שבכל מאמר יש באנר אחד. בעזרת הטוקבקים, במקום שהגולש נחשף לבאנר אחד בכל כתבה שהוא קורא, הוא נחשף לפחות ל4-5 כל פעם שהוא חוזר לכתבה. זה מכפיל את כמויות הפרסום שאפשר לנצל מכתבה אחת.
כך שבסופו של דבר, השאלה כאן (כמו בכ"כ הרבה תחומים אחרים בזמן האחרון) היא לא אם הטוקבקים מעניינים או חשובים או נחוצים, אלא אם הם רווחיים.
לא נראה לי שהתופעה הזאת הולכת להיעלם בזמן הקרוב.

בכל מקום שאפשר, צריך לשים מנגנון תגובה.
למה, אתה שואל?
זה מפריע לי, אתה אומר.
זה לא אסטטי
זה בהמי
למה אני צריך לקרוא את כל תגובות הזבל הללו ?
ככה. אני עונה.
כי בלי הטוק בק, כל אתרי התוכן מאבדים חלק גדול מהערך המוסף שלהם. המדיה מאבדת מהלגיטימציה שלה והופכת להיות מעצבנת.
כן, הארץ באינטרנט, שלא מאפשר לי להגיב על הכתבות בו, מעצבן אותי כמעט כמו ש-ynet מעצבן את הישראלי שחי בחול ועוד לא מצא את הקומבינה להכנס לכל האתר מבלי לשלם.
טוק בק, הוא חלק מחיי, כמו טלפון ואי מייל - דרך להביע את עצמי וכמו טלויזיה ורדיו - דרך להבין את הסביבה שאני חיה בה.
לא כל מה שאני רואה בטלויזיה, אני סובלת. לא כל מה שאני שומעת ברדיו מעניין אותי, אז מה? יש עליהם פילטרים ציבוריים, נכון. אבל גם להם אני מתנגדת.
מבחינתי, פילטר צריך להיות פרטי. אחת התכונות של אדם במציאות הקיומית שאנחנו חיים בה, היא ליצר לעצמו חסימות משלו לכל בליל האינפורמציה שזורם לתוכו.

אל תחסום את זכותם של אחרים לייצר, רק כי יש לך השגות.
לא מוצא חן בעיניך, אל תסתכל!

הטוקבקים בוואלה ובויינט. לא בגלל שאין שם לפעמים דברים מבריקים, אלא בגלל שהם כל כך מעטים בבליל הבלתי נגמר של הצעקות. כתבתם תגובה בטוקבק. יופי, כל הכבוד. זה לא מעניין אף אחד, ואף אחד לא יקרא את התגובה שכתבתם, אז מה זה עזר שכתבתם אותה בכלל?

מישהו לימד אותי פעם שכשצועקים עליך, אתה מפסיק פשוט להקשיב. תכונה אנושית טבעית שנועדה להקל על המוח האנושי להתמודד עם רעשי הרקע. למה אני מזכיר את זה? כי גם אם יש תגובות מעניינות בטוקבקים, לרוב אף אחד לא יקרא אותם לעולם, כי כולם הפסיקו להקשיב. עם כל הכבוד ליכולת הפילטור האנושי הטבעי, אנחנו הגענו למצב שאנחנו לא יכולים לעשות פילטור, ומה שאנחנו עושים זה התעלמות טוטאלית ממה שכתוב בטוקבקים (ולרוב גם במאמרים שהטוקבקים צמודים אליהם). כנראה שצריך למצוא אלטרנטיבה.

ל"ת

אני קורא מעט טוקבקים
אני פועל לפי בחירה טבעית המבוססת על איכות האתר, הכותב, ונושא הכתבה
אם הנ"ל נחשבים בעיני כאיכותיים, אציץ בטוקבקים של הכתבה ואתרשם מהראשונים שבהם.
אם הנ"ל מפתחים דיון מעניין, אמשיך לקרוא, ואף אתפתה להשתתף... כפי שעשיתי הפעם
ואולי הפעם הראשונה האתר איכותי זה 0הלואי ויכולתי יותר)..
מסקנותי:
1. טוקבק איכותי תורם לאתר ולגולשיו
2. טראש-טוקבק פוגע באתר וגולשיו, גם עם הרוויח חשיפות באנר נוספות
3. הגולש הממוצע לומד ומגיב בהתאם. הוא מוצא את המקום והטוקבק המתאימים לו
4. יש יוצאים מהכלל - תמיד יהיו....

ובבניין הטוקבק ננוחם...