אתה בטוח שהוא כתוב בעברית ?

ונראה שהוא נוגע רק בקצה הקרחון. אני בעד הפיתוח הנוסף ההוא שדיברת עליו, במאמר המשך.

הבחנה (סלקציה/אנליזה/ינג) מעניינת... ובהחלט דורש ומבקש פיתוח נוסף.

בהקשר אחר, מזכיר לי את תהליך היצירתיות כפי שמוצג על-ידי כמה פסיכולוגים הטוענים לתהליך הפוך - קודם עמדה של יצירה - ביטוי שבמהותו הוא סינתזה, ולאחר מכן עמדה של ביקורת...

וזה מביא אותי לנקודה שלדעתי יש להרחיבה עליה - וזהו הקונטקסט שבו מבקשים ליישם את העניין.

לפעמים, רק רוצים את המידע.

למשל, אני מצליחה לעשות יופי של סינתיזות בגוגל. פעם, כשחפישתי נושא שמקשר בין נשים וטכנולוגיה (אפרופו טכנולוגיה נשית/גברית...) המצאתי צירופים, עד שהגעתי לצירוף (החדש לי לחלוטין): cyber + feminism
ומה אתם יודעים. קיים כזה זרם מחשבה / אומנות / פילוסופיה.

הקושי עולה כשאנחנו לא יודעים מה אנחנו מחפשים... ואנחנו מבקשים מהטכנולוגיה לספק לנו דרכי הסתכלות חדשות... ואז הקושי הוא איך להגדיר עבור המחשב מהן צירפוים בעלי משמעות.
אולי המכונה הסיטתטית הטובה ביותר היא עדיין המוח האנושי - ובמקרה כזה, אנחנו רוצים להגדיר מערכת פתוחה שמאפשרת לבני-אדם להגדיר את הפרמטרים של הצירוף.

וכך, אנחנו מחפשים עוד דרכים לקרב ולשלב את האדם והמכונה בצורה משלימה (הנה לכם עוד מעגל יין וינג).

במקרה מצאתי ציטוט זה היום - שנראה לי מתאים, מאנטואן דה סן-אקסופרי:
The machine does not isolate us from the great problems of nature but plunges us more deeply into them

המאמר בהחלט ברור ומובן
הדוגמה שאותה הבאתה במאמר בהחלט
מסבירה בצורה קלילה את הכונה
השאלה היא האם ברצוננו שהסקת מסקנות
תעשה עבורנו או שאנחנו מעונינים לקחת חלק פעיל (שימוש בשכלנו )בבואנו לפתור בעיות

המאמר בהחלט ברור ומובן
הדוגמה שאותה הבאתה במאמר בהחלט
מסבירה בצורה קלילה את הכונה
השאלה היא האם ברצוננו שהסקת מסקנות
תעשה עבורנו או שאנחנו מעונינים לקחת חלק פעיל (שימוש בשכלנו )בבואנו לפתור בעיות

קימות היום מערכות מחשב שעוזרות בקומבינציה. אני מתכוונת למערכות data mining שיודעות לחפש מובהקות סטטיסטית בין אובייקטים וכך לקבץ אותם לקבוצה אחת ששונה סטטיסטית מקבוצות אחרות.
לאנשים בשר ודם, יש כמובן כלים נוספים למצוא קשר בין אובייקטים - אינטואיציה למשל.

כדאי גם להזכיר כלים של information visualization:
http://www.smartmoney.com/marketmap/

http://www.kartoo.com

http://www.searchtools.com/tools/inxight.html


ושל חיפושי meta-data:
http://bailando.sims.berkeley.edu/flamenco.html

Epicurious - שמאפשר לשנות את הצירופים בכל נקודה בשלבי החיפוש:

http://tinyurl.com/772d

ולאחר מחשבה נוספת...
אני לא מסכימה שהסביבה הדיגיטלית מוטה לצד הסלקציה.
להיפך, ככל שיכולת הסלקציה גבוהה יותר, משתמע מכך שיכולת הקומבינציה גם כן.

אני חושבת שרק נדמה לנו שקל יותר לפרק לאבני יסוד...
לפרק מערכת של מידע לאבני יסוד *משמעותיים ורלוונטיים עבור הרבה משתמשים* זו משימה לא פשוטה כלל.

ויותר מכך, ברור שהמחשב אינו עושה זאת במקומנו. אנחנו עדיין צריכים להגדיר את יחידות המידע - ולעשות זאת בהתאם לקונטקסט.

ב*כל* פעולת יצירה דיגיטלית (ולא רק השימוש במאגרי נתונים), כרוכות סלקציה וקומבינציה. גם נראה לי שה"צירופיות המשתמעת" - או האינטואיציה - צריכה להיות נתמכת בצורה הרבה יותר מפורשת על-ידי ניווט וממשק.

אז, אני מגיעה שוב למקום שבו נראה שאלו כלים מחשבתיים טובים להבהיר במידת מה את התמונה, אבל חסרות משמעות ללא הקונטקסט הייחודי שבו מבקשים ליישם אותם.

תודה לכל המגיבים. מצטער שרק עכשיו אני מצטרף - אבל במהלך סוף השבוע שכולל פה את יום ראשון אין לי גישה לאינטרנט...
1. לגבי קונטקסט ודוגמאות יותר קונקרטיות ליישום - בכוונה לא כללתי במסגרת המאמר הזה כי היה חשוב לי קודם כל להעביר את הרעיון. מנסיוני, אם יש רעיון מופשט שעובר מהר מדי לדוגמאות, הדיון נוטה להווכח עם הדוגמאות, ורציתי קודם כל לבדוק שגם לאנשים אחרים הרעיון ביסודו נראה הגיוני.

2. אני מכיר את הטכנולוגיות והקישורים שמכירים חלק מהמשתתפים בדיון - אבל תשימו לב כמה אלה דוגמאות ספציפיות. סייט-מאפ, למשל היא דוגמה שאני משתמש בה כבר שנים במצגות כ"בסט פרקטיס" של ייצוג מידע אינטראקטיבי, אבל היא מאוד ספציפית ואין רבות כמוה.
ההשקפה שלי אומרת שצריך קונספטים גמישים ופשוטים שיכולים לעבוד במגוון רחב של מקרים - ממש כמו צ'ק בוקס או קומבו. כמה מהתחומים המרכזיים שיכולים לתרום יותר לתחום הם עיצוב מידע, אפילו במובן המסורתי שלו. כללי כתיבה, טקסונומיה (שיש לה גם תפקיד משמעותי בסלקציה ועוד).
3. בהחלט אין ספק שזיהוי קשרים וסינתיזה הן תכונות של המוח האנושי שיותר קשה לחקות באמצעות טכנולוגיה - וזה בדיוק העניין. שתחום שלם של מחשבה נשאר בלי "תמיכה" מספיקה.
4. אני רוצה להעיר שאין כזה דבר "רק את המידע" - קומבינציה תמיד קיימת, גם אם רק ברמה המשתמעת. תמיד יש את שתי הפעולות. גם בשביל לפענח תחביר של משפט ולהוציא ממנו משמעות מפעילים קומבינציה.
5. לא ניסיתי לתאר מצב בו המחשב "מסיק מסקנות" בשבילנו. אבל אם המחשב יודע לתמוך בצד אחד של המטבע, למה שלא יתמוך גם בצד השני - שוב, אני מחפש כאן אלמנט של _תמיכה_ שישפר את איכות וקצב ההתקדמות ה"ספירלית" מטבעה, של אדם תוך כדי שהוא משתמש במחשב לצורך הגעה למטרה שלו. כמו שהיו אומרים ברחוב סומסום - שיתוף פעולה
6. לא טענתי שהסלקציה פחות חשובה או שהעבודה בתחום שלה מוצתה, רק שהיא קיבלה ועדיין מקבלת יותר תושמת לב. אני גם לא חושב שאפשר לעבוד על פיתוח תמיכה בשתי הפעולות באופן נפרד - זה חלק מהעניין.

7. נכון, המטרה שלי היתה להציג מודל שמחדד קצת את החשיבה שלנו בקשר לדינימיקה של פענוח מידע. אני מקווה, במאמר ההמשך, לעבור לקווים יותר קונקרטיים לגבי מה שזה אומר לגבי הגישה שמומלץ לאמץ בתכנון + כמה כיוונים אפשריים ליישומים.

מה דעתך על המודלים של קלאסטרינג?

עוד נקודה היא הרעיון האוטופי של הרשת הסמנטית שבה יש משמעות מובנת לפיסת המידע עצמה.

מודלים של קלאסטרינג יכולים לעזור לשתי הפעולות, אבל רמת התחכום שלהם מוגבלת למורפולוגיה די בסיסית של המידע. אין שם זיהוי של תבניות משמעות יותר מתוחכמות כמו סיבה ותוצאה למשל.
בנוסף, הפוקוס של הרעיון שלי הוא האספקט האינטראקטיבי - איזה כלים פונקציונליים אפשר לתת ליוזר כדי לעזור לו גם עם הצד הצירופי.

הרשת הסמנטית היא אכן רעיון אוטופי, ועוד לא ראיתי טכנולוגיות שיכולות באמת להביא אותנו לשם, מקסימום לתת רמז איך זה צריך להיות - אבל רמת האאוטפוט רחוקה מלהשביע רצון... בקיצור - הדרך ארוכה היא ורבה.

זרם מחשבה לא מסודר: בפעולת הבחירה אנחנו רואים את מה שאנחנו *לא רוצים/צריכים* ומספעילים כלים כדי לסנן אותם החוצה. אנחנו פועלים על מה שאנחנו *רואים* או במלים אחרות, על מה ש*יש*.
בפעולת הצירוף, מה ש*יש* הוא אפשרויות ומחשבות שנמצאות בראש שלנו שעל פיהן אנחנו מנסים למצוא הקשרים. למחשב יכולים להיות שני יתרונות בתהליכי צירוף: האחד הוא תיוג ויזואלי של "חבילות מידע" שיאפשר לנו הזזה של חבילה אחת ליד חבילה אחרת. השני הוא שהמחשב יציע לנו הקשרים שאנחנו לא רואים או חושבים עליהם.
צריך להיות מודעים למגבלה של גודל המסך שהוא סופי ומוחלט. מסך המחשב מותאם לפעולה של הפחתה כי אנחנו שואפים להפחית את צפיפות המידע המוצגת על המשטח המוגבל. לעומת זאת, יש התנגשות ברורה בין מגבלת גודל המסך הסופית ובין פעולות שמגדילות את צפיפות המידע שעליו.
הבלש יכול למלא את השולחן, להוסיף עוןד שולחן, לגלוש לרצפה ולקירות. ל"בלש הממחושב" אין אפשרות כזאת.

חוצמזה, כדאי להציץ באתר של Mindcite הישראלית. שמעתי שיש להם פתרונות יפים לבעיות שאורי העלה כאן.

אתה אומר דברים הגיוניים, אבל אני חושב שמבלבל לנסות להגביל את שתי הפעולות לפעולות על יש/אין.

פעולת הבחירה, מתחברת מילולית לפעולה על יש והפחתה. אבל שימוש בתיבת החיפוש של גוגל - כלי בחירה מובהק, נחווה על ידי משתמש כפעולה על אין. האם אחזור מידע הוא פעולה על יש או על אין זה עניין פרספקטיבי.
ואפשר לעשות אנלוגיה לגבי צירוף.

תיוג ויזואלי של חבילות מידע הוא בהחלט כלי תומך צירוף רב עוצמה.

כל מה שגודל המסך אומר זה שאנחנו לא יכולים לנסות לחקות את הפתרונות של העולם הלא דיגיטלי אלא למצוא את הפתרון הנכון בדיגיטליות. זה מתחבר לאחד ליקויי העיצוב הנפוצים (לשמחתי היום כבר קצת פחות) הניסיון לחקות את חווית האוף ליין במקום להתשמש בחוזקות המדיום...

הזכיר לי מאוד את סביבות הוויקי הפורחות כיום- בו כל אחד יכול להוסיף מידע, ובו קישורים נוצרים באופן אוטומטי.
אבל זו סתם מחשבה לא מגובשת.
כמה דוגמאות לויקי:
http://mac.plonter.co.il/plonwiki/WikiSites

תוכנה שעושה קלאסטרים של אתרים ומסדרת אותם ויזואלית ביחסי קירבה.


http://tinyurl.com/84cc

תודה על המאמר. הוא במיוחד חשוב ורלוונטי לאנשים שרוצים לפתח מנוע חיפוש למאגר. גישת המפתחים תקבע את הצורה של הדפדפן של מנוע החיפוש . אילו תיבות יוצגו למחפש

אחד הפתרונות המתפתחים היום על מנת לפתור את בעיית הצירוף כפי שברוכין מגדיר אותה היא פיתוח ממשקים ויזואליים.
ברוב המקרים אנו אכן "נתקעים" עם רשימות עצומות של תוצאות ללא יכולת להבחין ביניהן מבלי לבדוק ולקרוא אחת אחת.
ויזואליזציה עוזרת לנו לקבל תמונה של המידע
ויוצרת קונטקסט וסוג של מיון לרכיבי המידע השונים.
דוגמאות לכך אפשר למצוא באתר "חיפוש מידע ויזואלי" הנ"ל

מאמר מה-16.10.03 בניו-יורק טיימס (לא דורש רישום, לפחות עד שיכנס לארכיב):

Digging for Nuggets of Wisdom
http://makeashorterlink.com/?T22253146

המאמר מאוד מעניין ועזר לי המון בהכנת העבודה שלי