גידי אהרונוביץ, גולש עיוור, מספר על הנושא מנקודת מבטו:
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1033

משיחות איתו, נראה שהוא מתוסכל במיוחד מאתרי מסחר אלקטרוני בארץ. לדוגמא, משלושת הסופרמקטים שיש להם אפשרות קנייה ברשת- אין אפילו אחד נגיש.
כנ"ל ברוב חנויות הדיסקים המקוונות בארץ (והוא צרכן כבד של מוזיקה).
אמזון, אגב, נגישים.

אשלח לו את הקישור למאמר הזה- נקווה שהוא יוכל לקרוא ולהגיב ללא בעייה (האם כפתור הוספת תגובה בדף הזה מכיל מאפיין אלט?)

ולסקרנים- הוא גולש עם אקספלורר על חלונות, כך שאין דרך לאתר לזהות אותו.

אפרופו סופרמרקטים, בשיחה שנכחתי בה עם נציגה מ-rnib.org.uk היא סיפרה כיצד הם הזמינו את אחד הבכירים בחברת TESCO לראות את האתר שלהם בשימוש על ידי עיוור שניסה להשתמש בו באותו חדר. אותו בכיר לא ידע איפה לקבור את עצמו מרוב בושה ומבוכה והתוצאה היא אתר נגיש.
http://www.tesco.com/access/ כנראה שזאת הדרך.

סה"כ טסקו לא עשו לאף אחד טובה חוץ מאשר לעצמם ובשבוע הראשון להשקת האתר רשמו 700,000 קניות במחיר ממוצע של 95 פאונד לרכישה. אומנם היה מדובר בתקופת ה"חגים" (קריסמס) אבל בכל זאת, תעשו את החשבון. מישהו אמר החזר עבור השקעה?

על ההתפכחות של טסקו:
http://www.sean.co.uk/a/webdesign/accessibility.shtm

למרות שאכן הרבה מעצבי אתרים לא מתייחסים לנושא הנגישות למשתמשים מוגבלים, ניתן למצוא תקווה בהתעוררות לנושא השמישות.
חלק קריטי בהפיכת אתר לשמיש בצורה המרבית הוא עבודה לפי סטנדרטים קבועים מראש כמו אלו של W3C. אחד היתרונות הבולטים של סטנדרטים אלו הוא שהם בבסיסם מתחשבים במשתמשים המוגבלים.

רוצה לומר - אתר שבנוי מההתחלה ועד הסוף בהתחשבות בתקנים, 100% סטנדרטי ונטול מכל טריק כזה או אחר של בוני אתרים, יהיה גם אתר שעונה על דרישות נושא הנגישות.
יש לצפות שעם התקדמות נושא השמישות וחשיבות התקנים, נושאים אלו ישרתו את הנגישות למשתמשים המוגבלים.

קראתי את הכתבה אבל לא מצאתי את הדברים החשובים שהופכים אתר לנגיש ושמיש עבור אוכלוסיית העיוורים ומוגבלי הראיה. האם תוכלו להפנות לאתר האינטרנט הישראלי לעמוד המתאים שבו אפשר לקבל רשימה או טיפים?
אשמח אם מישהו גם ישלח לי במייל כדי לקדם את הנושא באתר גדול

ידוע לי על אתר בנושא שמריץ ניר דגן מאיגוד האינטרנט הישראלי. הייתי בהרצאה שלו בנושא נגישות באינטרנט בכנס בוני האתרים הראשון, והוא ציין אתר כזה.

*מחפש כרגע את הכתובת*

מצאתי!
http://www.isoc.org.il/access/index.html
אתר קבוצת המשימה נגישות באינטרנט לבעלי מוגבלויות של איגוד האינטרנט המקצועי.

ואתרו האישי של ניר דגן:
http://www.nirdagan.co.il/

אירית, המאמר הנ"ל נועד לתאר את הבעיה ברמה הכוללת במטרה להעלות את הנושא על סדר היום. המטרה לא היתה לכתוב מאמר "ככה תנגישו את האתר שלכם" ואם תבדקי בסוף המאמר אז דווקא ישנם שני קישורים טובים בשביל להבין עם מה צריך
להתמודד בשביל להנגיש תכנים באתר.

יותר מקיף ומפורט מזה אני בספק אם תמצאי:
Web Content Accessibility Guidelines 1.0

http://www.w3.org/TR/WAI-WEBCONTENT/

בהצלחה :)

כשחושבים על הענין הזה, מגיעים לכמה מסקנות מצערות אני חושבת: אנחנו אמורים להיות כבר בעידן שבו פיתוח אתרים אמור להיות ענין מקצועי; בראש הפירמידה של המעוניינים להפגין נוכחות ברשת, נמצאים האתרים המסחריים - מוכרי השירותים והמוצרים; חלק בלתי נפרד מפתוח מקצועי של אתר הוא פלוח של קהל היעד. אז איך זה שהמזמינים ו/או המפתחים (במיוחד של אתרי מסחריים כנ"ל) מפספסים את הנקודה שאותו חלק של הקהל שהוא בעל מוגבלויות שונות, לא רק שמותר להניח שכוחו הכלכלי היחסי לא נופל מזה של יתר הציבור, אלא שמותר להניח שהוא צפוי להיות הקהל הנאמן ביותר שלהם - אם רק תהיה לו האפשרות להשתמש ברשת כדי להגיע אליהם (מאחר שהוא נזקק לפתרונות שהרשת יכולה להעמיד לו הרבה יותר מאחרים); ואיך זה שעדיין מושרשת הדעה שהנגשה של אתר לצבור הזה כרוכה במאמצי פתוח נפרדים ו/או נוספים, ושהיא חיצונית לתהליך הפתוח עצמו. מאחר שאני לא שייכת למקצוע הזה ומתבוננת על הענין הזה מבחוץ, אני אומר בזהירות המתבקשת שלא זה הרושם שעולה כשקוראים חומרים בנושא הזה (לא כולל פלאש. גם כי אני לא קוראת חומרים בנושא, וגם כי העדות של בעל המאמר מספקת...). נהפוך הוא, הרושם הוא שהכללים המקובלים כנאותים לצורך הנגשה, שלובים כמו שנאמר כאן עם המגמות הכלליות במיקצוע של התחום (השאיפה ליישום סטנדרטים, ולהפרדת נתונים מעיצוב). לא רק שההסברים בתחומים האלה נשמעים דומים להפליא, אלא שאחת הטענות שחוזרות בנושא של הנגשת אתרים, היא שמדובר בתהליך שהוא הכרחי גם כדי לאפשר לקהל גלישה באמצעות יצורי החומרה החדשים כמו למשל הטלפונים החכמים (תופעה שגם אם לא קולטים אותה עדיין אצלינו, תופסת תאוצה במקומות אחרים). יתר על כן, לפחות חלק מפתרונות ההנגשה הם שימושיים גם לקהל שגולש ברשת באמצעים קונבנציונליים יותר (ועל זה אני יכולה להעיד גם מנסיון אישי). אז המסקנות העגומות יכולות לנוע בין שאלות בענין התמקצעות לשאלות בענין היחס החברתי לבעלי מוגבלויות. אבל כל זה כאמור, קורה רק כשחושבים על זה... ומכאן לדעתי החשיבות של המאמר שלך, אמיר.

למרות שכבר יצא לי להתעניין בנושא הזה בעבר, התגובה שלי למאמר היתה שצריך כנראה להמחיש את הענין הזה - שאחד הדברים שקשה כנראה לאנשים "רגילים" לקלוט, זה מה המשמעות של אתר לא נגיש ומה המשמעות של ההנגשה (אם תרצו, שאנשים "רגילים" דווקא צריכים בענין הזה מראה עיניים...). אז יצאתי לחפש אם יש חומר כזה, והתוצאה של החיפוש שעשיתי היא מקבץ של קישורים, תרומתי הצנועה לסבב הזה של הרמת המודעות:

מסתבר שיש כמה וכמה סרטוניי ווידאו שנוצרו למטרה הזאת של ההמחשה, חלקם על הרשת, וחלקם ניתנים לרכישה. מכל אלה שהצלחתי לראות, הסרטון הטוב ביותר נמצא בקישור הבא: סרטון עדכני (מ-2002) של כחמש-עשרה דקות, שהופק על ידי אוניברסיטת וויסקונסין, ושלדעתי הוא פרזנטיה מצויינת של הנושא (הקישור הוא לנוסח המלא, ובעל כתוביות נלוות אם לוחצים על הסימן בשולי התמונה)) -
Screen Readers and the Web
(דורש קוויק-טיים 6, 22MB)
http://makeashorterlink.com/?E46B24074

הסרטון הזה מתאר שלושה נושאים של תהליך הנגשת אתר. למרות שלדעתי ששווה לחכות את זמן הורדה ולראות אותו במלואו, אפשר למצוא אותו גם בחלקים (כל נושא בנפרד), וגם בפורמט צפיה אחר, בקישור הבא (קישור שבו ניתן למצוא עוד סרטון אחד שהוא סרטון מבוא ולא סרטון הדרכה. פחות איכותי מהקודם, אך עדיין ברמת הפקה גבוהה יחסית לאחרים שראיתי) -
http://makeashorterlink.com/?Q15B65074

קראתי המלצות חמות גם על הסרטונים שאפשר למצוא בקישור הבא. בעקרון אלה קלטות ווידאו שמיועדות למכירה (האחרונה - סרט של עשרים ושבע דקות שעושה הכרות עם סוגים שונים של משתמשים בעלי מוגבלויות, ממש טריה - מהחודשיים האחרונים), אבל קטעים (ווידאו קליפס) אמורים להיות זמינים לצפיה דרך הרשת. אני לא הצלחתי, אולי מישהו כן יצליח -
http://www.fresnostate.edu/webaccess/

קראתי גם המלצה על הצ'קליסט של הוראות ס' 508 האמריקאי שמגיעה מהאתר הבא, בו יש ריכוז חומרים שנראה יעיל למדי (כולל סרטון ווידאו משלהם, מוצלח פחות מהקודמים שראיתי והזכרתי). בינהם גם אחד הכלים הפתוחים לבדיקת נגישות אתרים לפי הקריטריונים של ס' 508 האמריקאי (שלא מכסה עדיין את כל ההנחיות הכלולות באותו סעיף) -
http://www.webaim.org/

אל חלק גדול מהחומרים הגעתי דרך רשימת התפוצה בנושא הזה של C3W
(שנראית טובה, ושכוללת אפשרות חיפוש יעילה לפי התרשמותי) -
http://lists.w3.org/Archives/Public/w3c-wai-ig

למרות שיש כמות עצומה של חומרים בנושא הזה, רשימה קישורים שמתפרסמת בעולם האתרים העצמאיים של הרשת לא יכולה לדעתי שלא לכלול את המדריך להנגשת אתרים בשלושים יום, פרוייקט מבית הייצור של מרק פילגרים (שהוזכר בקולקטיב כשהיה עדיין בעיצומה של מלאכת הכתיבה) -
http://diveintoaccessibility.org/

ואחרון חביב, האתר הישראלי שהוזכר כאן למעלה (עליו מדבר הדף של קבוצת המשימה באגוד האינטרנט הישראלי), כולל הרבה קישורים למקורות ברשת וגם תרגום לעברית של הנחיות ה-C3 W(תחת "תקינה". אין לי מושג אם זה תרגום עדכני ומלא), הקישור אמנם מופיע שם, אבל אולי כדאי לשלוף אותו משם לתצוגה ישירה -
http://www.nagish.org.il/

כמו שאמיר הזכיר במאמר, יש מדינות שבהן כבר יש חובה חוקית להנגיש אתרים מסוגים מסויימים (ארה"ב ובריטניה לא לבד בענין הזה. לעוד פרטים אפשר להגיע דרך המקורות שלמעלה). בארה"ב מדובר עד כמה שאני יודעת על אתרי ממשל, ואילו בבריטניה מדובר גם על אתרים מסחריים רגילים. למיטב הבנתי החובה שקיימת בבריטניה (עד כמה שהצלחתי לבדוק), היא חלק מחובת הנגשה כללית (שלא חלה רק על אתרים ברשת, אלא על כל צורות הספקת שירותי מסחר). בגלל זה נראתה לי מעניינת במיוחד ההודעה שהתפרסמה בסוף מרץ השנה מטעם הרשות המוסמכת לפי חוק הזכויות לאנשים בעלי מוגבלויות בבריטניה. הרשות הודיעה שהיא עומדת לקיים בדיקה מקפת וראשונה מסוגה בלא פחות מאלף אתרי אינטרנט (מאנגליה סקוטלנד וויילס), שמטרתה לזהות את מכשולי הנגישות הנפוצים שניתן לזהות בהם, ולסייע לבעלי אתרים ולמפתחי אתרים לזהות אותם ולהמנע מהם. לא יודעת אם זה תהליך שבסופו יגובש קובץ הנחיות חוקי, אבל בטוח שווה לעקוב אחרי פרסומים, אם יהיו בענין הזה. הנה הקישור להודעה לעיתונות -
http://makeashorterlink.com/?U17741D64

את הדוגמא של טסקו לא אהבתי במיוחד: הפתרון של טסקו היה ליצור אתר מיוחד שעונה על צרכי ההנגשה, וכמו שצויין במאמר שאמיר הפנה אליו, זה פתרון שנוי במחלוקת. מאחר שהאתר הזה הושק כבר לפני שנתיים, סקרן אותי לדעת מה עלה בגורלו של הנסוי הזה בתקופה שחלפה מאז (במיוחד מאחר שבאותו מאמר צוטט נציג של טסקו כאומר שהם יבחנו באמצעותו את האפשרות שמתכונת כזו של אתר תהיה אולי עדיפה לכלל הלקוחות). החיפוש הלא יסודי שלי לא העלה הרבה ממצאים. קראתי שזמן קצר אחרי שהאתר המיוחד הושק, טסקו הציעה אותו לגולשים שמשתמשים ב"מחשבי-כיס", קראתי גם שגולשים שמשתמשים בדפדפנים שהאתר הרגיל לא אוהב, מועברים אוטומטית לאתר המונגש, אבל לא מצאתי שום מסקנות שיעידו על מידת ההצלחה של האתר הזה, ובמיוחד לא מצא חן בעיני שבשום מקום באתר הרגיל לא נזכרת האופציה של האתר המונגש. ההרגשה שלי היתה שהם יצרו בסופו של דבר מסלול נפרד למוגבלים, מה שלפי הבנתי רחוק מהשאיפה להנגשת אתרים ככאלה (גם ברמה המעשית, וגם במסר החברתי). ואז קראתי שבאוגוסט 2002 טסקו השיקה אפליקציה למשתמשים בפוקט פי.סי. שנתפרה עבורה במיוחד (שמאפשרת ללקוחות לערוך הזמנות מתוך רשימת המוצרים אוף-ליין, ולהשתמש בחיבור און-ליין כדי לעדכן, ולשגר אותה לביצוע).

למרות שלא מצאתי שנעשה קשר מפורש בין שני הארועים/עניינים הללו, לי נדמה שאולי יש קשר כזה וששם אולי טמון גם הלקח. לא יודעת אם אם האבחנה שלי נכונה, אבל אני מוכנה להציג אותה לשקול דעת אחרים - האפליקציה המיוחדת ההיא לא היתה באה לעולם אלמלא טסקו זיהתה שיהיה ביקוש כללי לגירסה תמציתית וטקסטואלית של האתר שלה, כזו שתאפשר ללקוחות לעשות קניות ממכשיר קטן ונייד גם מהרכבת התחתית... טסקו היא אולי גוף שיכול להרשות לעצמו (והצרכים שלו אולי גם דורשים) ליצור לשם כך פתרון מיוחד. אבל אם נכונה הטענה שהדרך אל הפורמאט הנדרש לתצוגת אתרים גם על הפלטפורמות הללו עוברת דרך הנגשה, הרי שאחרים שלא יכולים להרשות את זה לעצמם - שהם כנראה הרוב הגדול, שירצו נוכחות מקבילה על המכשירים הניידים הללו, יעדיפו כנראה להנגיש את האתר שלהם...

טסקו אגב רשמה שיא במכירות און-ליין בסוף השנה החולפת. האם יש לכך קשר לכמות המסלולים החלופיים שהיא מעמידה לרשות הקהל שלה? את זה לא טרחו לפרש מוסרי המידע שקראתי -
http://www.pcmag.co.uk/News/1138018

מי שרוצה לראות איך נראית האפליקציה של טסקו, יציץ בלינק הזה -
http://www.lansley.com/tescopocketshopper/

את הלינקים הבאים העלאתי בחדשות האתר אך כדי שהמאמר הזה והתגובות הקשורות אליו יוכלו בעתיד להוות מקור מידע\מחקר\לימוד עבור מישהו אני מוסיף אותם גם כאן.

Designing More Usable Web Sites
http://trace.wisc.edu/world/web/

Macromedia Accessibility Blog
http://www.markme.com/accessibility/

של נגישות ללא וויתור על מראה מדהים, הוא אתר ה- zen garden, המשלב עיצובי css שונים ומרהיבים לאותו תוכן:
http://www.mezzoblue.com/zengarden/default.asp
הוא הוקם כתשובה לטענות נגד ה- css.

הצצה באתר בדפדפן טקסט מגלה את הסוד הגדול- האתר המרהיב הזה לא רק נהדר בדפדפנים גרפיים, אלא
גם נגיש מאוד למי שמשתמש בדפדפן טקסט, כמו בצילום המסך שעשיתי כאן:
http://www.xslf.com/temp/css-zen-garden.jpg
בחלון אחד אפשר לראות אותו בדפדפן גרפי לעילא (ספארי) ובחלון שני, אפשר לראות אותו בדפדפן טקסט (lynx).

אז מי אמר שאתרים נגישים צריכים להיות מכוערים?

“Duuuude, I’m a designer. How am I supposed to make stuff that looks good to a bunch of blind people?”

במסורת (?) ריכוז הלינקים השימושיים לנושא הזה כאן, פרזנטציה טריה (ליום הפרסום) של ג'פרי זלדמן בנושא הנגשת אתרים. למה, כמה, ובעיקר - איך.

ויש גם אזהרה - זלדמן מזהיר משתמשים בעלי סכון ללקות בהתקפים אפילפטיים, מפני צפיה בדף מספר שלוש-עשרה של הפרזנטציה (שכולל הבזקי אנימציה), וממליץ למשתמשים כאלה לדלג על הדף הזה.

זה הקישור הישיר -
http://www.happycog.com/lectures/access/

עוד פרטים על הפרזנטציה הזאת, ועל אחת נוספת שעוסקת בעיצוב על פי הסטנדרטים, אפשר למצוא בקישור הבא -
http://www.zeldman.com/daily/0703b.shtml#lex