הרשת היא האמנות

מושון

תירגום: שרה הורניק

הגעתי לגלובלייז בפעם הראשונה דרך הקישור של טום מולר בפיקסלסרג'ן באוקטובר 2003, כשעלה הגיליון הראשון של המגזין. העבודה הראשונה בגיליון, שנושאו היה 'מהו נט ארט?', הייתה עבודה של Area3 שדחסו את כל הז'רגון של הנט ארט לתוך וידיאוקליפ בסגנון אלקטרו / היפ הופ. הקליפ הציג זווית מעניינת של ביקורת על ההייפים והאלילים של סוג האמנות החדש ("I love Jody.org"). אמירה רעננה ונועזת, ארוזה בממשק של מגזין לינארי במראה מאוד לא דיגיטלי. לאחר מה שנראה כעשר דקות, הבנתי שאני צולל לתוך היצירות, הראיונות ומנות ההאיקו כבר כמעט שעה. כולנו יודעים שחוויות כאלה לא צצות כל יום על מסכינו. ובכן, הייתי מוכרח לכתוב להם ולהודות להם על החוויה. כך פגשתי את מאורו גאטי.

למה גלובאלייז?
מאורו גאטי:
השאלה שממנה התחלנו הייתה: מהי אמנות דיגיטלית?
מטרתנו העיקרית לא הייתה למצוא הגדרה, אלא להבין אם הוא באמת קיים וכיצד הוא מתקיים, להבין אם ניתן להשוות את האמנות הדיגיטלית עם סוגים אחרים של אמנות, כמו ציור או פיסול. אז ממש מעניין שכל הפרוייקט הוזמן על-ידי הביאנלה בוונציה, ביחד עם ASAC (The Historical Archive of Contemporary Art - הארכיון ההיסטורי של אמנות בת-זמננו). זה כמו ליצור ארכיון ענקי בזמן-אמת, שמטרו לאסוף, להציג ולפתח את המושג 'אמנות דיגיטלית' וליישם אותו ברעיונות שונים בכל גיליון של גלובאלייז. לאמנים דיגיטליים יש את הכלים ואת הכישורים להתמודד עם נושאים שונים תוך כדי שימוש בסגנונות שונים, כשזה משתנה על-פי תרבויות ורקעים היסטוריים. רצינו ליצור רשת בינלאומית ואפשרות למפה של עשייה של אמנות דיגיטלית, ולהציג קונספט: "הרשת היא האמנות". רצינו להציג את האבולוציה המדהימה של של האמנות הדיגיטלית הודות לרשת, פלטפורמה דיגיטלית גלובלית שבה אמנים יכולים לשתף ולפתח את הסגנונות שלהם ואת הקונספטים שלהם, תוך כדי שימוש במאגר עצום של סמלי אמנות. כל גיליון של גלובאלייז יתווסף למאגר מקוון, המתעדכן בזמן אמת, של האמנות הדיגיטלית, שיוצג בביאנלה של ונציה ב-2005.

מי הם האנשים שמאחורי גלובאלייז?
מאורו גאטי: לורנזו מיגליולי הוא הוגה הרעיון שמאחורי הפרוייקט, ההקדמה וכמוסות ההאיקו.
אני, מאורו גאטי, מנהל את הארט, הגרפיקה, איסוף החומר וארגון התוכן.
לורנזו מנפרדי הוא המנהל הטכני ומתכנת.
מרינה קאדיי מתרגמת לאנגלית.
הביאנלה של ונציה ו-ASAC תומכים בכל הפרוייקט.
אנדריאה טוניולו אוספת את הראיונות מהפסטיבלים.

אז למעשה, אתה משמש כאוצר של גלובאלייז.
מאורו גאטי: כן, אם מדובר בצד של הניהול הקריאייטיבי. אני בוחר את האמנים, אני שומר איתם על קשר, אוסף את היצירות ומעצב כל גיליון.

קרדיט: אסיף קאהן לחצו לגודל מלא

אתה מציג, בין היתר, עבודות של הרבה אמנים שעוד אינם נחשבים לשמות גדולים בתעשייה או בעולם האמנות. חלקם התגלו ככשרונות חדשים ומפתיעים, ששמם מעולם לא נשמע על במה מרכזית. מהם המשאבים שלך?
מאורו גאטי: יש לי הרבה חברים בספר כתובות האי-מייל שלי, ב-ICQ, במסנג'ר ובפורומים רבים. גלובאלייז חייב להיות המקום בו לכל אמן יש את האפשרות להציג את עבודתו (מן הסתם, ישנם קריטריונים של איכות). גלובאלייז תמיד פתוח לשמות חדשים.

האם יצא לך לדחות עבודה שהוגשה לאחד הגיליונות שיצאו עד היום?
מאורו גאטי: רק אחת, שהוגשה לגיליון הראשון. הקונספט של העבודה היה די רחוק מהבריף שלנו.

כיצד הסטודיו שלך, מימיק, הגיע לעבוד עם הביאנלה של ונציה?
מאורו גאטי: לורנזו מיגליולי, המנכ"ל והעורך של מימיק, הוא אוצר התכנים הדיגיטליים בביאנלה של ונציה. 'בלוגוורק' ו'גלובאלייז' הם שני פרוייקטים שנוצרו בזמן מינויו.

בטקסט "למה גלובאלייז?" שפותח כל גיליון, אתה אומר: "...לעבד ולפתח את הקונספט של האמנות הדיגיטלית, כשהשאלה העיקרית היא האם היא באמת קיימת ואם כן, האם היא מתקיימת כסוג אמנות בלתי-תלוי, כגון ציור, פיסול, קולנוע וכו'." זה נשמע כהנחת יסוד די מחשידה; באיזה אופן אתה חושב שגלובאלייז מתמודד עם השאלות הללו?
מאורו גאטי: בשנים האחרונות, ראינו אלפי הגדרות לאמנות דיגיטלית. המושג 'אמנות דיגיטלית' משמש לכל מטרה (מטפטים לשולחן העבודה ועד ליצירות אינטראקטיביות). ככל הנראה, זאת הסיבה לכך שהאמנות הדיגיטלית מעולם לא זכתה לכבוד הראוי לה, כפי שזכו סוגים אחרים של אמנות. אז אנחנו לא רוצים להגדיר את האמנות הדיגיטלית דרך התוצאות שלה, אלא דרך השיטה בה היא נוצרת. הרשת היא המפתח להבנת האמנות הדיגיטלית. הדור שלנו הוא הדור הראשון של האמנים, הסופרים, המשוררים, יוצרי הוידאו, האנימטורים והגולשים שחושבים, יוצרים, עובדים ומפיצים את עבודתם בדרך האינטראקטיבית. אנחנו חיים בתקופת הרשת, בה אנחנו יכולים לראות אמנים מתקדמים מעבר לטכנולוגיה, שולטים בהשפעתם באופן נאראטיבי, מתאימים אותה לקונספטים שלהם ומתגברים על מגבלות התכנות. כל גיליון עוסק באמנים שונים ובנושאים שונים שהאמנות הדיגיטלית יכולה להתייחס אליהם, ובכך אנחנו רוצים להראות שהודות לרשת, התוצאות טובות כמו בצורות אמנות קלאסיות יותר.

קרדיט: קארן אינגרם
לחצו לגודל מלא

אבל, אתה לא חושב שבכך שאנחנו חוזרים על המנטרות של לשאול האם זה סוג חדש של אמנות או לא, אנחנו מונעים ממנו להפוך לכזה? אחרי הכל, הדיון על זכותו של הצילום להתקיים כסוג של אמנות הסתיים רק כשאכן הפסיקו לשאול את השאלה.
מאורו גאטי: אתה צודק, ולכן אנחנו לא מבקשים הגדרות, אלא יצירות אמנות שמדגימות כיצד הדרך הדיגיטלית היא צורה חדשה לספר ולשתף. החזון שלנו אינו מתרכז בחיפוש אחר הגדרה, אלא בפירוש שעושה האמן מהרבה נושאים כמו מוסיקה, קלונוע, צילום, דיגיטל וכו'... הגיליון השני של גלובאלייז מהווה דרך טובה להבין את החזון: תמונות, צלילים, וידאו, אינטראקטיביות, הכל נוצר על-ידי אמנים שונים עם חזון אחד; לבטא את הרעיון שלהם לחלוקה הדיגיטלית. זה הכיוון שבו אנו רוצים ללכת.

אם נתחיל מהגיליון הראשון, ונדבר על צורת ההגדרה דרך פירושים קריאייטיביים - הנושא של הגיליון הראשון הוא "מהו נט ארט?" הגיליון מציג עבודות של אמנים ומעצבים כמו Area3 ו-eBoy, שלא מתייחסים אל עצמם כאמני נט ארט או עוסקים בנט ארט על בסיס קבוע (מלבד Oculart, אולי). מה עודד אותך להפנות את השאלה אל היוצרים האלה, שלרוב עוסקים בעיצוב יותר מאשר באמנות?
מאורו גאטי: זה תלוי כיצד אתה מגדיר עיצוב ואמנות. אני מאמין יותר ברשת כפלטפורמה מתפתחת של רעיונות שמגדירים את הנט ארט. זאת הסיבה שאני מחשיב את העבודה של eBoy יותר מעבודות רבות של אמני נט ארט. הוידאו-קליפ של Area3 יפהפה, כמו כן גם האימג' של ג'ף (Oculart). הם משתמשים באותם הכלים, באותה החומרה ונעים בתוך אותו עולם (האינטרנט). שניהם הדגימו את יכולתם להשתמש בקונספט חזק כדי לבטא את החזון שלהם. זאת הסיבה שאני לא רוצה לשנות או להתייחס לאתיקות כמו "אמן נט ארט" או "מעצב".

קרדיט: מקס פידלר
לחצו לגודל מלא

חלק מהעבודות המוצגות בגלובאלייז הן למעשה אימג'ים סטאטיים. אתה חושב שעדיין ניתן להתייחס אליהם כאל נט ארט?
מאורו גאטי: בהחלט. אינטראקטיביות היא אחד המאפיינים העיקריים שבהם היינו רוצים להגדיר אמנות דיגיטלית לעומת אמנות שאינה דיגיטלית, אך זה אינו המאפיין היחיד. כפי שאמרתי, הרשת (הדרך בה הולכים האמנים) היא מרכז התיאוריה שלנו.

בהמשך לתיאוריה, אתה יכול לדמיין קיום של עבודת נט ארט שאינה דיגיטלית כלל?
מאורו גאטי: עבודת נט ארט צריכה לבוא לעולם בצורה מקוונת, הודות לרשת ולטכנולוגיה... אבל הפצת העבודה צריכה להיות גם אופליין. זה יכול להיות מסלול אידיאלי לביטוי הפוטנציאל של הדיגיטל.

קרדיט: אוקולארט
לחצו לגודל מלא

אתה חושב שיש קו שמפריד בין אמן דיגיטלי לבין מעצב דיגיטלי? היכן עובר הקו לדעתך?
מאורו גאטי: אין קווים.

כפי שציינתי קודם, רבים מהיוצרים בגלובאלייז עוסקים בעיצוב כתחום עיקרי. אתה חושב שבדיסציפלינה של העיצוב, כשהיא עומדת מול אמנות דרך הרשת, טמון פוטנציאל חדש לתשובות לשאלות שהעלו הביאנלה של ונציה ו-ASAC?
מאורו גאטי: בהחלט. זאת הנקודה. נסה למזג בין עיצוב ואמנות. תשכח מההגדרות ותסתכל על התוצאה שלהם, זוהי עבודה שנגזרת מהרשת.

קרדיט: סופקי רובוט
לחצו לגודל מלא

האם אתה ושאר החבר'ה במימיק רואים את עצמכם כאמני נט ארט?
מאורו גאטי: טוב... בעקבות תשובותיי הקודמות, אני יכול לומר שאני מרגיש את עצמי כאדם שעובד עם הדיגיטל, חולק רעיונות ומפתח את הסגנון שלי, הודות לכשרונותיי ולרשת. אם נעבור על מגבלות ההגדרות של הנט ארט, אני יכול לומר שכן, אני מרגיש כמו אמן נט ארט. לגבי שאר החברים, אני לא יודע. :)

בוא נעבור לגיליון השני של גלובאלייז. "אמנים דיגיטליים נגד חלוקה דיגיטלית" עוסק בהבדלים ברשת בין 'העולם הראשון' ל'עולם השלישי'. מהי לדעתך תפקידו של האמן בקרב נגד החלוקה הדיגיטלית?
מאורו גאטי: 1. להדגים את האפשרויות של העולם הדיגיטלי.
2. לגרום לאנשים לדעת שיש חלוקה דיגיטלית ולהבין אותה, תוך כדי שימוש בסגנונות שונים ובדרכים שונות לספר את הסיפור.
3. לערב אנשים לא רק באופן מקומי, אלא באופן גלובאלי.
4. להשתמש ברשת כדי להפיץ את המסר.

הביאנלה של ונציה מציגה ביתנים של מדינות מכל רחבי העולם, כחלק מהיותה ביאנלה בינלאומית לאמנות בת-זמננו. האם חלוקת האמנות על-פי ארץ המוצא היא רלוונטית לדעתך, כשמדובר בנט ארט?
מאורו גאטי: כן. מדינות שסובלות מחלוקה דיגיטלית תמיד מגיבות הרבה יותר בכבדות ממדינות אחרות. יש יותר פאתוס בתגובות שלהן..

קרדיט: sweden graphics
לחצו לגודל מלא

האם היית מופתע מהעבודות שנוצרו עבור גיליון החלוקה הדיגיטלית, או מהראיונות שלצד העבודות? באיזו צורה?
מאורו גאטי: אני מופתע מאז הגיליון הראשון של גלובאלייז. כל עבודה היא הפתעה; האמנים הצליחו להגיע לרמה מאוד גבוהה של איכות. תוך חודש אחד בלבד, הם הצליחו להבין משהו שבהחלט עולה על ציפיותיי. ניתן לראות קונספטים חזקים מאוד, בין סגנונות בוגרים ותרבות גבוהה. אני ממש גאה בכל עבודה שהוגשה ובכל גיליון ששוגר. וחלק מהראיונות מסבירים בצורה טובה יותר, שהאמנים הם לא סתם "יודעים להשתמש בכלי הרשת" אלא גם פיקחים וחכמים מספיק כדי לתאר את הקונספט שמאחורי עבודותיהם.

כמוסות האייקו? זה פורמט חדש?
מאורו גאטי: נראה שכן. אני חושב שטוב לקרוא את הסיפורים הקצרים האלה, בין יצירות האמנות. הם גורמים לחשוב, לחלום או לדון. אבל ללא ספק, הם מזיזים משהו בראש.

מה הופך את גלובאלייז למגזין, לעומת סדרת תערוכות-נושא מקוונת? האם זה טמון בעובדה שהוא מכיל מילים ותמונות? האם זה טמון בממשק?
מאורו גאטי: מגזין: כתב-עת המכיל אוסף של כתבות, סיפורים, תמונות או פיצ'רים אחרים. אנחנו רוצים להיות גם אונליין וגם אופליין. להדגים שהעולם הדיגיטלי ראוי להערכה בעולם האמיתי, כמו הרבה עולמות מסורתיים יותר. גלובאלייז מכיל (לתקוותי) את כל המרכיבים שניתן למצוא בעולם האמנות הדיגיטלית כיום. זה לא רק הממשק, אלא הרצון "לייצא" את הדרך שבה אנו רואים את הרשת, לא כדבר שצריך לראות אונליין בלבד, אלא בכל מקום.

כשאתה אומר שאתם רוצים להיות גם אונליין וגם אופליין, אתה מתכוון שיש למגזין גם גרסה מודפסת?
מאורו גאטי: כרגע לא. זה בתוכניות שלנו, אבל אנחנו רוצים להיות חזקים ושיהיה לנו מספיק חומר כדי להוציא גרסה מודפסת, כי אנחנו רוצים לפגוע בקהל האופליין באותה רעננות ובאותה איכות שהצגנו אונליין.

מה יהיה הנושא של הגיליון השלישי של גלובאלייז?
מאורו גאטי: נצטרך להגדיר אותו בצורה טובה יותר, אבל הוא יעסוק באמנות וקולנוע - אך לא בצורה השגרתית. ברגע שהבריף יהיה מוכן, נודיע באתר ובניוזלטר.

כיצד יוצג פרוייקט גלובאלייז בביאנלה בוונציה ב-2005?
מאורו גאטי: ממממ. אני לא יכול לענות, זה סודי ביותר. אני ממוקם נמוך מדי בסולם הסמכות כדי לומר משהו, כי מי שמחליט החלטות מהסוג הזה הם הגנרלים ולא חפ"שים כמוני.

יש עוד שיתופי פעולה מעניינים שניתן לצפות להם בשנתיים הקרובות, עד לביאנלה ב-2005?
מאורו גאטי: 'בלוגוורק' יתפתח בחודשים הקרובים ויפתח קשר ישיר עם גלובאלייז. לגבי פרוייקטים נוספים, הכל מתבשל, אבל שום דבר אינו מוגדר כרגע.

תודה מאורו, אנחנו נעקוב אחריך...
מאורו גאטי: או, תודה... :)


אני לא בטוח שאנשי הביאנלה של ונציה ידעו מה הם עושים, כשלראשונה בתולדותיה הקצרים של הנט ארט הם נתנו לאנשים שיוצרים את הרשת את ההזדמנות להגדיר את סוג האמנות. הם עושים זאת דרך החוויות שלהם, דרך כך שהם חיים כייצורים דיגיטליים על בסיס יומיומי. הם אינם מחוייבים לדיון באמנות בת-זמננו ולהשוואות מייגעות עם וידאו ארט. האמנים שמאחורי העמודים של גלובאלייז יכולים לצאת בהצהרות כמו "הרשת היא האמנות" ולהגדיר אימג'ים סטאטיים שנוצרו באוירת הרשת הגלובלית-דיגיטלית כמסמניו של סוג האמנות החדש. אני לא אומר שאמירות אלה צריכות להחליף את ההגדרות הקיימות לנט ארט, אבל אני בהחלט יכול להתחבר לקולות הרעננים והאותנטיים, הדרושים את זכותם להישמע בדיון בהגדרת סוג האמנות החדש.

לינקים:
http://www.gluebalize.com/
http://www.labiennale.org/blogwork/

http://www.thebrainbox.com/
http://www.mimic.it/new/
http://www.area3.net/
http://www.eboy.com
http://www.oculart.com/

תורגם מתוך: http://www.pixelsurgeon.com/

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: