על התמ"ג לנפש והרישיון הציבורי הכללי

אורי שרף

האם לממשלות במדינות מפותחות יש צורך בקוד פתוח? האם הן צריכות לקחת תפקיד פעיל וליצור תנאים נוחים על ידי חקיקה מעדיפה, רכש ומעורבות ישירה במימון פיתוח תוכנה חופשית?

פירטיות תוכנה היא בעיה בישראל ובמדינות רבות אחרות. למרות הרווחה היחסית של הישראלים, הם לא אוהבים לקנות תוכנה לשימוש פרטי. אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, חיזק דעה רווחת זו כאשר צוטט לאחרונה אומר כי השוק הצרכני הישראלי לא מעניין את מיקרוסופט מאחר והישראלים ממילא מעתיקים ולא רוכשים את המוצרים שלה. מר סקופ חזר וקשר לאחרונה את ההצלחה המתרחבת של הקוד הפתוח בישראל ובעולם עם פירטיות תוכנה [1]. כאמור, לא בפעם הראשונה.

אחרי שמישהו דיווח באתר ווטסאפ על "מסיבת התקנה לינוקס המדווחת הגדולה ביותר במזרח התיכון" שערכו משתמשי לינוקס במצרים, מסיבה שהצליחה למשוך 500 עד 1000 משתתפים, חשבתי שזה מוזר שגם במדינות בהן תופעת הפירטיות רווחת יותר מאשר אצלנו (על פי נתונים של ארגון ה-BSA), התוכנה החופשית עדיין נדרשת. לצד התגובות המתנשאות והצפויות בווטסאפ, מספר מגיבים הביעו ספק לגבי מידת הסבירות של המספרים שנקב הדיווח.

על פי נתונים של הבנק העולמי (2001) התוצר הלאומי הגולמי לנפש במצרים עומד על 1,511 דולר (3,900 בשנת 2002), בה יש 1,010,000 מחשבים אישיים ורמת הפיראטיות בה עומדת על 58%. אזרח מיצרי צריך "להפרד" מכ4.5- חודשי תל"ג (לנפש) כדי לרכוש את מערכת ההפעלה Windows XP וחבילת היישומים המשרדיים OfficeXP. לצורך ההשוואה, התל"ג לנפש בישראל עמד בשנת 2000 על 17,024 דולר (19,000 בשנת 2002), בישראל נספרו 1,564,000 מחשבים אישיים ורמת הפירטיות בה היא 40%. אזרח ישראלי ישקיע פחות ממחצית מהתל"ג (לנפש) על רכישה דומה. [2]

אבל כל האנקדוטות הללו הן כמובן רק רקע לסיפור האמיתי. האם לממשלות במדינות מפותחות יש צורך בקוד פתוח? האם הן צריכות לקחת תפקיד פעיל וליצור תנאים נוחים על ידי חקיקה מעדיפה, רכש ומעורבות ישירה במימון פיתוח תוכנה חופשית?

התשובה של חברות התוכנה המסחריות (בהן חברת מיקרוסופט באמצעות הלובי Initiative for Software Choice), היא כי רכישת תוכנה צריכה להתבסס על Value for Money, כלומר הממשלה צריכה לרכוש את התוכנה שמתאימה ביותר לצרכים שלה. אבל התשובה הזו כפי הנראה לא מספקת, במדינות רבות כמו ברזיל, פרו וספרד, המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר.

המצאות גדולות של אנשים קטנים על פי נתונים של Small Business Administartion האמריקאי, מרבית ההמצאות הגדולות, בין אם המחשב האישי, מצלמת הפולארויד או קוצב הלב, הומצאו כולם על ידי יזמים קטנים ולא במעבדות המחקר של תאגידים בינלאומים עם תקציבי פיתוח דימיוניים. חברות אלו משקיעות מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח בניסיון למנוע את הבלתי נמנע - הופעתה
של טכנולוגיה חדשה שלא הם פיתחו, שמאפשרת לעשות בדיוק את מה שהם עושים, רק טוב וזול יותר. המושג "Distruptive Technology" מייטיב לתאר תופעה זו והוא מאפיין במיוחד את לינוקס והקוד הפתוח, המוכיחים למי שצריכים הוכחה כזו, שקשה מאוד לעצור מהפכות ולא משנה כמה מנסים. מקרים קלאסיים, כמו למשל חברת IBM שהצליחה לא לתרגם להצלחה כלכלית עשרות מההמצאות שנולדו במעבדות המחקר שלה, מוכיחים שחברות אלו צריכות להמשיך לעשות את מה שהן עושות הכי טוב, לתרגם רעיונות חכמים של אחרים למוצרים זולים שאפשר למכור לכמות גדולה ככל הניתן של צרכנים.

מודל הפיתוח של הקוד הפתוח הוא כפי הנראה מודל יעיל וזול יותר לפיתוח תוכנה. לא רק שהוא מאפשר לייצר מוצרים בטוחים ואמינים יותר, הוא מאפשר לנצל בצורה טובה יותר את הידע האנושי. הפרסומת של IBM בסופרבול אומרת ש"לא מספיק לצבור ידע, החוכמה האמיתית היא לדעת לשתף אותו עם אחרים." רומזת שאנחנו רק מתחילים להבין מה באמת קורה לנו מול העיניים.

קוד פתוח כסביבה ידידותית לפיתוח

בשני מאמרי עמדה שפירסם לאחרונה דר. רוברט סאוור, בהם הוא ביטא עמדה השוללת את ההיגיון הכלכלי של מודל הקוד הפתוח, הוא התמקד במיוחד בתועלת הכלכלית של הקוד הפתוח עבור ממשלת ישראל, שהתחילה בשנה האחרונה לחקור את האפשרויות שלה לעודד תחרות בשוק התוכנה בישראל. אין לי כל ספק שדר. סאוור מכיר את דו"ח FLOSS שפרסם האיחוד האירופאי המוטרד אף בנושא זה. מודל פיתוח התוכנה של הקוד הפתוח הוא התופעה המדוברת ביותר בתעשיית המידע בשנים האחרונות, במיוחד לאחר שגילו אותה גם העסקים הגדולים, ולאחרונה במיוחד גם ממשלות ברחבי העולם.

סקר FLOSS פורסם בשנת 2002 והוא גילה כי בין המניעים העיקריים של מפתחי תוכנה הנוטלים חלק בפיתוח תוכנות קוד פתוח, הרצון לפיתוח עצמי במטרה להשיג משרות טובות יותר, או כדי לאפשר להם לבנות את העסק הפרטי שלהם. משתמשים לעומתם, מעדיפים קוד פתוח בעיקר הודות לאבטחת מידע טובה יותר וביצועים, ופחות בגלל המחיר. עבור רבים הקוד הפתוח חדשני ומספק תוכנה איכותית כמו התוכנה הסגורה ולעיתים טובה ממנה.

הסקר סיפק מידע חשוב נוסף כמו למשל מקור ההכנסה של המפתחים. אם מישהו חשש שהם נותנים את הקוד שלהם ללא תמורה, הסקר גילה כי 30% מהם מתפרנסים מהתמיכה שהם מספקים לתוכנה שהם מפתחים ו20%- באופן עקיף לאחר שזכו במישרה בעקבות והודות למעורבות שלהם בפרוייקט קוד פתוח, וההכרה שהם זוכים לה מהחברות שגייסו אותם בסופו של דבר. חשוב לציין שמפתחים המגוייסים על ידי חברות אלו לא מפסיקים לפתח קוד פתוח ו36%- מהם ממשיכים לעשות זאת בעידוד המעסיק ועל חשבון שעות העבודה. רק 20% אחוזים מהמפתחים הם סטודנטים שאינם מתפרנסים למחייתם.

מודל הקוד הפתוח מאפשר לכן רכישת מיומנות במהירות ובמחיר נמוך יותר בהשוואה לעלות ההכשרה של מפתחי תוכנה סגורה\מסחרית, ולכן הוא מעניין מאוד מדינות מתפתחות, עסקים קטנים או אפילו אזורים חלשים מבחינה כלכלית במדינות מתפתחות. חבל אקסטרמדורה בספרד והממשלה הברזילאית הן שתי דוגמאות מייצגות של התופעה.

ברזיל במיוחד החלה לאחרונה להכשיר אלפי מפתחים "על חשבונה". מעניין במיוחד לציין בהקשר זה, כי סקר FLOSS הראה גם כי מפתחים שציינו "פיתוח מיומנויות" כסיבה עיקרית למעורבות שלהם בקוד הפתוח, בחרו "שיתוף מיומנויות" כהסבר להמשך המעורבות שלהם כחלק מהמעבר ממעמד של מתלמד ל"גורו" המדריך דור חדש של מפתחים. ההכשרה לה הם זוכים, בונה ידע מקומי, מקווה ממשלת ברזיל, ומאפשרת למפתחים לנהל עסקים משלהם המספקים תמיכה למוצרים שהם מעורבים בפיתוחים, או למוצרים שפיתחו אחרים. במקרה של
ספרד, הממשלה האזורית של חבל אקסטרמדורה מנסה לעודד את תעשיית התוכנה המקומית על ידי הפחתת עלות ההכשרה, ויצירת תנאים מקדימים נדרשים למהפיכת מידע שהיא מקווה תחלץ את האזור מהנחשלות הכלכלית שלו.

עלות בעלות כוללת (TCO)

לא צריך דימיון פרוע מדי כי להניח, גם מבלי להיות כלכלן (אני לא), שלעלות ההכשרה
והרכישה הנמוכה של קוד פתוח השפעה חיובית על הפחתת ה-TCO, במיוחד במדינות בהן עלות כוח האדם זולה יחסית (למשל במדינות מתפתחות). במכלול הגורמים שמודדים לצורך החישוב, עלות הרישוי של התוכנה עשוי להיות נמוכה למדי אם עלות התמיכה והתחזוקה גבוהה. מדד התל"ג לנפש (GDP per Capita) ממחיש זאת כפי הנראה בצורה הטובה ביותר.
אם נמדוד את עלות הרישיונות בחודשי תל"ג (לנפש), המספרים יעידו כי במדינות בהן עלות כוח האדם זולה יותר, עלות הרישוי גבוהה באופן יחסי. בישראל למשל, עלות מערכת ההפעלה וחבילת אופיס של מיקרוסופט היא כ%0.39- מהתל"ג לנפש, כמחצית "המשכורת" החודשית, בעוד שבמצריים היא 4.5 חודשי תל"ג, או 2.5 חודשים בדרא"פ. כדי לסבר את האוזן, 2.5 חודשי תל"ג יזניקו את המחיר הריאלי של חלונות ואופיס במונחים של תל"ג בארה"ב לסכום של $7,541, או $48,011 בהשוואה עם וייטנאם (16 חודשי תל"ג).

אז למה בעצם?

לכן, לא ניתן שלא לתהות מדוע סקופ ודר. סאוור מתעלמים שניהם שוב ושוב, כל אחד מהסיבות שלו מן הסתם, מאחת הסיבות החשובות ביותר להצלחה של הקוד הפתוח במדינות
מתפתחות ואזורים חלשים כלכלית או בעסקים קטנים ובממשלות ברחבי העולם, ומסיתים את הדיון לטפל - ולא שחסרו להם הזדמנויות ללמוד.

לפני מספר חודשים הפניתי את תשומת ליבו של אריק ריימונד, מחבר המסה "הקתדרלה והבזאר", לנתוני מחקר שפירסמה אוניברסיטה גרמנית, הסותרים לכאורה את הבסיס הכלכלי של מודל הקוד הפתוח, ומספקים מספר הבחנות, שהדים להן שמעתי בדברים שכתב דר. סאוור, ולכן כיתבתי גם אותו, מתוך כוונה (ולא בפעם הראשונה אגב) לנסות לבחון עד כמה הוא מעוניין באמת להעמיק את ההכרות שלו עם המודל במקום ליצר דיון
פופוליסטי עקר בעיתונות.

לאחר שהוא הצליח לעצבן לא מעט אנשים בהבחנות מאוד לא מדויקות במאמרים בעיתונות, דר. סאוור הביע נכונות, בהתכתבויות אישיות איתו, להתייחס למידע נוסף ששלחתי לו אני ואחרים בקהילת הקוד הפתוח, אשר סתר חלק מההבחנות אלו. דר. סאוור לא הרים את הכפפה וויתר על הזדמנות למפגש בלתי אמצעי עם הדובר הבולט ביותר של המודל, חבל.
יכול להיות שהוא פשוט לא קיבל את הדואל.

מדינות מתפתחות יפיקו ערך רב מהמודל החדש מכיוון שבמדינות אלו תעשיית התוכנה (IT) לא תוכל להפוך ל"מאפשר צמיחה", כל עוד המחיר ההתחלתי של רכישת רישיונות ומחזורי ההשבחה האינסופיים, ישארו מחסום וגורם מעכב. אבל גם מדינות מפותחות יכולות להנות מהיתרונות שמציע המודל הכלכלי ה"חדש" של הקוד הפתוח.

הערות

* תוצר מקומי גולמי תמ"ג (GDP), ערך כל הסחורות והשירותים במשק. התמ"ג לנפש (GDP
per capita) משמש למשל לצורך מדידת הצמיחה במשק.

*תמחור עלויות הרישוי מתייחס למחיר המחירון (המלא) של המוצרים של מיקרוסופט,
והמחירים הללו עשויים להשתנות בהסדרים עם הממשלה או לקוחות מוסדיים. החישובים
במאמר מתייחסים למחיר של $650.

מידע נוסף

אורי שרף, גם עניים וגם גנבים

ישיבה של ועדת המשנה של מדע וטכנולוגיה לנושא אינטרנט

Paul Dravis (for the World Bank), Open Source Software: Perspectives for
Development

World Facts and Figures

The Economist, Less glamour, more profit (Volume 371, 4/2003)

FLOSS Report Free/Libre/Open Source Software as Official Development Aid

Rishab Aiyer Ghosh, Licence fees and GDP per capita


Initiative for Software Choice MS leads lobby against open source


אריק ריימונד, הקתדראלה והבזאר בתרגום לעברית


Robert Sauer, Open question

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: