פשעי הפלאש הנוראים
אחרי שנה של ויכוחים והאשמות בשמרנות, גם למעצבי הפלאש המכורים נפל האסימון לגבי חשיבות השימושיות.
היינו כחולמים
לפני שנה כולם היו באופוריית פלאש ומלמלו כמו אחוזי דיבוק "פלאש פלאש פלאש". הרשת נתמלאה בין לילה אתרים דינמיים, צבעוניים וקולניים, שנטענו אחרי חמש דקות לפחות, והיתה הרגשה נהדרת באוויר ש"כל אחד יכול" ו-"תראה איך בשנייה אני עושה לך אתר משהו חבל על הזמן, עם טקסטים מעופפים וכפתורים פשוט פיגוז". המגיפה שפשטה בארץ היתה רק הד למה שהתחולל בחו"ל. נראה היה שעכשיו עיצוב האינטרנט שייך להמון ואיש הישר בעיניו יעצב. כל זה היה נכון עד שג'ייקוב נילסן כחכך בגרונו ואמר:"99 אחוז מאתרי הפלאש פשוט גרועים".
אז הוא נחשב למחלל קודש. משבית השמחה הגדולה. האיש שאמר "המלך הוא עירום והוא ממש לא שימושי". אחרי שנה גם מעצבי הפלאש הבכירים ביותר, שטענו בהתחלה שהוא מקובע ושמרני, רואים בו את הגורו של השימושיות ועולים אליו לרגל כדי ללגום דברי השראה וללמוד איך לעצב אתרים בשביל אנשים. שיהיו נוחים ויעילים, ולא סתם אוסף סקריפטים מתחכם בפלאש עם כפתורים מתחבאים וטעינה מייגעת.
על מה כל הרעש בעצם?
לפי "תורת השימושיות החדשה באינטרנט" עיצוב הפלאש הנוכחי גורם למשתמש הממוצע עוול נוראי תוך חוסר התחשבות בוטה וכמעט פושע . הוא מאלץ אותו לחוות את האינטרנט כמסלול מכשולים מלא מוקשים בצורת חלונות קופצים (פופ-אפים) , ממשקי ניווט מהתלים ומהפנטים, מסכים שתופסים את כל המסך בברוטליות ורשימת ההאשמות עוד ארוכה בהחלט.
ההתלהבות מהפלאש, והקלות היחסית בה ניתן ליצור אתרי פלאש, יצרה תרבות עיצוב אגואיסטית שלא זוכרת שהיא מעצבת מוצר שמישהו אמור לעשות בו שימוש. במקום זה המטרה היא להפגין שרירים תכנותיים ודמיון עשיר, להראות שאתה יכול לעשות אחרת מכולם ושאתר כמו זה שאתה עובד עליו עכשיו אף אחד עוד לא ראה.
כמו שהרבה חוקים ונורמות מה"עולם החוץ-אינטרנטי" מחלחלים במהירות לרשת ומנפצים את מיתוס המערב הפרוע, הגיע תורם של עקרונות העיצוב השימושי לעשות הסבה לאינטרנט ולהזכיר לנו שעיצוב הוא לא כזה ספונטאני ונטול חוקיות, ושישנם כמה דברים שצריך לשים לב אליהם לפני שבאים לעשות את "האתר הכי מגניב בעולם".
למה שואפת שימושיות (Usability)?
שימושיות זה לחשוב בראש ובראשונה על המשתמש (לא נשמע כזה לא הגיוני, נכון?). מה עושים כדי ליצור עבורו חוויה כמה שיותר נוחה, נעימה ויעילה. בפועל זה הרבה פחות מתחסד ויפה נפש ולמרות מה שרבים נוטים לחשוב, שימושיות אינה מסרסת את היצירתיות והמקוריות, ואינה דוגלת בעיצוב סופר-פונקציונאלי ושבלוני. הטענות של הדוגלים בשימושיות הן, בין השאר, נגד הפולשנות (ניטרול דפדפן, הגבלת הניווט), עומס גרפיקה שמאפיל ולפעמים אף מעלים את התוכן, חוסר התחשבות בנתוני הפתיחה של המשתמש (רזולוציה , סוג דפדפן, מהירות חיבור) ועוד.
משתמש צריך שתהיה לו האפשרות לבחור האם הוא רוצה לצפות באתר במסך מלא או בדפדפן רגיל. צריך לאפשר לו לצפות בגרסת html של האתר ולדעת להפנות אותו לדף מתאים במקרה ולא מותקן לו הפלאג אין של פלאש. בקיצור, צריך להחזיר לו את השליטה בחווית הגלישה ולבוא לקראתו, לא מאחוריו. רוב הסיכויים שאתר שיתגרה בגולש ויעצבן אותו לא יזכה לביקור נוסף או לביקורות אוהדות במיוחד.
קצת התחשבות, זה הכל
עיצוב, לפני שהוא מקורי,חדשני ומהמם צריך להיות פונקציונאלי. זה אחד ההבדלים הברורים בין עיצוב לאמנות. לא עושים משהו כי "זה יפה","מדליק" או "כי ככה בא לי" ונראה שבעיצוב פלאש זה בדיוק המקרה וכאן מתחילות הבעיות.
זאת שאלה של מקצועיות גרידא. שום אתר בעולם לא שווה כלום אם הוא מעצבן ולא נוח. לא משנה כמה אפקטים מסנוורים ועוקבי עכבר צייתנים ממלאים אותו, ואם מעל כל כפתור יש אנימציה של רקדנית בטן בתלת מימד.
מי שלא יודע לעצב אתרים בשביל אנשים, כדי לתקשר לא רק עם עצמו, שיעצב ויפתח אתרים אמנותיים קונספטואלים. גם כאלה צריך. ללא ספק. לעצב דורש הרבה יותר מידע בתוכנות הכי עדכניות ופרץ של התלהבות ודווקא בפלאש הפיתוי גדול ומאוד קל ליפול לבור ולהשריץ אתרים לא שימושיים. בגלל שהטכנולוגיה כל כך עשירה וצבעונית, האתגר הוא לרתום אותה ליצירת מוצרים המשרתים את המטרה שלשמה נוצרו מלכתחילה ולא משחקים עם המשתמש כאילו היה בובה על חוטים.
אז מה עכשיו?
הפלאש מתבגר ככלי וכתפיסה ועשרות הכנסים שנערכים בעולם מידי שנה בנושא עיצוב שימושי רק באים ומוכיחים זאת. הפלאש עצמו חף מפשע ומי שאשם הם אותם אנשים שעושים בו שימוש לא מתחשב ולא מקצועי, שלא משרת שום דבר זולת האגו שלהם.
בתור יוצר פלאש אני יכול להבין את הטענות הקשות אך לא מסכים עם כולן בצורה עיוורת. יש מקום לריסון, בדיקה עצמית ושאלת "מה אתה עשית בשביל פלאש שימושי?" אך לא צריך להחליף טירוף אחד באחר.
עדיין ישנם הרבה אנשים שבטוחים שהמטרה של אתר היא להיות בפלאש ולאו דווקא להעביר תכנים, מידע וחוויה. לא צריך להרגיש כאילו סוחטים את הכיף מהשימוש בפלאש ומצנזרים את היכולות שלו לטובת איזו מין פוליטקלי קורקטיות חסודה והחל מהיום כל האתרים יראו כמו "Amazon" ו- "Ebay".
רק קצת לרסן את ההתלהבות, לנער את המקוריות ולחשוב על המשתמש לפני תיק העבודות.
לקריאה נוספת:
1. Flash: 99% Bad
2. Developing User-Friendly Flash Content
3. Usability, why bother
4. Flash is Evil
dawnser בתאריך 4/20/01 9:47:56 AM
flash vs. (or not) usabillity
אמיר יפה מאוד.
הגיע הזמן באמת שגם ברפובליקת הבננות הקטנה שלנו יתחילו לדבר על נושאים כאובים כאלו.
כבר שבענו די אתרי פלאש שכל תוכנם הוא לא כלום וגם זה נעשה בצורה נוראית.
כמה אתרי זוהרון עוד אפשר לראות במחוזותינו.
ולנו אנשי העיצוב העומלים יומם וליל כדי ליצור את העיצוב המתאים לכל נושא שהוא ומשתלים לדייק במשקלים ברמות הפיקסל כבר נמאס לראות את אותם פלאשיסטים בחמש דקות המעתיקים קבצים מפלאשקט או וירטואל ומכניסים אותם לאתרם.
כולי תקווה כי באמת נצליח להנחיל גם בארץ את הפרפקציוניזם המאפיין מעצבים רבים ברחבי העולם אשר אינם מתעלמים מ"תורת" השימושיות הכל כך נכונה ותורמת לאתרי האינטרנט.
ובזעקת "לא עוד אינטרו" חסר תועלת אוכל רק להצטרף אליך.
שחר.
עומר בתאריך 4/20/01 10:25:28 AM
עם זאת
אוקיי, נכון, יש המון פלאש גרוע ברשת, אבל ש לי שתי בעיות עם מה שאמרת:
אחת- אני לא מבין למה אתה מאשים דוקא את פלאש. כמות האתרים שבנויים ב-HTML טהור, מתיימרים להיות רצינים, ומאכזבים קשות היא אדירה. הבעיה היא בסיסית והיא זה שמעט מאוד אנשים מעיזים ללמוד מה הם עושים לפני שהם מתחילים לייצר.
ושתיים, "קצת לרסן את ההתלהבות, לנער את המקוריות ולחשוב על המשתמש לפני תיק העבודות" זה משפט רע. לפעמים דוקא האתרים הכי לא הגיוניים הם הכי מעניינים. EvilPupil, למשל, מתעלל במשתמש, או TheRoadToNowhere- מעוצב ממש רע, אבל הרעיונות כל כך חכמים ומעניינים, שזה שווה את זה...
עומר בתאריך 4/20/01 11:41:49 AM
חוץ מזה
אחרי הכל, אנחנו בסך הכל באינטרנט. יש משהו טוב בכלי הכל כך לא רציני הזה. תאר לך שעוד יתחיל לעשות כאן חוקים...
אורי ב. בתאריך 4/20/01 1:36:51 PM
תלמידים מרושעים
אני לא חושב שאמיר כלל אתרים שכל מטרתם להיות נסיוניים
אמנות זה אמנות ואכן צומחים מתוכה רעיונות שימושיים - הדיאלקטיקה הזאת נורא חשובה.
אבל עשו טובה - אל תוציאו על משתמשים אומללים את התסכולים האמנותיים שלכם. תבנו לעצמכם אתר.
אמיר דותן בתאריך 4/20/01 1:48:45 PM
מי נשא את שם יוהאן גינגראס לשווא?
אני אהיה הראשון שאטען שיש אתרים שעוד כמה שנים יוצגו במוזיאונים של העולם וילמדו אותנו שהאמנות ממציאה את עצמה מחדש וטוב שכך.
ההזדהות שלי כיוצר עם אתרים כמו
evilpupil.com
של יוהאן גינגראס ו-
designgraphik.com
של מייק יאנג ועוד רבים אחרים היא מוחלטת וגובלת לרוב בהערצה פסיכוטית, אך כל זה טוב ויפה לעולם האמנות והיצירה החופשית והאינדיבידואלית.
אך עד כמה משתמשים בפלאש בצורה נבונה כשזה מגיע למשהו תעשייתי ומסחרי שהמטרה שלו היא לאו דווקא להציג ממשק משתמש מהפכני?
"אנחנו בסך בסך הכל אינטרנט" זה משפט שתוקפו פג לפני שנה לפחות עם ההגירה העצומה של כל החוקים מ"בחוץ". עיין ערך נאפסטר עיין ערך רוטר.נט ועוד הרבה עיין ערכים אחרים.
הפלאש הוא כלי מדהים ליצירת אנימציות, אינטראקציה, משחקים, קליפים ועוד דברים אחרים אבל בכל הקשור לעשיית אתרים נראה שעושים בו שימוש לא פראקטי, זה עד כדי כך פשוט.
רוב האתרים המסחריים שהכרתי לפני שנה והיו בפלאש "מהמם" נטשו אותו לטובת גרסאות הרבה יותר סולידיות וסטטיות ובמקרה הטוב מאפשרים צפייה באיזה סרטון תדמית חביב בפלאש.
למה זה? אולי בגלל שהם הבינו שהפלאש לא משתלם ורוב האנשים מעדיפים פשטות על פני רול אוברים מושקעים של כפתורים. יכול להיות.
בכל מקרה, אסור לחזור אחורה לימי דפי הטקסט עם הקישורים. הלוואי והמצב היה כזה דיכוטומי כי אז לא היתה כל כך בעיה. אני אישית מאוד אופטימי, לא יודע מה איתך.
בט בתאריך 4/20/01 7:39:46 PM
דז'א וו
קונספציה... נילסן.. יוזאביליטי...
thought so. hmm.
ירדן בתאריך 4/21/01 4:19:23 AM
תגובה לדז'ה וו
יכול להיות שאת צודקת, שמדברים פה הרבה על נילסן. באופן אישי אני חושב שנילסן (האיש) הפך להיות כאילו עלה התאנה של מעצבי אתרים בעזרת חוקים פשוטים שהוא הוציא, וכך אנשים נמנעים מלהבין את התיאוריות שעומדות מאחורי החוקים שלו, ולא מנסים להבין את המסר.
אבל שתי הערות קטנות:
א. גם לנו יש אג'נדה שאנחנו מנסים להעביר. וטוב שכך.
ב. רק לפני חצי שנה התחילו להתעורר בעולם הפלאש ולהכיר בחשיבות של השימושיות. בארץ זה לא ממש תפס עדיין ולראייה האתר החדש הבא:
http://www.choose.co.il
שעלה רק לפני שבוע שבועיים.
בברכת אתרים פשוטים שכל אחד יכול להבין.
דרר בתאריך 4/21/01 7:06:07 AM
אכן כי כן...
אמיר, אחלה מאמר, וטוב שהנושא הכאוב עולה.
אין ספק כי הפלאש הביא אל מחוזותינו סוג חדש של יצירה אשר לעיתים (והאמת שברוב המקרים) הינה מזעזעת חסרת התחשבות או חסרת הגיון של מוצר / משתמש.
עצם היות פלאש טכנולוגיה וכלי יצירה אשר המגבלות בו הינן מועטות, נותנת ליוצרים (המקצוענים והמקצועיים לכאורה {קרי=חובבנים} חבל ארוך מאד (שלעיתים המשתמש היה רוצה לתלות אותם עליו)
אם זאת למספר 99% אינני מסכים יש עדיין מספיק יוצרים אשר המשתמש, המטרה והמוצר הינה לנגד עינהם והם עושים שימוש יפה ומקצועי בכלי הנ"ל, או אז הבעיה באה מכיוון הארגונים/לקוחות המפעילים ומזמינים אתרים אלו אשר מעוניינים בפלאש כפלאש ואם האתר לא שר, רוקד נוצץ ומפיץ זיקוקי דינור לכל עבר (בייחוד בממשק ובמקומות לא נחוצים אחרים) אז הם דוחקים במפיקים להוסיף עוד ועוד (וכל המוסיף גורע), באם השימוש בפלאש יעשה בצורה מושכלת ומינמליסטית (האם זאת לא מהותה של גרפיקה וקטורית) תוך הצבת מטרות האתר והמשתמש בראש ובראשונה אזי האבולוציה תודה ליוצרים אלו ובהדרגה האנושות תוקיע מתוכה את אלו המבצעים פשעי עיצוב כנגדה.
דרר
אופיר גפקוביץ בתאריך 4/21/01 8:39:34 AM
כדאי שתדע כמה דברים חשובים
הפלאש כמו שרובכם יודעים עובד על הטכנולוגיה הוקטורית, שזה בעצם
ההמצאה הכי גדולה בו ולכן הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו למתוח ולהגדיל
אובייקטים וקטוריים שנעשו בפלאש מבלי שתהיה לנו בעיית פיקסלים.
כלומר אובייקט וקטורי ניתן להגדיל ללא הגבלה מבלי לפגוע בחדות
שלו)דבר שבהחלט לא ניתן לעשות בתמונה (.
היתרון הגדול ביותר בפלאש הוא שזמן עליית הדפים היא יותר מהירה מדף
שעשוי ב- lmth, כן כן ,יותר מהירה וברוב המקרים הרבה יותר מהירה,
אבל מכיוון שלפלאש יש אפשרויות אנימציה בלתי מוגבלות, אנחנו כמובן
מנצלים אותה ולכן יש זמן טעינה ארוך יותר.
אם ניקח דף lmth פשוט או אפילו רצוי 3-2 דפים ומצד שני נכין את אותם
דפים בפלאש, שיהיו זהים לחלוטין וכמובן ללא אנימציה בכלל , ונבדוק
עם סטופר את זמן עליית דפי ה-lmth לעומת הפלאש, נראה דבר מעניין
ביותר, הדפים שיצרנו בפלאש עולים יותר מהר.
זו בדיוק הסיבה לכך שהפלאש הופך פופולרי במהירות מסחררת,ולא ירחק
היום שישתמשו רק בפלאש)אבל בצורה נבונה(.
עוזי בתאריך 4/21/01 10:25:54 AM
פלאש גורדון
ראשית כל אקדים ואצהיר שהפלאש היחידי אליו סגדתי אי פעם היה אולי פלאש גורדון בימי ילדותי... ונילסן זה לא המאמן של נבחרתנו שהשימושיות שלה בכדורגל לא ממש עולה בעין יפה?!
בכל אופן נעבור לקצת רצינות- לאחר ההתלהבות שאחזה בראשית ימי הפלאש בארץ, הגענו היום להתבגרות והתפכחות,אשר, אכליל ואומר, מלווים את כל תעשיית האינטרנט וההייטק בארץ גם מהיבטים אחרים,יותר כבדי משקל וממון, ולא רק לגבי ההתייחסות לפלאש.אף פעם לא הייתה נהירה לי הסגידה לפלאש כפלאש ו"האלהה" של התוכנה וכל מי שטבל ידו בצלחת. ראוי וחשוב לזכור שפלאש הינה אמצעי שימושי ורב יכולות, אך קודם כל זהו אמצעי וכלי עזר עיצובי שאינו מהווה תחליף לקונספט, קו עיצובי, קומפוזיציה, דינאמיות, טיפוגרפיה ועוד עקרונות רבים וחשובים של עיצוב.לכן אני מחזק את דברי אמיר ביחס לחשיבות של השימושיות ומתן הכבוד למשתמש הפשוט. קצנו בפתיחים ארוכים ומעייפים ובהמתנות לטעינות מייגעות...
עומר בתאריך 4/22/01 3:49:22 AM
הלאה הפונקציונאליות!
בתור מי שעוסק בתעשיה ולא מצד העיצוב דוקא אני יכול לומר שבנית אתר לחברה הוא בד"כ לא אקט פונקציונאלי עבור החברה, אלא יותר הכרח ייצוגי.
ובמקרים שכאלה יש למעצבי האתרים סוף-סוף הזדמנות פז לצאת ממערת הפונקציונאיות ולהתחרע קצת.
יש מספיק שיעמום ופונקציונאליות אפורה ועבישה בעולם.
לא צריך עוד.
אולי התשתמשים צריכים לעבור איזה שינוי ודוקא חוסר האחידות הזה חושף משתמשים למקוריות ולחוסר נוחות (קל) שחסר כל כך בעולם הבירוקראטי הזה!!!
אמיר דותן בתאריך 4/22/01 4:09:02 AM
יש פונקציונאליות ויש שימושיות
היי עומר,
נראה לי שאתה מערבב כמה נושאים ויוצר סלט מושגים לא קטן. חוסר פונקציונאליות באתר הוא דבר אחד ושימושיות זה דבר אחר. שניהם קשורים קשר הדוק למקצועיות של המעצב/מפתח האתר וחלק מהפונקציונליות של האתר היא השימושיות שלו.
כי אם הוא לא שימושי ולא מתחשב אז הוא לא מגשים את המטרה שלשמה נוצר, כלומר, אינו פונקציונאלי.
מעבר לזה, כפי שבטח ידוע לך, ישנה חלוקה גסה לשני סוגי אתרים בתעשייה: אתרי תדמית ואתרי מידע.אין ספק שאתרי תדמית הרבה יותר משוחררים ופחות כבולים
רעיונית ובהם בדרך כלל רואים את כל החידושים
והטירופים וטוב שכך. אך גם אתר תדמית אנימטיבי יכול להתחשב ולברר האם מותקן למשתמש פלאג אין, הוא יכול להציע שתי גרסאות לפי מהירות החיבור של המשתמש, לא לקפוץ מול העיניים בפול-סקרין ולנטרל את הדפדפן בלי רשות, אלה רק חלק מעקרונות השימושיות והם ממש לא מתנגשים או מפריעים לתוכן ולדמיון שבא לידי ביטוי באתר עצמו.
אני מאמין שרוב הגולשים אוהבים לשחק, להשתעשע, לגלות דברים ולהסתקרן אך כמו שאמר קהלת פעם: לכל דבר זמן ועת מתחת לשמיים.
(ויסלח לי המשורר אם הציטוט אינו מדוייק עד רמת הפיקסל)
ואם כבר עושים משהו אז יש גם דרך להציג אותו.
אמיתי@טויטו בתאריך 4/23/01 1:52:24 AM
נכון מאוד!
לפני מספר חודשים (אחרי שאני עובד עם פלאש די הרבה זמן) קפצה לי המחשבה ש...הפלאש מסריח! אחר התברר לי שזה לא הפלאש אלא מה שילדים בני 12 עושים איתו...גועל נפש!
יש אנשים שיודעים לעבוד עם הפלאש שיודעים לעשות איתו נפלאות ולהם מגיע להשתמש בה..ויש כאלה....שלא!
פלאש זה לא רק לדעת להשתמש בתוכנה אלא לדעת גם לעצב אחרת האתר שלכם יהיו מגעיל לא משנה מה עשיתם בו...
אני עומד לשנות את פני האתר שלי (www.eflashy.net) ובהתחלה חשבתי לעשות אותו בHTML, ישבתי וחשבתי איך יראה ממשק הפתיחה אבל לא יצא לי כלום כי הייתי פשוט חסום שם! כל מה שרציתי לעשות היה מסובך מדי (בשבילי) לHTML לבסוף חזרתי לפלאש...אבל חזרתי עם רעיון לממשק נוח קליל ונחמד!
למעשה לא חשבתי ישר על הקטע שאני אשתמש בפלאש וככה גם לא עלו לי רעיונות לאפקטים ותזוזות ושאר מיני פירות (ירקות)...בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שקודם כל תחשבו על המשתמש על הממשק של האתר שלכם אחר כך תשימו אותו בפלאש ועדנו אותו עם היכולות של התוכנה...
פלאש כמו הפילטרים בתוכנות העיצוב השונות נועד (לפי דעתי) לעדן להוסיף קצת פלפל לאתרים וזהו!
תשתמשו, אבל במינון נכון...יום טוב!
dawnser בתאריך 4/24/01 4:30:21 AM
flash vs. (or not) usabillity
אמיר וירדן.
לאור התגובות נוצר בי הרושם שהמסר הועבר.
תתעו אותי אם אני צודק.
שחר
Jordan בתאריך 4/24/01 8:02:40 AM
לא בטוח בכלל
כי ממשיכים להעלות אתרי פלאש אקסטרווגנזים ולא שימושיים.
ziv בתאריך 4/24/01 10:04:35 AM
לכן מקרומדיה משקיעה...
כלכך הרבה בחינוך קהילת המעצבים לחשיבה על המשתמש.
הפלאש הוא הכלי החזק ביותר העומד לרשות מעצבים גרפיים. הבעיה היא שרוב המעצבים קודם כל מתלהבים ואחר כך לומדים איך להשתמש בו בצורה אופטימאלית.
המודעות בארץ לעיצוב "תעשייתי" ברשת
עם עקרונות הדומים לעיצוב מוצר היא נמוכה בגלל המעצבים ובעיקר בגלל ההכשרה הלקויה בתחום.
ע.צופה בתאריך 4/25/01 6:11:38 AM
פלאשיזם
בהמשך לרוח הדברים במאמר חשוב לזכור שפלאש לכשעצמו אינה מטרה אלא אמצעי וכלי עבודה. הכל תלוי בידי המעצב והמשתמש לא צריך להיות קרבן של גחמותיו. כלומר בדרוג סולם העדיפויות העומד לנגד במעצב, צריך המשתמש לתפוס רף גבוה מאודץ
בכור בר-טור בתאריך 4/27/01 7:25:41 AM
עיצוב בכלל
אנחנו אוהבים בתים יפים, גינות יפות, מעצבים את הפלאפונים שלנו, קונים את המכוניות הכי מבריקות בצבע סגול מטאלי (נניח לרגע :) בקיצור, החיים שלנו בסופו של דבר מאוד מעוצבים. כבר מזמן אנחנו לא מסתפקים בפונקציונאליות גרידא. אם זה היה כך, גםהיינו עדיין משתמשים ב
html.
מה אני אומר? אני אומר לעצב, לעצב, לעצב. כמה שיותר וכל מה שאפשר. רק לא לשכוח, כמו שאמיר כתב, שהדברים גם צריכים להיות שימושיים בסופו של דבר. זה שישימו לי את כיסא הנהג בבגאז' של המיצובישי החדש שלי, ואת גלגל הספייר איפה שהנוסעים אמורים להתרווח, אולי יראה לי כמו קונספט מדליק, אבל לא שימושי. ואם בתור חובב תותים, אני אלך לאשתול עץ תות מעל הדשא בחצר, אז שמחה וששון - יהיו לי המון תותים, אבל העץ יצליל על הדשא והתותים ילכלכו לי את הבגדים כשאשב עליו.
זה כל מה שצריך לזכור. תותים זה אחלה, אבל אפשר לחשוב דקה לפני שאני תוקע אותם באמצע כביש הגישה שלי או משהו מעין זה.
וסליחה על השימוש במונחים גינוניים, אבל כמו שבמציאות אנחנו חוטפים עצבים למראה כל מיני שטויות מעוצבות ובלתי ניתנות לשימוש, כך גם ברשת.
ה"גאוניות" של המעצב, לפחות לדעתי, אמורה להתבטא ביכולת שלו ליצור מחדש את סרגל הכלים העליון של האקספלורר למשל, באופן כזה שלא אוכל להוריד ממנו את העכבר שלי. הרעיון הוא להגביר את חוויית המשתמש, לא לעשות לו גיבוש סיירות בדרך ל-לינק המיוחל
גדי בתאריך 5/2/01 6:00:00 PM
פלאש כאמצעי תעבורה
כואו לא נשכח את המטרה האמיתית של אתר אינטרנטי . חוץ מאתרי אומנות לשמה , מטרה של אתר היא להעביר למשתמש מידע , ואם לשמתמש יקח 5 דקות לקבל אותו , זה יהיה ביקורו האחרון באתר .
הHTML לא ימות בתקופה הקרובה (יחסית) ויכולת העיצוב שלה , בואו נאמר , לא משהו .
אז נכון אמנם הפלאש הוזיל את האומנות של עיצוב אתרי אינטרנט וכל כפתור קופץ באתר מעורר התפעלות (ודחיה) , אבל בואו לא נשכח שזה הכלי הטוב ביותר כרגע . אל תבינו לא נכון , אני מעריץ גדול של התוכנה , והיא עוזרת כאשר היא מנוצלת בצורה הנכונה להנעים את שהותו של המשתמש ברשת , אבל בל נגזימה .
כיום , בשלב של אחרי ההתלהבות הראשונית , אולי כדאי יותר להתמקד בפן האינפורמטיבי של תצורת המידע האנימטורית : XML , ASPו-GENERATOR , מפני שהדבר החשוב באמת הוא החומר שמועבר באתר ולא צורת התצוגה שלו .
אמיר דותן בתאריך 5/3/01 12:25:17 AM
מה חשוב באמת?
לדעתי גדי, הדבר שחשוב באמת הוא האיזון בין העיצוב לתוכן ואומנם זה נשמע כמו ססמת בחירות של מעצב אך המאבק הנצחי בין העיצוב לתוכן הוא כבר בגדר קלישאה ותמיד יטענו שהעיצוב דורס את התוכן או שהתוכן לא נותן מרווח נשימה לעיצוב.
נושא המאמר היה שימושיות ויצירת אתרים נוחים לאנשים, וכפי שטענתי, עיצוב יכול להיות מרשים ביותר ולעבוד בשיתוף פעולה עם התוכן אבל עדיין להיות נח ולא לגרום למשתמש להתעצבן ולדפוק את העכבר בקיר.
דוגמא מצויינת הוא באנר שברגע שאתה עובר מעליו מקפיץ אותך לקישור. זה אחד הדברים הכי מעצבנים שיכולים לקרות (אם לא הכי מעצבן) והשימושיות באה ואומרת שבהרבה אתרי פלאש קיימים אלמנטים מעצבנים שיכולים לעורר את חמתו של המשתמש.
זה מעצבן שצריך להמתין שעה לטעינה של אתר.
זה מעצבן שנפתח לך מסך בפול סקרין בלי לשאול,בלי לבקש ולא רק זה, גם אין לו כפתור סגירה ברור ובולט.
זה מעצבן שאין כפתור
השתקה לסאונד וצריך להנמיך ידנית את הרמקולים.
זה מעצבן שצריך לראות את האינטרו מחדש כל פעם שעושים "בק" כדי לחזור לדף הפתיחה.
זה מעצבן שכל פרק באתר נפתח בחלון חדש ולפני שאתה מבין מה קורה המסך כולו מרוצף בחלונות קטנים.
אלה רק חלק מהדברים שמעצבנים בהרבה אתרים קיימים.חשוב לשים לב שהדברים כמעט ואינם ברמת העיצוב שיהיה נגיש אלא ברמה טכנית/שימושית שלרגע אחד לא אמורה להתערב בעיצוב ובקונספט של האתר, פשוט לדעת איך להגיש את העיצוב והתוכן
בצורה נחה ומתחשבת.
ארמאן בתאריך 5/11/01 11:53:40 AM
פתרון פשוט
המבחן האמיתי יהיה האם הפלאש ישרוד עוד כמה שנים - אם כן סימן שלמרות כל המילים שנשפכו פה אנשים מעדיפים מעט חוסר נוחות על נוחיות ושבלוניות
Fix1 בתאריך 6/27/01 5:42:45 PM
תודה על הכתבה המעניינת
כמעצב פלאש מתחיל, כתבה זו האירה לי מספר נקודות חשובות בעניין, במיוחד נושא השימושיות.
תודה רבה
אוקיינוס המידע, מדריך צלילה למתקדמים
על סוסים ואנשים
המטופלים מנהלים את גהה
עשרת הדברים המעצבנים ביותר בתפעול ממשקי DVD
דילמת השמישות-החברתית






