אמיר, סחטיין!
באמת נושא מענין ממש, הצגת אותו נהדר
בתור חלק מה"צופים" של פלאשו, ומישהו שאומר משהו קצת מדי פעם, אבל צופה בפלאשו כל יום לפחות 3 פעמים, היה לי עוד יותר כיף לקרוא את זה.
המאמרים שציינת מענינים מאוד.
אני תמיד מאוד מרוצה כשיש מאמר חדש בקונספציה.
זהו, תודה רבה.

מוזר אבל אצלנו בפורום קיימת אותה בעיה בדיוק ;)
כמי שמכיר את הדילמות והדיונים שמאחורי הקלעים אני מוכרח להמליץ למנהלי קהילות באשר הם, לקרוא ולדון בעניין. נכון, לא כל הקהילות נתקלות בכאלו מצבים, אבל שווה לשים במועדפים לשעת חרום.

אגב, אני חושב שלמנהלי קהילות שווה לשקול לאמץ את אפליקציית הרישום ו/או לפתח אותה בעצמם בהתאמה.

כמי שנמצא בקהילה כבר זמן רב
מעניין לקרוא דעה רצנית ומעמיקה על העניין

איתן, לא תהיה לי בעיה לתת למי שיבקש את קבצי המקור של המערכת בשביל שישלב אותה במערכת שלו ואולי אף ישדרג את העסק. אני חושב שאני אתעד את אופן השימוש במסמך קצר ואציע את הקבצים כאיזשהו מודול שאפשר יהיה פשוט לחבר למערכת קיימת.

חשוב לציין לדעתי שהפתרון הזה לא מומלץ לפורום מתחיל שלא צבר כמות מספקת של חברים קבועים שמקרינים כלפי חוץ אווירה ששווה למלא בשבילה טופס. זה פתרון לקהילה מבוססת ואדוקה שרוצה לשמור על עצמה ככזאת.

זה דבר הגיוני מאוד שלאחר מספר לא מבוטל של משתמשים שהורידו את הרמה, צריך להתחיל לצנזר ולעשות סלקציה.

לא הבנתי מהמאמר איך אפשר להשליך את זה מהפרט אל הכלל (ואני מניח שזה יותר מ"כל הפורומים צריכים לעשות את זה"), ואיך זה קשור לשמישות חברתית?
או שבעצם אני מבולבל פה וסינון משתמשים זה שמישות חברתית... מה, אין אספקטים נוספים למושג הזה?

אני אשמח אם תביא דוגמאות נוספות.

דוגמא מעניינת שמעלה ג'ואל ספולסקי במאמר שלו מתייחסת לפיצ'ר הנחמד הקיים בפורומים המאפשר לך לקבל הודעה במייל כאשר מישהו מגיב להודעה שלך. לכאורה, מדובר בפיצ'ר מצוין ברמת הפרט מפני שהוא חוסך למשתמש ביקורים חוזרים ונשנים בשביל לבדוק האם מישהו הגיב להודעה שלו. במקום זה, הוא רק צריך להעלות את הההודעה ולחכות עד שיקבל התראה. מבחינת הכלל זה יכול להיות מאוד בעייתי מפני שאנשים נכנסים לפורום רק כאשר הם יודעים שמישהו הגיב לידיעה שלהם. היעדר הפיצ'ר, אם בכוונה או לא בכוונה, מעודד אנשים לחזור ולבקר בפורום לעיתים יותר דחופות. תוך כדי שמישהו חוזר לראות האם הגיבו לידיעה שלו הוא נחשף לידיעות אחרות ואולי ישתתף בחלק מהדיונים. אם טווח העניין שלו היה מצטמצם (תודות למערכת) רק להודעות שלו הסיכוי שהוא היה מתערה חברתית ותורם לדיונים נוספים (טובת הכלל) היה קטן יותר.

לעומת זאת, כאשר יש לי בעיה עם השרת שמאחסן את האתר שלי אני מגיש כרטיס פניה באתר תמיכה של המאחסן בו הכרטיס מוצג במן פורום פרטי שלי ושל אנשי התמיכה שמגיבים לבעיה. בגלל שלמערכת הזאת יש ערך חברתי מאוד נמוך (אם בכלל) זה רק מתבקש שבמקום שאני אבקר את האתר כל חמש דקות אני פשוט אקבל הודעה במייל כאשר מישהו מגיב ובזה יגמר העניין. במקרה הזה, הפיצ'ר שנועד להיטיב עם המשתמש לא מתנגש עם שום אינטרס אחר. של הכלל או של המשתמש.

את המושג "שמישות חברתית" צריך לקחת בהקשר של הדילמה. הדילמה היא המצב הבעייתי אותו תיארתי בו היבט כלשהו נראה מאוד הגיוני ומתבקש מבחינת שמישות אך מתנגש עם אינטרסים חברתיים של המערכת. שמישות חברתית היא שמישות שלוקחת בחשבון שיקולים חברתיים על פני שיקולי משתמש "צרים" כפי שנהוג בדרך כלל בתכנון ועיצוב מערכות. אם למערכת אין ערך והקשר חברתי אז כמובן שצריך להבטיח את השמישות שלה מבחינת המשתמש נקודה. אך ברגע כן ישנו איזשהו היבט חברתי השיקולים, השיטות, והפתרונות בשטח משתנים.

כל הנושא החברתי הזה הוא תחום מעניין מאוד. שאני קורא משהו אני נוטה לאבחן אותו על פי מספר השאלות החדשות שנוצרו לי בסוף המאמר וידידי המאמר הזה בהחלט פותח שאלות חדשות ומעניינות על הסוציולוגיה של הקהילה.

חלק אחד שתפס את העיין שלי יותר מהשאר הוא משל מרעה הצאן. משהו שגם בלימודי התואר שלי(תחום אחר-מדעי המדינה) קופץ ומגיח לו מידי פעם.

מרעה הצאן במובן הקלאסי הוא מרעה שנמצא בטבע ונתון בעצם לצמיחה וחידוש תמידיים אלא אם יבוא האדם וינצל את כל המשאבים של הטבע ברמות גבוהות מידי דבר שיוביל להתייבשות מאגר הטבע. ועל פי הגישות הראליסטיות , והאמת גם מתוך מבט במציאות העולמית, באמת האדם הוא ייצור אנוכי, החברה בעיקר, ומדינות בכלל(אם לוקחים את זה למושגים שלי) ולכן מבחינה עולמית אין ממש דרך לעצור את הפגיעה במרעה הציבורי ללא שלטון על שיאכוף את העניינים, כגון בעיות האוזון אשר רק בשנים האחרונות ממשלות העולם מתחילות לרחרח בכיוון של משימה משותפת של שימור המרעה הציבורי הזה.

אני לא רואה פסול מיוחד בשימור המרעה הציבורי, זה ברכה שיש לאתר שאין ממש דרך בחברה עצמה האמיתית למנוע שימוש לא נכון.

צעד אמיץ למנהלי הפורום, גם לא פופולרי במיוחד. אבל אמיץ.

זהו , מאמר מעולה כהרגלך.

בן.

בהחלט נקודה מעניינת, ומעניין אפילו יותר לקרוא אותה כמעין סיכום של הארועים והתהליך כמי שלקח בו חלק (אפילו קטנטן).
אני יכול להעיד על עצמי שהדיונים בנושא באותו חודש מרץ האמור הביאו אותי (ומהתפתחויות שונות בתקופה האחרונה, אני מסיק שגם אחרים) לשקול מחדש את מקומי בקהילה ואת מידת ההשתתפות שלי.
הגעתי למסקנה שאם המקום הזה חשוב לי (והוא חשוב לי) כדאי שאקח חלק פעיל יותר בחיי הקהילה ואגיב גם בנושאים שאינם מקצועיים בלבד.
כמובן שהרווח שלי מהתפתחות זו הוא ברור; כאשר אני לוקח חלק פעיל יותר בחיי הקהילה, מקבלת הקהילה אותי כחלק ממנה ובכך אני מגשים צורך בסיסי שלי כיצור חברתי.
עם זאת, נראה לי שבנוסף למחיר האישי שהיחיד משלם על "שמישות-חברתית" יש מחיר נוסף שמשותף לכל אנטראקציה של יחיד מול חברה אך מועצם במקרה שלנו עקב מאפיינים שונים של המבנה.
הערך שאני מכוון אליו היא פרטיות המשתמש. מחד, הפורום חייב לשמור על מידה מסויימת של ציבוריות, מעצם ההגדרה שלו כפורום לתמיכה טכנית וכפורום אינטרנטי בכלל. מאידך, גורמת השקיפות הזו (אפילו אם היא לקריאה בלבד) לפגיעה בפרטיותם של חברי הקהילה.
לצורך גיבוש הקהילה היחיד נאלץ לחשוף על עצמו פרטים כאלה ואחרים (לדוגמא, הדיונים פורום "על הא ודא" בקהילת "פלאשו": "דברים שלא ידעתם עלי", "החדר האינטימי שלי", כו'). פרטים שהוא מעוניין לחשוף בפני חבריו לקהילה כדי לחזק את הקשרים האישיים בניהם. אך לא בהכרח מעוניין לחשוף בפני כל אחד אחר. חוסר הפרטיות הזה מועצם ע"י הנגישות הרבה של המידע ברשת. לא רק שהיחיד נחשף בפני קוראים מזדמנים של הפורום, אלא בפני כל אדם בעל מיומניות חיפוש בסיסיות.
דמיינו את הסיטואציה הבאה, משתמשת מסויימת פונה לחברה לצורך חיפוש עבודה. היא מבצעת את הפניה באמצעות דואר אלקטרוני. המעביד הפוטנציאלי מחליט להריץ חיפוש (בגוגל לדוגמא) אחר שם המשתמש שלה, שמה הפרטי ושם המשפחה שלה, כתובת הדוא"ל שלה, או כל פרט אחר הנמצא בידו והוא רואה לנכון להשתמש בו. אחד החיפושים מוביל אותו אל הפורום. הוא משתמש גם באפשרות החיפוש המובנה בפורום ומבקש לקרוא את כל הודעותיה של אותה משתמשת. באחת ההודעות הוא מגלה פרט אישי מביך המהווה לדעתו פגיעה באמינתה המקצועית של המועמדת (עבר עשיר של "סחיבת" מסטיקים מחנויות לדוגמא ;-) ) ומחליט לא לשכור את שרותיה.
זו רק דוגמא אחת העולה מתוך הדמיון הפורה שלי, ונטיותי הפרנואידיות הטבעיות (-; .
זו פשרה שהמשתמש ניצב בפניה לדעתי מדי יום בעודו מתלבט האם וכמה מידע לחשוף, ומה חשוב יותר, הקהילה או הפרטיות.

נושא הפרטיות הוא נושא מרכזי ומעניין בדילמה לדעתי. הדוגמא שהבאת עם זאת לא כל כך קשורה לשמישות-חברתית כי לא מדובר בפיצ'ר זה או אחר של המערכת, אלא בנכונות והרצון של משתמש לחלוק פרטים ומידע עם חבריו לקהילה. התסריט הזה מתאפשר מעצם זה שמדובר במערכת חברתית בה אנשים מתקשרים. אני חושב שכל מה שאנשים מוצאים לנכון לחשוף ולשתף בפורום או בפרופיל משתמש נהיה מידע ציבורי במובן מסויים. אני מסכים שבאיזשהו מקום היינו רוצים שהמידע שאנחנו חולקים עם חברינו לקהילה לא ידלוף החוצה בגלל שכפי שתיארת יש נטייה להיפתח ולשתף בדברים שלאו דווקא היינו רוצים שאנשים כמו מעסיקים פוטנציאלים יקראו. זאת אכן נקודה בעייתית.

בהקשר של הדילמה אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות בהן פרטיות המשתמש מתנגשת עם החברתיות של המערכת. קח למשל את הפיצ'ר של מערכת הפורומים המאפשר לכל מי שמגיע לדף הראשי לראות מי החברים מחובר כרגע למערכת. הערך החברתי של הפיצ'ר הזה הוא ברור וחיוני. הוא נותן לחברים קבועים, משתמשים אקראים ואורחים מזדמנים הרגשה ש"ישנם עוד אנשים איתם בחדר" ושהמקום לא שומם. האופציה לראות איזו הודעה קורא כל חבר מאפשרת איזשהו מיפוי חברתי שגם לו יש ערך חשוב. משתמש יכול להחליט שהוא לא יופיע ברשימת המשתמשים המחוברים אך מה שיקרה ברגע שיותר מידי משתמשים יאמצו את הרציונאל הזה המערכת תיראה נטושה. אם רק משתמש אחד מתוך עשרים יבחר שלא יראו שהוא מחובר זה כמעט ולא יורגש, אך ברגע שמסה קריטית של משתמשים תעדיף את האנונימיות (לפי ההגיון של היחיד) זה יפגע בכלל.

השאלה היא האם אנחנו מאמצים במקרה הזה את הסיטואציה הפיזית וקובעים שכמו שבן אדם שמגיע למסיבה לא יכול להחליט שהוא בלתי נראה ונהנה מהפריבילגיה של רואה ואינו נראה כך אין מקום לאופציה הזאת בסביבה חברתית מקוונת. אין ספק שיש יתרונות לאפשרות להיות רואה ואינו נראה אך עוד פעם, ברגע שיותר מידע אנשים יאמצו את ההגיון הזה מטעמי נוחות, מבוכה והשד יודע מה, ההשפעה תהיה שלילית מפני שאף אחד לא יראה את אף אחד וירגיש שהוא נמצא בחלל ריק כאשר זה לגמרי לא המקרה. אולי היעדר היכולת להיות אנונימי תדחוף אנשים לכדי אינטראקציה.

דוגמא טובה לאיזון בין הצורך של המשתמש בפרטיות והרצון לקדם חברתיות היא האופציה לשלוח מייל למשתמש דרך המערכת עצמה. אם המשתמש היה נדרש לחשוף את כתובת המייל שלו אז זה היה טוב מבחינה חברתית מפני שאז אנשים בקהילה יוכלו ליצור איתו קשר למטרות שונות אך ההשפעה יכולה להיות שלילית למשתמש עצמו כאשר אנשים יקצרו את הכתובת שלו לצרכי ספאם. כאשר המערכת מאפשרת למשתמשים לשלוח מייל אחד לשני (כמו בפורום של קונספציה למשל) מבלי לחשוף את הכתובת עצמה היא תומכת גם בשמישות וגם בחברתיות בצורה טובה ומאוזנת.

הנה הלינק לת'רד המצליח שצויין בהודעה הקודמת "דברים שלא ידעתם עליי"
http://tinyurl.com/6t784

אמיר,

דבר ראשון, אחלה מאמר.
גם די מחמם את הלב לראות שאתה לוקח את הנושא של הפורום (לא שלא שמתי לב לכך קודם),
כדבר שצריך לפתח ולתחזק כל יום ושאתה לא לוקח את הקבוצה הנוכחית הקיימת, כמובן מאליו.
אין לי ספק שבגלל רצינות, התמדה ואנשים כמוך שמשקיעים מזמנם, הקהילה הזאת שומרת על
יציבותה והמשכיותה והדבר הכי חשוב שהיא באמת בית חם לאנשים שאוהבים ורוצים ליצור פלאש.

אני חייבת להודות שהיו פעמים שתרדים שנסגרו או אנשים נמחקו כך פתאום והדבר הביא אותי לידי כעס
מסויים שהדברים נעשים לעיתים מהר מידי בלי לתת לאדם צ'אנס להתאקלם ולהשתנות. מודה גם שנוכחתי
להבין שאין דרך אחרת באם רוצים לשמר את האיכויות והרמה של הפורום. בכל זאת, מידה של סבלנות
וזמן התאקלמות, כפי שאמרתי, לעיתים פשוט נדרשות.
שמחה שיש אנשים שלמדו להבין את עצמם מהר ולגדול לתוך הבגרות של שאר חברי הקהילה פה,
אני יודעת שלעיתים זה קשה. גם לי היה. בעיקר לנוכח העובדה שבאתי בלי רקע בפלאש ובעצם לא ממש
ידעתי איך להתנהל עם שאר האנשים פה. אני מניחה שזה נרכש

בקיצור כל הכבוד על המאמר, אני מקווה שאנשים שמתחילים את דרכם כמנהלי קהילות ופורומים,
יקראו וישכילו כי יש ממה ללמוד.

יש לדוגמא את האפשרות לעשות פורומים לסגורים לחברים בלבד, ושאף אחד אחר לא יראה אותם.

אתה יכול לעשות סימולציה של השיקולים לגבי שימוש באפשרות הזו, ולמה לבסוף החלטתם לא ליישם אותה?

הרי זה קשור באותה מידה. יש מקומות, לאו דווקא סגורים, שדווקא מנוססים באפשרות הזו למרחוק.

לא שהאפשרות הספציפית הזו ממש מעניינת אותי, אבל זה יעזור לי להבין את הנושא יותר טוב....


(אגב, אתה חושב שזה רעיון טוב לפרסם ככה את השרשור הכי אינטימי של הפורום?)

איציק כתב:
"(אגב, אתה חושב שזה רעיון טוב לפרסם ככה את השרשור הכי אינטימי של הפורום?)"

השאלה החצי רטורית הייתה מופנית אומנם לאמיר, אבל...
לדעתי, כפי שעולה מההודעה שלי עצם פרסום הפרטים בת'רד הנ"ל הפכו אותם לנחלת הכלל. זו בדיוק הבעיה שאני מעלה, אבל התעלמות ממנה לא תפתור אותה.
הרי כל מי שמתעניין מספיק כדי לעקוב אחרי הקישור של אמיר ולקרוא את השרשור הארוך, יכל לפנות לפורום ולערוך חיפוש פשוט אחרי הנושא שאת כותרתו ציינתי.

עצם העובדה, שאתם כולכם לא יותר מתמונה ומילים על מסך המחשב. אתם מידע דיגיטלי, בדיוק כמו שאני בשבילכם.
(חוץ מכמה שהיה לי הכבוד לפגוש אישית, ואמיר ביניהם)
אבל בכל זאת, יש הבדל עצום בין לרשום משהו בפורום מתוך מחשבה (שאין לה בסיס והיא לא נכונה) שמי שקורא את מה שכתוב אלה רק חברים, לבין לנפנף בלינק שכזה כדוגמא לקהילה מגובשת. למרות שאין דוגמא ט ובה מזו.
שוב, נושא לדיון אחר. אבל זה מאוד קשור לשאלה שהעלתי בקשר לפורומים סגורים.

אני לא חושב ששום דבר שנכתב בפורום הוא אינטימי. הפורום אינו סגור רק לחברים וכל אחד יכול לקרוא אותו וזה משהו שכל אחד שכותב פסיק בהודעה צריך לקחת בחשבון. הדברים שנכתבו שם על ידי אנשים הם דברים אישיים שהם מרגישים מספיק נח לחשוף אותם לאחרים מתוך הומור, פורקן ורצון בריא לקחת חלק ברעיון. לא מדובר בתוכן של הודעה פרטית בין קבוצה מצומצמת שאין מקום לפרסם בפומבי ללא הסכמת כל הצדדים המעורבים. למרות שהפורום סגור להרשמה חופשית הוא עדיין לדעתי פורום ציבורי מפני שכל אחד יכול להכנס ולקרוא את תוכן כל ההודעות.

אני לא חושב שזה יהיה חכם לחסום את הפורום ולא רואה סיבה הגיונית מדוע לעשות דבר כזה. מה שהפריע הוא העובדה שאנשים לא מתאימים השתתפו, לא שהקהל הרחב קרא את ההודעות. זה שהפורום פתוח לקריאה בלבד מאפשר לאנשים חדשים ללמוד ולהכיר את המקום ואז להחליט האם הם רוצים להצטרף ולהגיש בקשת הצטרפות. בגלל שמדובר בפורום תמיכה אני חושב שהוא צריך להיות פתוח כדי שכל מי שרוצה יוכל לינוק ממאגר המידע שמצטבר גם אם הוא או היא אינם חברים בפורום.

סגירה ארמטית של כל פורום נראית לי צעד קיצוני שלעיתים נדירות יש לו הצדקה ואפשרות מימוש ריאלית. WELL למשל היא קהילה מקוונת מיתולוגית שקיימת מאז 1985. יש לה אלפי חברים נאמנים ומוניטין חזק ולכן לא רק שהיא יכולה לסגור את השערים לגמרי אלא אפילו לדרוש תשלום עבור הצטרפות. http://www.well.com/join.html

זאת פריבילגיה שלא רואים בכל מקום ואני לא הייתי ממליץ לעשות צעד שכזה עד שלא מבססים מוניטין מוצק וגרעין קשה של לפחות כמה אלפי חברים. אחרת מה שנוצר זה פורום פרטי שמרגיש כמו כמה חברה' שמדברים עם עצמם. אישית אני לא מוצא בזה יותר מידי עניין. הרבה יותר קשה לגרום לאנשים לגלות עניין בקהילה אם הם לא רואים ומרגישים אותה. במקרה כזה אפשר להסתמך רק על מודל של "חבר מביא חבר". לדעתי זה שלב מאוד מתקדם שקהילות מעטות יכולות להגיע אליו. אין ספק שברגע שאתה יודע שכל מי שמגיע לפורום הוא חבר של חבר אז הוא כבר אוטומטית צבר מוניטין מינימאלי שהוא יצטרך להצדיק.

כפי שכתבתי במאמר:" היבט נוסף וחשוב בכל קהילה הוא הזרימה המתמדת של אנשים חדשים לפורום. אלה מרעננים את האווירה, משפיעים על הדינמיקה החברתית וגורמים למקום להרגיש תמיד בתנועה. מקום שאינו קופא על שמריו הוא מקום שיותר מעניין להיות בו. תמיד קורה משהו. תמיד יש אנשים חדשים."

זאת הגישה שלי לפחות. בכל מקרה, ההתעסקות באתיקה של פרסום ת'רדים מכל פורום היא די אוף-טופיק. מי שהנושא קרוב לליבו (איציק :) ) יכול בכיף לסכם את המחשבות שלו בנושא במאמר אותו נשמח לשקול לפרסם.

המאמר מציין כי:
"המסקנה שלי היא שמערכת חברתית כמו פורום היא בראש ובראשונה מכוונת קבוצה ורק לאחר מכן מכוונת משתמש. כל עוד אפשר לדאוג למסה קריטית של משתמשים מסורים ואיכותיים אז אפשר לוותר מידי פעם על משתמשים שאולי יעדיפו מקום אחר."
ראשית, ברכות למחבר - זה יפה שגילית שאנשים אוהבים לבלות עם אנשים שדומים להם. אני מניח שגם גילית את העקרון המנחה של הצבת סלקטור בכניסה למועדון כדי להכניס "אנשים שנראים לו".
ברם, הסוגיה היא מעט יותר עקרונית. ניקח לדוגמה את מערכת הכבישים שבה יש צמתים ונהגים. בצומת נתון עוברים כל מיני נהגים - כאלה שנותנים זכות קדימה, לא צופרים ובאופן כללי מכבדים את חוקי התנועה. בצומת עוברים גם נהגים שלא יודעים לנהוג, נהגים ללא רישיון ונהגים שסתם מפריעים לתנועה. אם נפעל על-פי הרציונל של המאמר, עלינו לסגור את הצומת לנהגים המפריעים ולא לתת להם לעבור שם. נראה לי כי האנלוגיה ברורה - הפורום הוא פלטפורמה, או תשתית, צומת אם תרצו, שבו העיקר הוא האפשרות שהוא מעניק למשתמשים שלו ליצור אינטראקציות משמעותיות עם אנשים אחרים. לכן, הסוגיה המרכזית של מערכות תוכנה חברתיות היא לא לשמר את הפורום אלא את היכולת ליצור אינטראקציות בעלות משמעות. גם לנהגים הגרועים עדיין שמורה הזכות להגיע לאן שהם צריכים דרך הצומת הנתונה. האתגר האמיתי של מערכת חברתית מבוססת תוכנה או אינטרנט אינה שונה מכל מערכת חברתית אחרת - היא צריכה להביא למצב שבו המשתמשים יחלקו ויכבדו כללי יסוד בסיסיים שיאפשרו אינטראצקיה בעלת משמעות ולכן האתגר גדול יותר מכיוון שיש לייצר מערכת ש"מחנכת" את המשתמשים שלה לערכים, שבתורם יאפשרו שיתוף פעולה במסגרת משמעותית כמו פורום.

אני כלל לא מסכים עם ההקבלה שלך. אני לא חושב שפורום הוא פלטפורמה שמתוך איזה ציווי אלוהי אמורה להיות פתוחה להכל. היא כלי המאשר לקבוצת אנשים מסויימת לתקשר ולא יותר מזה. קבוצת האנשים לא מחוייבת לאף אחד מאשר לעצמה ואם היא מחליטה להציב סלקטור בכניסה בכדי לשמר איזשהי אווירה זאת זכותה המלאה. הצומת שאתה מתאר הוא נכס ציבורי בעוד אתר אינטרנט או פורום לצורך הדיון הוא נכס פרטי. במקרה המדובר הפורום הוא הנכס הפרטי של בעל האתר וצוות המפעילים. הם שומרים את הזכות לנפות ולסנן את מי שלא נראה להם. אני לא חושב שאתר פרטי מחוייב לאף אחד וצריך לגלות סובלנות ל"נהגים ללא רשיון וכאלה שסתם מפריעים לתנועה". אתר פרטי משול למועדון פרטי ולא לסניף דואר או בנק בו לא יעלה על הדעת שיתבצע סינון בכניסה על פי קריטריונים. זה ההבדל בין חלל ציבורי לחלל פרטי. אם הייתי מתאר את הפורום הרשמי של משרד החינוך או עיריית ראשל"צ לצורך הדיון המצב היה שונה לגמרי.

למרות שהוא נכס פרטי, הפורום החל כשטח ציבורי לכל דבר בו כל אחד יכול היה להירשם ולהציב שאלה. הבעיה התעוררה כאשר יותר מידי אנשים ניצלו את הקלות בה ניתן להצטרף למערכת ודירדרו אותה לכדי מצב בו דובר על להגיד שלום ולסגור את הבאסטה (הדילמה המדוברת) מכיוון שלמנהלים נמאס לרדוף אחר כל האנשים שלא הביעו יכולת להשתלב במקום והמערכת עצמה לא יכלה לבוא לעזרתם (לחנך כפי שאתה מתאר) הוחלט להפוך את החלל הציבורי לחלל פרטי. החלטה לא פשוטה אך עדיף חלל פרטי על פני חלל ריק בסופו של דבר.

אני בהחלט מסכים איתך שאחד האתגרים במערכת חברתית היא היכולת שלה ליידע את המשתמשים הפוטנציאלים לגבי הנורמות של המקום ומה מקובל ומה לא, אך בסופו של דבר אי אפשר לסמוך רק על המערכת ויש צורך בהתערבות אנושית. במקרה שציינתי מדובר במערכת פורום פשוטה בלי יותר מידי יכולות חינוכיות כך שהנטל נופל על כתפי המנהלים. אין לי ספק שמערכת שתוכל לחנך תהיה לנכס. בינתיים נראה שהיישום הזה בא לידי ביטוי בהודעות "דביקות" המסבירות לאנשים מה מקובל ומה לא וזה כמובן לא מספיק אם בכלל. ג'ואל ספולסקי מתאר בצורה יפה כיצד השלט "עבריינים יענשו" ברכבות הוא מיותר לחלוטין מפני ששומרי חוק שיקראו אותו לא יעברו על החוק בכל מקרה, ועבריינים פוטנציאלים בכל מקרה יצפצפו עליו. זה בהחלט מציב דילמה לא פשוטה למהנדסי מערכות חברתיות. ברמה הטכנולוגית, העיצובית והחברתית כמובן.

אחת הדרכים "לחנך" אנשים היא בין השאר על ידי אכיפת סנסקציות מה שיכול להוביל את הדיון לכיוון של מערכות ניהול מוניטין. כמעט תמיד המערכות האלה מנוהלות על ידי אנשים ולא על ידי המערכת עצמה. אלה אנשים שיכולים לסמן חברים במערכת שאינם תורמים או מפריעים ואלה אנשים שמסמנים את אלה שעוזרים לזולת. יישום טכנולוגי שינסה לחקות את זה לא יהיה אפקטיבי באותה מידה מפני שהוא לא יוכל לקחת בחשבון דפוסי התנהגות אנושית, מקסימום להתחשב במילות מפתח (גסות), סטטיסטיקות השתתפות וכו'. המערכת לא מבינה הקשרים ונסיבות ולכן השיקולים שלה לדעתי לא יענו על הדרישות.

בהחלט מאמר מרשים,אני חייב לציין שבתור מנהל אתר רשת חברתית הדילמה עלתה ועדיין עולה בכל יום.אחד הדרכים שמנהלי האתר שוקלים לבצע היא אותה שיטה שננקטה על ידי המנהלים של הרשת החברתית 'אורקט' המתנהלת ומתוחזקת על ידי עובדים פעילים של מנוע החיפוש גוגל.
אורקט החליטו על סגירת שערי האתר,ובגלל שרשת חברתית גודלת על ידי הזמנת חברים מבחוץ לרשת יש לנו את הפריבילגיה להוריד את אופציית הרישום לאתר ולהתבסס על הזמנת חברים על ידי 5000 יוזרים שכבר רשומים באתר,סנקציה שכזאת עשתה רק טוב לאורקט,האתר שפתח את שעריו לקהילת המשתמשים שלו הגיע לסכום דיי מבוטל של משתמשים מכל העולם בעוד שבעורפו נושפת הרוח התחרותית של אתר מאד חזק ונחשב בתחום הרשתות החברתיות והוא פריינדסטר.
ימים יגידו אם אופציה שכזאת תגדיל את הקהילה הישראלית ב'מקושרים' ויותר חשוב מכך-תשאיר אותה איכותית כמו שהיא כיום.
.אני בטוח שלאחר החסימה עדיין לא יהיה מנוס מחסימת משתמשים בעייתיים אך אני מאד מקווה שההחלטה תגרום לאנשים לחשוב פעמיים את מי הם מזמינים לאתר ואני גם ידאג שהמשתמשים יבינו את זה לפני הורדת הרישום.
לבינתיים האתר עדיין פתוח לרישום ומקבל בברכה מקושרים איכותיים.

אמיר היקר!
אני לא מכיר אותך אבל באמת שנתת פה אחלה מחקר,עלה והצלח!
גיא
מנהל אתר 'מקושרים'

היי גיא,

שמח לקרוא שמצאת את המאמר מעניין. סגירת מרחב ציבורי על ידי סינון היא הכרח לדעתי במקרה ובו ההרשמה הקלה והפשוטה שמאוד הגיונית מבחינת עיצוב מכוון משתמש מתבררת כהרסנית עבור הכלל. גם בדוגמא שציינת של אורקוט, המתכננים דאגו להגיע קודם כל למסה קריטית לפני שסגרו את השערים אחרת המקום לא יוכל לקיים את עצמו. יש הרבה דוגמאות נוספות להיבטים מכווני משתמש שיכולים לפגום בערך החברתי של המקום. אולי בעתיד אוכל להתייחס אליהם במאמר המשך.

בהצלחה עם האתר,

אכן מאמר מעניין.

רשתות קהילתיות באינטרנט הם למעשה מועדון חברים לכל דבר, אם נקח מועדון כגון האומן 17 בירושלים, במשך שנים הצליח האומן 17 לשמור על תפוסה מלאה, הסיבה העיקרית הייתה מחויבות כלל היצ"נים לסלקציה אמיתית מול הגדרה של קהל יעד לכל מסיבה.

בשנה האחרונה כמו באומן גם בתל אביב, הפכו אותם מסיבות לנחלתם של הכלל, המודל העיקרי הוא כסף ולכן כל אחד יכול להיכנס.

אנשי מיקרוסופט ניסו ליצור שפה אחידה בכל הקשור לזהותם של המשתמשים על ידי הטמעת ה .NET PASSPORT זאת ללא הצלחה, אם היו מצליחים (ורק להם יש את הפוטנציאל לעשות זאת) השייכות של גולשים לרשתות החברתיות הייתה טובה יותר שכן משתמש רציני הינו משתמש שייצר לעצמו דמות וירטואלית בה הוא יעשה שימוש בכל מקום, כשם שהוא חושף את עצמו בעולם האמיתי במיוחד בקהילות מקצועיות, יכולת המידור של מנהלי הקהילה הייתה גבוהה מאוד מבעוד מועד, מערכות מתקדמות היו יכולות לעשות את המידור באופן אוטומתי.

כדי ליצור קהילה שתחזיק מעמד לאורך שנים יש להבין שה"נכס" של הקהילה הוא המשתמשים בעלי הותק, כמו כל ארגון והדוגמא הכי טובה תהיה צה"ל הפז"ם מקנה דרגות, דרגות אילו משפרות תנאים לרבות הטלת סמכויות על פקודים צעירים יותר.

מעבר המכשול של מידור משתמשים מול עיכוב תהליך הרשמה מידי:

ראשית נאפשר לכל חופץ לבצע רישום למערכת ולקבל שם משתמש וסיסמא.

הסטטוס של המשתמש החדש יהיה "ללא אישור".

משתמשים אשר להם סטטוס ללא אישור יהיו יכולים להוסיף הודעה אחת ביום בה יוכלו לפעול בחופשיות (הוספת הודעות משורשרות לענף בעץ אותו הם יצרו).

נגדיר X ימי חסד למשתמש חדש אשר יהווה מקסימום זמן למשתמש לפעול ללא אישור, ה X יקבע לפי יכולות צוות הניהול להשתלט על הנרשמים החדשים לפי נתונים שיחושבו.

מערכת הסינון תסדר את רשימת הבקשות לפי סדר עולה מהמשתמשים אשר קרובים יותר ל X.

לאחר אישור מנהלי המערכת, יעבור המשתמש החדש למצב "על תנאי".

אישור המשתמש באופן סופי והקניית זכויות "תושב" בקהילה החברתית ינתן על ידי חברי הקהילה יחדיו זאת בעזרת ישום פשוט אשר קיים מאז בראשית האינטרנט "סקר" אותו אפשר להוריד ולהתקין בקלות ברשת האינטרנט.

נגדיר X חודשים על תנאי לקבלת זכאות.

קלפי הבחירות הוירטואלי יציג את המועמדים אשר קרובים ל X, כל משתמש ותיק בקהילה יוכל להצביע ולהשפיע על כניסת המשתמש החדש לקהילה.

התוצאה הסופית:

כניסת משתמשים חדשים באופן מיידי
תהליך מידור דמוקרטי ושקול שלא נובע מלחץ או אינטרס של הפרט ונקבע על ידי הרב.

הקניית כוח לבעלי ותק אשר ישארו נעמנים לקהילה.

היי שגיא,

תודה על התגובה המפורטת. אני בהחלט מסכים שיש מקום לשקול מודלים יותר מורכבים בשביל לסנן ולנהל את התעבורה של משתמשים חדשים לקהילה. מודלים כמו זה שאתה מציע קיימים בכל מיני וריאציות ולדעתי זה כיוון נכון אם רוצים למנוע כאבי ראש מיותרים ורדיפה אחר משתמשים סוררים. במקרה הספציפי של פלאשו לא קיימת התשתית הטכנולוגית לתמוך במה שאתה מתאר ולכן נאלצנו לאלתר פתרון מהיר "בשטח". יכול בהחלט להיות שבעתיד אולי נאמץ תשתית שתאפשר את הדברים שאתה מתאר.

כל הנושא של ניהול קהילה הוא מרתק, בעיקר לדעתי בגלל מערכות השיקולים המורכבות וההיבטים הסוציו-טכנולוגים המעורבים. עדיין, ישנם ביטויים של הדילמה שלא כל כך פשוט לפתור לדעתי בייחוד כאשר הפרטיות והנוחיות של המשתמש עומדים על הפרק (ע"ע דוגמת התראת האימייל, מעבר למוד "בלתי נראה" שתיארתי בהודעות הקודמות) . בסופו של דבר עיצוב מכוון משתמש לא יכול שלא להתנגש בשיקולים של עיצוב מכוון קהילה. לעניות דעתי כל עוד מצליחים לספק למשתמש חווית שימוש מהירה, נחה ומספקת אז צריך לחסוך בפיצ'רים ששימוש מסיבי בהם על ידי מסה קריטית של משתמשים יגרום נזק לקהילה.

בימי התיכון שלי ניהלתי אתר כיתתי עם כל מיני פיצ'רים כמו אלבום תמונות, סיכומי שיעורים וכדומה. החלטתי לנסות לקיים שם פורום שבו אפשר לדבר על כל נושא. אבל מסתבר שכשלא נותנים לאנשים נושא ספציפי הם פשוט מאבדים כיוון ואכן הפורום הפך, עם הזמן, לזוועה תרבותית. עד שהחלטתי להסיר אותו.
אבל חוץ מהנסיון המר שהיה לי, יש לי נקודה למחשבה. האם יש בארצנו הקטנה כל כך הרבה אנשים מאותגרים אינטלקטואלית שמציפים את הפורומים בהודעות עם שגיהות קטיב ועם תוכן קלוקל... או שאולי זו אותה קבוצת אנשים שבמציאות הלא ממוחשבת אף אחד לא באמת מקשיב להם. אז הם מתלהבים מהרעיון שהם יכולים להגיד כל מה שירצו מבלי שאף אחד יבלום אותם? נקודה למחשבה...

בוא נשמור על הדיון הנוכחי ממוקד :) אם הנושא מעסיק אותך, בייחוד לאור הניסיון האישי אתה בהחלט מוזמן להעלות את הרשמים, המסקנות והשאלות בכתב ונשמח לשקול לפרסם את המאמר באתר.

אמיר
גם אני חייב לציין שזהו אחד המאמרים המעניינים שקראתי עד כה בשיטוטי ברשת

דעתי בקצרה היא שחובה לבצע סינון בשלב מסויים על מנת לשמור על איכות הקהילה ואופיה.

הייתי שמח לשמוע על מודלים נוספים בתגובה ל :
"מודלים כמו זה שאתה מציע קיימים בכל מיני וריאציות" (שלוש הודעות מעלה)

ועל קישורים נוספים בכלל בתחום
הנה קישור שמצאתי המדבר באופן כללי על קהילות וירטואליות
http://www.fullcirc.com/community/communitywhatwhy.htm