אז כמה אתה לוקח?
הצעת המחיר שתיתנו לפרוייקט הבא, תקבע אם תקבלו את העבודה או שתאלצו להמשיך לחפש. איך בונים הצעת מחיר, ומתי כדאי להתפשר.
את המשפט "כמה אתה לוקח בשביל בניית אתר/תכנות הממשק/עיצוב הפלייר?" אפשר לשמוע בערך אחרי חמש דקות של השיחה הראשונה עם הלקוח הפוטנציאלי. שאלה זו היא מרכיב טבעי ביחסי מעסיק-פרילאנסר כיוון שמרכיב המחיר הוא אחד המרכיבים החשובים בבחירת עובד או מועסק.
האינסטינקט הטבעי של כל פרילאנסר הוא להשיב לשואל במספר כלשהו, המבוסס על הערכת מחירים כללית, אולם סופה של תגובה זו יכול להוביל לפרוייקט במחירי הפסד ולהותיר את אחד הצדדים במשוואה (אותך או את הלקוח) נפגע, כלכלית או מבחינת השירות שמסופק. פרילאנסר רציני, יכין מראש תגובות למצבים כאלו, כמה כללי אצבע שיצילו אותו מסיום מהיר של השיחה, ובעיקר, יותירו בידו זמן להכין הצעת מחיר רצינית.
הנקודה הראשונה שצריך פרילאנסר להחליט, הוא האם הוא מוכר מוצר, שירות או את שניהם. מכירת מוצר שונה ממכירת שירות, וגוררת עמה החלטות שיווקיות, ובעיקר כספיות. אם נבין את ההשלכות של בחירה באחד מהאפיקים האלו, נוכל לתת הצעת מחיר שלא תותיר אותנו מופסדים.
תכין לי חבילה בבקשה, ותשים גם בול.
כשאתם נכנסים לחנות מוצרי חשמל, על כל אחד מהמוצרים אתם יכולים למצוא תג מחיר. לפעמים אפשר לנסות ולהשיג הנחה מהמוכר, אולם סדר הגודל של העסקה קבוע וידוע מראש. הסיבה לכך היא שכל המקררים מהדגם שאתם רואים מצויידים בדיוק באותו המנוע, צבועים באותו הצבע, ומכילים את אותם מדפים.
באותה מידה, פרילאנסרים רבים בוחרים לשווק את תוצרתם בחבילות מוכנות ומורכבות מראש, כך שאפשר למצוא אצלם טבלת מחירים מוכנה:
| פלייר רגיל | נייר רגיל שלושה צבעי הדפסה שימוש בשני פונטים | X$ |
| פלייר כסף | נייר עבה שישה צבעי הדפסה חמישה פונטים | 2X$ |
| פלייר זהב | נייר כרומו מהודר מגוון צבעי הדפסה מגוון פונטים אובייקטי תלת מימד | 3X$ |
היתרון בשיטה הזו ברור. שני הצדדים יודעים מייד מה העלות ומה היא התמורה המתקבלת. החסרונות של שיטת התמחור הזו בולטים במיוחד בעבור הפרילאנסר:
אם הלקוח לא מכיר את התחום, וזו הפעם הראשונה שהוא נוגע בו, כיצד הוא יוכל להחליט בצורה אינטיליגנטית מהי החבילה המתאימה לו? אמנם פרילאנסר מקצועי יוכל לסייע ללקוח להגיע להחלטה, אבל בניית חבילות כאלו מגבילה את הלקוח בבחירת המוצר שהוא מבקש, וגם תקשה עליו לבחור פריטים שלא נמצאים ברשימה הבסיסית. במקרה גרוע יותר, כשהלקוח קצת מבין בתחום, הוא לא יתקשה להפוך מילים כמו נייר עבה או אובייקטי תלת מימד למשהו שהפרילאנסר מעולם לא התכוון אליו. ואם הפרילאנסר יאמר שהעבודה שאותה מבקש הלקוח עולה יותר ממחיר חבילה, אז הלקוח מייד יגיב בטענה של "אמת בפרסום" או משהו כזה.
תגיד לי, שעה זה שישים דקות?
בדיוק בגלל הסיבות שציינתי בחלק הקודם, רבים מהפרילאנסרים (וגם בעלי מקצועות חופשיים אחרים) מבקשים את שכרם לפי שעות. בצורה זו הם לא מגיעים למצב שהם עובדים שעות רבות בעבור סכום קטן מאד, הם יכולים לתמחר סוגי עבודה שונים בעבור מחיר שונה והלקוח משלם בדיוק עבור שעות העבודה שהוא קיבל.
הבעיה היא שרוב הלקוחות לא מוכנים לקנות חתול בשק, אלא מעוניינים לדעת את מחיר הפרוייקט בעבורם, בשלב שלפני חתימת החוזה. לקוחות בדרך כלל לא מעוניינים לשלם בעבור סקיצות, טעויות בהדפסה, או נסיונות קוד שלא צלחו. רוב הלקוחות יבקשו ממכם הצעת מחיר עם מספר סופי, ורק מיעוטם יבינו שבשביל שירות, משלמים לפי שעות עבודה (אנחנו לא במוסך, נכון?). הפתרון למצב שנוצר הוא שילוב של שתי השיטות, לבניית הצעת מחיר מבוססת על העבודה בפועל ועל מחיר סופי שגם הלקוח וגם הפרילאנסר יוכלו לחיות איתו.
כמה, כמה?
החישוב המהיר של עלות פרוייקט מוכר לכולם:
שכר לשעה X מספר שעות עבודה = עלות הפרוייקט.
נתחיל לפרק את הנעלמים במשוואה הזו למרכיבים שלהם:
שכר לשעה: כמה שווה שעת עבודה שלך? המחיר שפרילאנסר יכול לגבות בעבור שעות העבודה שלו תלוי במוניטין, ברזומה, ביכולות, ובשכר שהמקבילים שלו בשוק לוקחים בעבור עבודות דומות. ככל שהמוניטין של הפרילאנסר רב יותר, כך השכר שהוא יכול לבקש גדול יותר, אך גם הציפיה לתפוקה גדלה.
צריך לזכור, ששכר לשעה תלוי בסוג העבודה שמבצעים. שעת עבודת HTML פשוטה או חיתוך תמונות שווה פחות משעת אפיון מערכת או משעת תכנות מסדי נתונים. גם דברים פעוטים, כמו ישיבות עם הלקוח ואיסוף חומרים הם דברים שעולים כסף.
המרכיב של השכר המקביל, כמה פרילאנסרים אחרים מבקשים בשוק, הוא קריטי לעניין התחרותיות. אם תבקש פחות מאחרים תוכל לקבל את העבודה, אבל ייתכן והיא לא תהיה כלכלית בעבורך. אם תבקש יותר, יש סיכוי שלא תקבל את העבודה. בכדי לדעת כמה מבקשים אחרים, יש לנקוט בגישת הריגול התעשייתי.
המרכיב השני, הוא מספר שעות העבודה. בכדי שתוכלו לתת הצעת מחיר הגיונית, עליכם לאסוף כמה שיותר פרטים על מהות הפרוייקט שעליו אתם הולכים לעבוד. אם הלקוח לא יכול לתת לכם תשובות ברורות, עליכם להסתמך על ניסיונכם ולנסות לקבל ממנו תשובות על הצרכים שלו (ואם אפשר גם על התקציב שלו). אם הלקוח לא יכול לתת לכם מסמך אפיון, קצר ככל שיהיה, עליכם לשאול אותו שאלות על הטכנולוגיה הנדרשת, מטרת הפרוייקט וגודלו, האנשים המעורבים, מקורות התוכן שיופיעו בו, דרישות מיוחדות או כל שאלה מופרכת שאתם יכולים לחשוב עליה. שאלות כאלו יכולות לחסוך לשני הצדדים מריבות בהמשך.
צריך לזכור שזמן העבודה שלכם על הפרוייקט לא כולל רק עבודה נטו עליו. עבודה על פרוייקט בדרך כלל כוללת אין סוף ישיבות ודיונים, איסוף חומרים, תיאומים וטלפונים, תיקוני באגים ותיקוני עיצוב, קריאת חומר רקע ואפיון, ועוד נושאים שקשה לחשוב עליהם. את כל הדברים הללו רצוי שתכללו בהערכת הזמן הפרטית שלכם, לפני שאתם מציגים את המספר הסופי ללקוח.
נקודה אחרונה, שרוב הפרילאנסרים מדלגים עליה, היא ההבדל בין זמן מחושב, לזמן בלתי מחושב. רוב האנשים מחשבים רק את הזמן שלוקח הפרוייקט והדברים סביבו, אבל צריך לזכור שאתם מנהלים עסק (אמנם עסק של אדם אחד, אבל עדיין). העסק שלכם צריך לעבוד כל השנה, ולא רק בזמן שיש לכם לקוחות פעילים. אתם צריכים לקחת זמן לשינה, לחופשה ולהשתלמויות מקצועיות, וכל הדברים האלו גוזלים זמן יקר, שלא ניתן להכניס אותו בשורה בהצעת המחיר שאתם נותנים ללקוח. זמן "בלתי מחושב" צריך להתחלק על כל הלקוחות שלכם, כדי שלא יבוא על חשבונכם.
זה בערך או בדיוק?
הערכת הזמנים שלכם צריכה לכלול הערכה לזמני עבודה סבירים. בהצעת המחיר שאתם מכינים יש לכלול התייחסות לשינויים, אם לפתע נפח הפרוייקט יגדל בצורה בלתי צפוייה, גם עלות הפרוייקט תגדל בהתאם.
אחרי שהערכתם את כל צרכי הפרוייקט מבחינת זמן העבודה שלכם, מגיע שלב החומרים המתכלים, או העלויות. ניקח לדוגמא פרוייקט שדורש שימוש בגופנים ותמונות (שכידוע עולים כסף) אם הלקוח דורש בלעדיות על הגופנים הללו, הוא גם יאלץ לספוג את כל עלות הקנייה שלהם. אם הוא לא דורש בלעדיות, תוכלו לחלק את העלות על מספר לקוחות.
בצורה דומה אפשר להתמודד עם פרוייקט תכנותי שבו הלקוח דורש בלעדיות על פיתוח קוד מסויים, ודורש את קוד המקור, או שהוא מוכן שתמכרו מערכות דומות (אך לא זהות) ללקוחות אחרים.
צריך לזכור תמיד, שהפרוייקטים שבהם אתם עובדים, צריכים לממן גם את עלות המחשבים, שכר הדירה, וגם חסכונות לימי צרה (ופנסיה). אם תגבו בכל פעם רק את העלות המדוייקת של הפרוייקט, יגיע היום שבו (במקרה) אין עבודה, ולא יהיה לכם חסכונות עד יעבור זעם. שיקולים אלו מוסיפים רק אחוזים קטנים לסכום הכולל, אבל ישמרו אתכם בטוחים.
תיתן לי הנחה?
המצב במשק קשה, ברור לכולנו. תמיד, אבל תמיד, אחרי שתשלחו הצעת מחיר ללקוח, הם ינסו להוריד מהמחיר ההתחלתי שביקשתם. הטיעון הראשון שתשתמעו אחרי שתשלחו את הצעת המחיר (אפילו אם היא מצאה חן בעיני הלקוח) היא "הבן של סמנכ"ל השיווק הציע לעשות את זה בשליש המחיר". אל תנסו להתווכח. מול טיעון כזה התגובה המתאימה היא שאם הלקוח מעוניין בשירות מקצועי, הוא צריך לשכור מקצוענים.
הכינו מראש טיעונים לשלב המשא ומתן. החליטו מראש מהו הסכום המינימלי שאתם מוכנים לקבל, ואל תרדו ממנו. פעם או פעמיים אתם יכולים לעבוד במחירי הפסד, מתוך שיקול אסטרטגי של בניית מוניטין או כניסה לפלח שוק חדש. אבל זכרו שאפילו במשק במיתון, אתם לא יכולים לעבוד בהפסד כל הזמן, כי לא תוכלו להמשיך כעצמאיים.
זכרו, למקצוענים אמיתיים יש תמיד עבודה, גם אם קשה למצוא אותה.
מיכל בתאריך 5/19/2002 1:51:10 AM
כיצד מחשבין שעות...
חיוב לפי שעות יש לו יתרונות, כמו שירדן הזכיר, ויש לו גם חסרונות... ואפשר לחשוב על שניים אופייניים כאלה- האחד, עבודה כל עבודה, כוללת גם זמן זבל. כולם מכירים את זה - הלכת להתאוור, חלמת, קפיצה קטנה לרשת וכו. עובד במשרה קבועה בדרך כלל לא נותן על כך יותר מידי את הדעת. אבל... ברוך בואך לעולם של העצמאיים. על מי אני מחייב את השעות האלה? זו בדיחה קטנה של המחייבים על פי שעות. ובכן, רצוי מאוד שלא "להעמיס" שעות כאלה על הלקוח האקראי שלך, במיוחד אם רוצים לעשות עבורו עוד עבודות... מה שמוביל אותנו לחסרון השני - לא משנה אם הערכת השעות שדרושות לביצוע פרוייקט משמשת לקביעת מחיר העבודה מראש, או שהיא הערכה התחלתית משוערת, שבסוף כשיהיה צורך לעשות את החשבון, תתברר כמופרכת (בדר"כ, הפרוייקט לקח הרבה יותר זמן מההערכה המקורית. מאוד לא רצוי). זה אומר שצריך לפתח חוש בריא להערכה נכונה של זמן העבודה (לקוחות, כמו שעוד יתברר, עושים שופינג, תהיה להם הרבה פעמים הערכה שהם שמעו ממקור אחר, ורצוי שהערכת השעות שמוצגת להם על ידך תהיה סבירה). גם זה דבר שעובדים במשרה קבועה פחות מודעים לו. החוש הזה בא עם הנסיון, מתוך ביצוע עבודות קודמות. מה יעשה מי שעדיין אין לו נסיון - יתרגל "על יבש". מדור "קונסטרוקציה" מהדף הסמוך באתר, המציע לכם להתנסות בהקמת רכיבים בסיסיים של אתר, יכול לשמש הזדמנות מצויינת לבחון ולצבור נסיון גם בענין הזה. מומלץ בחום לקחת דף נייר (כן, אפשר גם להשתמש במחשב...) ולרשום בצורה שיטתית את שעות העבודה שמושקעות כל יום בפרוייקט, ועל מה הם הושקעו (ממש פירוט של העבודה, ושל הזמן. לא לבחול גם בחלקי שעות, אם צריך). זו גם אינדיקציה טובה לבאות (במיוחד עם עושים עוד נסוי אחד או שניים, ומשפשפים את המיומנות המקצועית, וכך בהדרגה גם מקבלים הערכה נכונה כמה זמן אמור להיות מושקע). את גליון שעות העבודה כדאי להפוך להרגל קבוע. יש לקוחות שידרשו את זה, והאמת שזה מכשיר ניהול עבודה עצמי יעיל ביותר. במיוחד אם תמצאו את עצמכם תוהים מה עשיתי בעצם ביום חמישי שעבר, או שלקוח ירצה לדעת בדיעבד על מה הושקע הזמן, או אם תצטרכו לברר לעצמכם מתי בעצם הגיעו אליכם החומרים שהיו דרושים לשלב הבא... ועוד דבר שיש לזכור, גם אם עבדתם ברצינות (ר' הערת הזמן-זבל), ורשמתם במדויק את השעות שהשקעתם בכל פריט, תמיד יש קצב אישי. עצמאי טרי, לא תמיד יכול להרשות לעצמו לחייב את כמות השעות שדורש הקצב האישי שלו. כדאי מאוד לברר במקביל, מה קורה אצל אחרים. אם אחרים "צורכים פחות" שעות לאותה עבודה, צריך יהיה להתאים את כמות השעות לחיוב. לפחות עד שתגיעו למעמד שבו תוכלו להרשות לעצמכם לדרוש (לפחות) כמה שאתם צריכים. בזכות איכות העבודה כמובן...
מיכל בתאריך 5/19/2002 1:59:50 AM
ואם כבר מדברים על מחיר
כדאי שתדעו - אוטוטו עומד להכנס לתוקפו תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב כל נותן שירות (וזה כולל אותנו) לנקוב אך ורק במחיר שכולל כבר את המע"מ, ולנקוב מחיר כזה רק בשקלים.
שונה ממש שהכרתם עד היום ? אכן. לא ברור עוד איך הדבר הזה ייושם בפועל, אבל זה המצב.כמו שאומרים -
stay tuned
שי בתאריך 5/19/2002 5:22:26 PM
מעניין מאוד
רק חבל שלא נקבת בסכומים משוערים עם סטייה לכאן ולכאן.
יכול היה להפוך את הכתבה הזו למרעננת יותר.
ירדן בתאריך 5/19/2002 5:33:54 PM
יש כמה בעיות בנקיבת סכומים
א. המאמר הוא כללי לפרילאנסרים ולא ספציפי לתחום מסויים. ניקח לדוגמא מתכנתים: התעריף לבניית אתר ללא בסיסי נתונים, אתר עם בסיסי נתונים, אפליקציית VB או אפליקציית C++ שונה לחלוטין. עכשיו תחשוב שהייתי צריך לעשות רשימה גם למעצבים, אנשי תוכן, אנשי אסטרטגיה, קופירייטרים..... הרשימה בלתי נגמרת.....
ב. בכדי שהמאמר יעמוד במבחן הזמן, כלומר לא יתיישן בעוד שלושה חודשים, החלטתי במודע לא להכניס מספרים מדוייקים שתלויים במיקום העבודה (התעריפים בחיפה שונים מאלו בטבריה), במצב הכלכלי או במצב הרוח הלאומי. כל מה שכתבתי יהיה שימושי גם אם מישהו יגיע למאמר בעוד שלוש שנים.
דבורה חדשה בתאריך 5/19/2002 7:36:52 PM
ירדן, אתה צודק, אבל
אכפת לך לזרוק כמה סכומים כאן בתגובות (זה לא יחייב אותך או את המאמר). זה יכל מאוד לעזור לחדשים שבינינו (כמוני), שיכולת הריגול התעסיתי שלהם לוקה בחסר...
תודה
ירדן בתאריך 5/20/2002 8:59:38 PM
אני מוכרח להודות
שכבר יותר מנתיים לא עשיתי עבודת פרילאנס (חוסר זמן), אז גם אני מוכרח לעשות תחקיר בעניין, אם למישהו יש מידע בנידון, אני אשמח אם הוא יוסיף אותו כאן...
רני בתאריך 5/21/2002 10:16:27 AM
למה אין הצעת מחיר לדוגמה
חסרה הצעת מחיר לדוגמה
רני בתאריך 5/21/2002 10:28:50 AM
ואם כבר ביקורת
למה אין גרסת הדפסה. או שלא ראיתי.
זה נראה נורא על A4.
ירדן בתאריך 5/21/2002 12:57:06 PM
תשובה לרני
א. יש דווקא הצעת מחיר לדוגמא. תלחץ על עזרים בתפריט בצד ימין (מתחת לפלאש) ותקבל רשימה של קבצים להורדה).
ב. בנוגע להדפסה, עד הערב יהיה כפתור להדפסה. תודה על ההערה.
ירדן בתאריך 5/21/2002 1:28:59 PM
בנוגע להדפסה
עכשיו זה אמור להיות בסדר, פשוט תלחץ על כפתור הדפס בדפדפן... ותקבל גרסה מותאמת להדפסה (נפלאות הטכנולוגיה). תודיע לי אם יש בעיות.
מיה בתאריך 5/29/2002 6:59:07 PM
הצעת יעול
מה דעתכם להשקיע, וליצור תת מדור שיכיל את הנעלם החשוב כל כך של עלות עבודה לשעה או אפילו גלובלי?
הוא יכול להכיל פרמטרים נוספים כמו סוג הפרוייקט או איש המקצוע,
ואף להתעדכן פעם התקופה...
תמי בתאריך 6/9/2002 12:05:37 PM
זכויות יוצרים
יש לי שאלה בוערת
אם עצבתי דמויות לסרטון פלאש אשר משמש כמצגת הסברה, האם זכויות היוצרים הן שלי? האם אני יכולה להתייחס אל עיצוב הדמויות כפי שמתייחסים לעיצוב לוגו בעניין זכויות יוצרים ותמחור?
ו\ או היכן אני יכולה להשיג מידע מקצועי ספציפי בנושא זה.
תודה :o)
איתן בתאריך 6/17/2002 8:19:11 PM
זכויות יוצרים
זכויות היוצרים הם כפי שהוסכם בחוזה בינך לבין מי שהזמין את העבודה. אם לא הוסכם, ככל הידוע לי זכויות היוצרים הם שלך.
רונן בתאריך 1/30/2005 1:00:48 AM
קצת מחירים
מה אתם מתביישים לציין מחירים?
אני לוקח כ 50 דולר לשעת עבודה, פלוס מע"מ כחוק.
לא כל הלקוחות מוכנים לשלם מחיר כזה, ולפעמים אני יורד קצת, עד 45 ואם זו עבודה ממש גדולה, עד 40 .
מנסיוני התברר שלקוח שרב איתך על המחיר כבר בהתחלה, לא ישלם גם את המחיר הנמוך שסוכם עליו.
שווה לוותר על לקוחות רעים שלא משלמים, ולעבוד עם לקוחות טובים, יציבים, ו(סליחה), רצוי גם עשירים. לאלה אני נותן עבודה טובה, ומקבל תשלום הוגן בזמן.
אני בונה אתרי מידע, מערכות ניהול תוכן, מערכות גיוס כח אדם, וכו'. מעצבים שאני עובד איתם לוקחים קצת פחות, בממוצע 35 עד 40 דולר לשעה.
הנה לכם קצת מחירים, ואני מקווה שזה עוזר למתלבטים.
רומי [אתר] בתאריך 1/30/2005 3:10:48 PM
תודה
הייתי צריך לקרא את כל המאמר רק כדי להגיע לחלק החשוב ביותר בסוף. תודה.
ענת בתאריך 2/8/2005 5:02:22 PM
כמה נהוג לחשב לשעת עבודה על עיצוב אתר?
דודו בתאריך 3/24/2005 6:58:56 AM
כמה עצות מבעל נסיון
להלן כמה עצות כיצד לתמחר על פי נסיון של כמה שנים טובות:
1. קבע מחיר לשעה/יום עבודה. החלט מראש כמה אתה מוכן לרדת (עבודה גדולה, לקוח חדש עם פוטנציאל וכו')
2. זכור כי אתה מוכר איכות ומקצוענות ואין טעם להתחרות עם חובבנים. הרבה לקוחות שחשבו שהצעת המחיר שלי גבוהה מדי חזרו לאחר כמה חודשים לאחר שהתפתו להצעות זולות (ואז כמובן שילמו יותר).
3. בתכנות תקבל הרבה פעמים תגובה מהלקוח בנוסח: "הרי תוכל אחר כך למכור את התוכנה הזו להרבה עסקים אחרים בתחום, אני אביא לך לקוחות ולכן אתה צריך להוריד לי במחיר".
3.1 התשובה הקלסית לטענה כזו היא: "תודה על ההצעה. אשמח להעזר בך כדי למכור את התוכנה לעסקים אחרים ועל כל לקוח כזה תקבל אחוז מסויים מהעסקה". כמובן שהבטחה מעורפלת כזו אינה סיבה להורדה במחיר.
3.2 אם הלקוח מנסה להבטיח לך ניסים ונפלאות על הפוטנציאל של התוכנה בשוק (כשהוא בעצם צריך אותה לעסק הפרטי שלו ורוצה לקבלה בחינם) הצע לו להשקיע כסף ולהקים איתך חברה (הוא יתן כסף ואתה עבודה). ב 99% מהמקרים הוא ירד מייד מהנושא.
3.3 מנסיון חבל על הזמן. הלקוח לא רציני.
4. הכן פירוט מלא ככל האפשר של הדרישות מהעבודה ואח"כ הכן מפרט מה יקבל הלקוח. אל תשכח נתונים טכניים (מערכות הפעלה, שפות, חומרה נדרשת וכו'). ללקוח זה יראה מאד מקצועי ועבורך המפרט יהווה הגנה מפני דרישות לתוספות ושינויים חדשות לבקרים. זכור: גם לאחר שעות רבות של ישיבות עם הלקוח כדי להבין את צרכיו תמיד קיים פער בין החלומות שלו והאפשרות לביצוע במסגרת מגבלות הטכנולויה, התקציב והזמן.
5. כלל אצבע לקביעת מחיר:
5.1 חלק את העבודה לקטעים קטנים ככל האפשר. (אל תשכח ישיבות עם הלקוח, התקנה, הטמעה והדרכה, נסיעות וכו')
5.2 בצע אומדן כמה זמן יקח לך לבצע כל שלב. חשב את סה"כ העלות (שעות X מחיר).
5.3 הצעת המחיר תהייה כפולה מהחישוב שבוצע בסעיף לעיל. תמיד יש תקלות, שינויים קטנים שאי אפשר לדרוש מהלקוח תשלום עבורם, תיקוני באגים גם לאחר סיום העבודה (אחריות ושרות אמרנו?) ועוד מיליון דברים שלא חשבת עליהם.
5.4 מועד סיום העבודה. בצע אומדן מתי תוכל לסיים את העבודה בהתאם לתשומות הנדרשות (סעיף 5.2 לעיל), הזמן שתוכל להקדיש לעבודה, שעות עבודה ביום וכו'. לאחר שקבלת תוצאה הבטח ללקוח כי העבודה תסתיים לאחר פרק זמן שהוא פי שלוש מהתוצאה שקבלת. (מה יקרה אם תהיה חולה, המחשב שלך קרס, וכו').
5.5 הקפד לרשום כי עיכובים שמקורם בלקוח (חומר שהוא צריך לתת לך, תשובות שלו לשאלות הבהרה וכו') יביאו לאיחור במועד סיום הפרויקט. במהלך העבודה הקפד לשמור תעוד של כל פנייה ללקוח לקבלת מידע ממנו.
6. זכור כי כלל אצבע בעבותות במחשב אומר כי העבודה הראשונית שהוזמנה מהווה כ 20%-30% מהעלות הסופית שהפרוייקט יעלה ללקוח. "עם האוכל בא התאבון" הלקוח ירצה תוספות ושינויים. יזכר בדברים נוספים שהוא צריך, העסק שלו משתנה/גדל וכו'. הרבה יותר קל למכור "תוספות" ללקוח קיים מאשר לקבל לקוח חדש. העבודה הראשונה שלך (גם אם היא קטנה) חייבת להיות 150%. בהמשך תוכל לרדת ל110% !!!!!
בהצלחה
DORIN [אתר] בתאריך 3/27/2005 12:09:49 PM
ללא נושא
(האתר נפתח בקרוב)
אני גרפיקאית עצמאית מזה מספר שנים
לא פעם לקוחות "באים בתלונות" שבבתי דפוס המחיר כולל גרפיקה ולא פעם אני מנסה להסביר ללקוח שמדובר ב"גרפיקה בשקל" ... אני נאלצת להוריד מחירים והתוצאה היה הרגשה של עבודה בחצי חינם מה שמאוד מרגיז ומתסכל. הייתי רוצה דעה מקצועית על המחירון עבודה הבסיסי שאני מגישה ללקוח:
לוגו 500-1000 ש"ח תלוי בגודל העסק
כרטיס ביקור 150 ש"ח צד 1 200 ש"ח 2 צדדים
כפולת חזית/גב קטלוג 800-1000 ש"ח
עמודי פנים לקטלוג 80 ש"ח לשעה
פולדר 1200 ש"ח צד 1 1600 ש"ח 2 צדדים
עטיפה לדיסק/קלטת 800-1000 ש"ח
פוסטר חצי גליון/גליון 1000-1200 ש"ח
הזמנה 500-800 ש"ח
פלייר 800 ש"ח צד 1 1000 ש"ח 2 צדדים
מודעת עתונות 500-1000 ש"ח לא כולל תמונות ממאגר
מודעת אינצ'ים 150 ש"ח - 300 ש"ח
שלט גדול רול אפ/אחר 1000 ש"ח 1500 ש"ח
שינויים לאחר סיום העבודה (כמו שינוי פרופורציות, הוספת טקסט) 90 ש"ח לשעה
ושוב..אשמח לקבל דעה מקצועים לגבי המחירון הנ"ל .
כמובן שיש לקוחות שמשלמים ויש שנבהלים
אינה [אתר] בתאריך 4/5/2005 10:46:22 AM
תוקף הצעת מחיר
האם כדאי להגביל את תוקף הצעת המחיר? אם כן, לכמה זמן?
האם דבר כזה עלול להבריח את הלקוח הפוטנציאלי.
יותם בתאריך 5/3/2005 6:38:08 PM
לדורין ואינה
דורין, המחירים שלך נמוכים מאוד.
מחיר סביר ללוגו למשל הוא 800$ + מע"מ
לאינה, הצעת מחיר מוגבלת בדר"כ כשיש דפוס או שירות אחר שאינו קשור אלייך שמחיריו נוטים להשתנות בתדירות גבוהה ואז אפשר להגביל את הצעת המחיר לכ10 ימים.
אם התכוונת למישהו שחוזר אחרי שנה ומצפה לקבל את השירות שביקש תמורת אותו מחיר מלפני שנה, הייתי ממליץ לך פשוט לא לעבוד איתו
מיכל בתאריך 10/30/2005 1:46:50 PM
ממש לא נמוך
לדורין, המחירים שלך אינם זולים אך גם אינם יקרים- ממוצעים וד"א לוגו ממש אבל ממש לא עולה 800$!!!!!!!!!!!!!!
ויקי בתאריך 1/10/2006 11:25:45 PM
מה קורה עם מעצבים תעשייתים?
אולי מישהו יודע מה ההצעות מחיר בתחום עיצוב תעשייתי, כי עד עכשיו דיברו רק על בניית אתרים או גרפיקה, אני מאוד אשמח . אני גם חדשה
אריק [אתר] בתאריך 4/30/2006 1:52:28 PM
עצה לחישוב עלויות ללקוח
אני עוסק בצד התכנות של האתרים הדינאמים, ועובד עם גרפיקאים.
כשאני נדרש לתת מחירים להצעות מחיר ללקוחות, יש לי מחירון בסיסי המורכב ממודולים שכבר יצרתי בעבר או שאני יכול לייצר בפרק זמן קצר. המחירון הזה מהווה את נקודת ההתחלה להצעת המחיר.
למשל, לקוח רוצה להציג באתר שלו מערכת כתבות. מערכת בסיסית להצגת כתבות (כמובן, כולל ממשק ניהול), עולה 550$. מערכת בסיסית זו כוללת שדות של כותרת המאמר, תוכן המאמר, תמונה אחת. אם הלקוח מעוניין להציג בכל מאמר 4 תמונות ורוצה גם אפשרות להצגת קישור מהמאמר לאתר חיצוני או מעוניין שלא תהייה לו הגבלה על כמות הקישורים או התמונות שהוא יוכל להציג בכל מאמר... כל התוספות הללו כמובן מיקרות את מחיר המערכת הבסיסית, אבל הרבה יותר קל לי לתמחר את המודולים הנדרשים, וכמובן שבצורה כזו אני יכול לספק את המחירים ללקוח הרבה יותר מהר בלי שאצטרך לשבת שעות ולהתחיל לחשב שעות עבודה וכדומה בכל פעם מההתחלה.
בהצלחה
http://www.webdatacom.co.il
http://www.studioweb.co.il


פרוייקט זה נועד לסייע לפרילאנסרים ותיקים וחדשים להתמודד עם התמורות בשוק העבודה.
המדריך כולל מגוון מאמרים בתחומים הנוגעים לעבודת הפרילאנסר, וכן חומרי עזר שיקלו עליכם את ההשתלבות בתחום.