אחרי שזרקנו ראשי פרקים, לא אמרנו כלום. פספוס.

מה לא הבנת?
על מה היית רוצה פרטים נוספים?
בשביל זה ישמנגנון תגובות יו קנואו...

סתם מילים באויר.

:-) ולא לבזבז רוחב פס..

חבל שלשיח הכל כך פרטי והחברתי, נכנסים ביטויים של מלחמה. חבל וידוא הריגה זה קבלה לעבודה, הכינו תחמושת זה התכוננו, שדה הקרב העתידי הוא המקום בו אנו חיים ורוצים לחיות.

גם בתור הומור אין פה הרבה דברים מצחיקים. יש כאן זילות בשפה ובמודעות החברתית. ובעקיפין יש כאן סיוע להשרשת הדיאלקטיקה המיליטריסטית. שאנשים כמו זה הכותב, משפיעים על ההוויה החברתית. בייחוד בחברות הפרסום.

פרסומת בערוץ השני: לראות בן מתאפר בלב שחור כמו היה יוצא למארב או לחיסול ופתאום זה אמא?

למה אתם נותנים את היד. למי אתם מושיטים אותה. אתה חייל לא במדים, שלא מקבל משכורת ואף אחד לא זימן. ובכל זאת אתה משרת. לא חבל לך על הזמן. אין מטרות טובות יותר?

מזל שלא כתבת שאם לא תקבל את העבודה זו תהיה ממש שואה.

בגדול, אתה צודק, אבל קצת הגזמת.

ירדן, המקום האחרון בו ציפיתי לראות את המיליטריזם הישראלי חודר לכל וריד הוא קונספציה.

די למונחי המלחמה, אפילו אם זו המציאות.

וזה לא עניין של אסקפיזם אלא תרבות מינימלית.

אני בטח לא מיליטריסט, אלא להפך. שימוש בז'רגון צבאי מותר ולא הופך מישהו אוטמטית לבעל דעות מסויימות. העובדה שהשתמשתי בדברים שלמשתי בצבא לא הופכת אותי לעוכר ישראל, מתנחל או שמאלני מפוקפק. מה שעשיתם זה להשתמש באותם סטיגמות שאתם מזהירים מפניהם.

זהו סגנון כתיבה, שאף אחד לא חייב לאהוב. אני בטח לא חושב שדיון על סגנון הכתיבה שלי או שימוש במילים מסויימות אסור או מותר. בטח שלא באתר שמסתמך על תרומת משתתפים. דיונים כאלו מקומם בפורום או בדואר.

הייתי שמח אם הייתם מעירים על תוכן הכתבה ולא על סגנון הכתבות.

מה שחבל כאן הוא שאין אפילו דוגמה אחת לרפואה. לא דוגמה למשהו טוב, ובמיוחד לא דוגמה למשהו רע.
באין דוגמאות, אנו נשארים עם כתבה שאינה אלא קומונסנס שיש (כמעט) לכל אחד. חבל על הפאקטים.
והסגנון: תגובתך ירדן, היתי שמח אם היתה פחות "ישראלית": כלומר, פחות התגוננות ו"מאבק כוחות" מי צודק, ויותר הודאה שלמדת משהו, שהפנמת משהו, וגם התנצלות שהשגנון שלך פגע במישהו.
משום מה, בישראל חושבים שלהתנצל זה שווה ערך להתאבדות או להפשלת מכסניים בציבור. ולא היא.

מה נהיה?
פתאום מנגנון התגובות הפך לבית ספר להליכות ונימוסים?
אז מי צריך להגיד שלום זה שעולה או זה שיורד?...
בחיאת! לירדן היה מסר להעביר: הוא רצה לומר , כך לפחות אני הבנתי את הכתבה, שהגשת הצעה ללקוח היא "בנפשו" של הפרילאנסר ומקצועית, היא כמעט עניין של חיים ומוות. (שוב - מקצועית, לא מילולית).
הבחירה בז'רגון הצבאי מעבירה את המסר הזה בצורה מדוייקת מאד ובכל מקרה, זו שפה מטאפורית לגמרי ולא צריך לקפוץ ולעשות מדברים מה שהם לא.
נכון שאולי בימים כאלה, כמו היום, היינו מעדיפים להמנע מהז'רגון הזה במקומות בהם הוא לא חיוני, בעיקר בגלל שהעצבים של כולנו מרוטים וממילא אנחנו חשופים לאחרונה לקצת יותר מידי ניו-ספיק צבאי ביום-יום שלנו, ובכל זאת, האיש בחר להעביר מסר מסויים ועשה את זה בצורה ממוקדת ועניינית כשהשפה שהוא משתמש בה משרתת את המסר ולא עובדת נגדו.
אני הייתי נותנת לו קרדיט על זה גם לולא הכרתי את ה"נפש הפועלת".

ולגבי ההערות של יודי וטל, שהכתבה לא באמת מכילה את התוכן שהייתם רוצים לראות בה: תבדקו למעלה, שאלתי את טל מה הוא\היא היה\היתה רוצה לראות בכתבה הזאת ואילו שאלות לא נענו - כדי שנוכל לספק את התשובות. אני לא ראיתי תשובה מטל. גם לא במייל. אם תרשו לי להשתמש שוב, רק הפעם, בז'רגון הצבאי, אני לא אוהבת אנשים שיורים ובורחים. לשלוף מהמותן ולהיעלם זה מנהג טפשי ומיותר שלא תורם כלום לאף אחד.
יודי לעומת זאת ציין\ה מה חסר לו\לה, גם אם לא בפירוט, כך שאולי ירדן יוכל לענות על השאלות.

ולגבי ה"חובה" שחלה על כל מי שמקבל ביקורת להרכין ראש ולהודות בטעותו,
well duh!!!!
הדרישה הזאת היא בריונות לשמה, הרבה יותר מהשימוש במונחים צבאיים שגורים לצורך העברת מסר.
אדם מתנצל כשהוא חש שיש על מה להתנצל ולא סתם כי דרשו ממנו לעשות כן ורק בגלל זה יודי - אני לא מבקשת עכשיו מ-מ-ך להתנצל....

רוית כל כך צודקת.
עומד מאחורי כל מילה שלך.
ומספיק עם כל הנודניקים הטרחניים האלה שפשוט מוכרחים אבל מוכרחים להגיב על כל דבר בחמיצות וביקורתיות יתרה ונוטלת בסיס אמיתי רק לשם השמעת כולם המצקצק בפולניות.
ישר כוח לכותב!!