איך לעבוד עם מעצבים

רוית בר נור

"מתכנתים הם ממאדים, מעצבים הם מונוס". איך לעבוד עם מעצב ולהשאר שפוי.

כשמעצב ומתכנת חוברים יחד לפרוייקט, בין אם זו עבודת פרילאנס ובין אם שניהם עובדים במסגרת מסודרת ואחידה, כמעט תמיד נוצרים קונפליקטים, אי הבנות וצווארי בקבוק שמעכבים את העבודה ואינם מחוייבי המציאות בעליל.
מרבית הבעיות נוצרות כתוצאה מחוסר הבנה של האחד את צרכיו המקצועיים של השני, ואין כוונתי להבנת המדיום ודרישותיו – אלא לצרכיו של בעל מקצוע, כאדם, על מנת לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. ומכיוון שכולנו בני אדם, הנה כמה טיפים לעבודה בריאה מול מעצבים:

שמור על חייך – היה נאמן לסקיצות

מעצבים נוטים להתחבט הרבה עם העיצובים שלהם. כל קו וכל פיקסל נשקלים (תרתי משמע) בדקדקנות ואצל מעצב מקצועי וקפדן יש סיבה והצדקה לכל אלמנט על המסך. משקיבלתם את הסקיצות מהמעצב, התייחסו אליהן בחרדת קודש ומתוך הבנה ששום דבר לא מקרי בסקיצה שמולכם.

מובן שאם יש לכם השגות לגבי העיצוב, זכותכם להביע דעה, אבל מרגע שעברתם את שלב הדיונים וניגשתם לעבודה, היו נאמנים לסקיצות במאה אחוז ועד לרמת הפיקסל. לעולם – אל תשנו אלמנטים בסקיצה בלי להתייעץ קודם עם המעצב ואל תחסירו או תוסיפו פונקציות על דעת עצמכם בלבד.
נקודת המוצא של מתכנת הניגש לסקיצות של מעצב צריכה להיות ההבנה שהאדם שיצר את הסקיצות האלו, הכניס בהן את כל נשמתו ושהוא יודע בדיוק מה הוא עושה.

מעצבים יודעים מה הם רוצים אבל לא תמיד מבינים במה כרוך הביצוע

על אף שלכאורה, הנקודה הזו סותרת את האמור בפסקה הקודמת, אין הדבר כך כלל ועיקר. מעצב שאינו יודע לעצב- אינו מעצב. לעומתו – מעצב שאינו יודע לתכנת, הוא עדיין מעצב, רק עם הבנה מוגבלת יותר של המדיום הדיגיטאלי.
לעתים קרובות מאד, תיתקלו במעצבים שיודעים בדיוק מה הם רוצים לעשות, אבל אינם מבינים איך הדבר נעשה, בכמה משאבים הוא עלול לעלות למתכנת ולמערכת ולעתים אפילו אינם מסוגלים להסביר לכם בשפה ברורה למה הם מתכוונים כשהם אומרים X או Y.

אם נתקלתם בסיטואציה כזאת, אין טעם להילחץ ואין טעם להתעצבן. עצבים לא ילמדו את המעצב לדבר בשפה שלכם וניסיון להבין ולפתור הכל לבד לא יועיל לפרויקט המשותף. בקשו מהמעצב דוגמאות: בקשות ממנו לראות אתר או מצגת בהם בוצע הדבר שתכנן לעשות, קרוב לוודאי שיוכל להפנות אתכם לדוגמא אחת לפחות.

אם אין דוגמאות "מהחיים" והדברים נראים לכם לא מציאותיים או בלתי ניתנים לביצוע מבחינתכם, דאגו להסביר את הבעיות בצורה מסודרת ומובנית, בלי שימוש מוגזם במושגים טכנולוגים אבל גם לא בזלזול או בחוסר סבלנות. רוב המעצבים אינם אנשים טכניים בהכשרתם אבל גם אינם מטומטמים – ואם הם עובדים כמעצבי ווב, הם בטוח יודעים מספיק כדי להבין מה אתם רוצים לומר.

אל תתווכח עם מעצב על העיצוב ואל תימנע מלהביע דעה לגבי הממשק, הלוגיקה והגיון הבניה

כמו שכבר אמרתי, עיצוב אינו עניין של שליפות מהמותן. מעצב טוב מחשב כל פיקסל ולעולם לא ישחרר סקיצות "חצי אפויות" לתכנות ולבניה.
אין טעם לבוא למעצב אחרי שהשלים את העיצוב ולומר – זה לא יפה, או – אני לא אוהב את זה. עיצוב אינו נשפט לפי קריטריונים של "יפה" \ "לא יפה", "אוהב" \ "לא אוהב" אלא לפי קריטריונים של אפקטיביות ואסתטיקה.

אם יש לכם ביקורת כלפי העיצוב, היא חייבת להיות בונה ומובנית. אתם לא חייבים לדעת להתבטא בשפה של מעצבים וגם לא חייבים לדעת בדיוק מה מפריע לכם (כמו שהמעצב לא חייב להבין את שפת הקוד שאתם עובדים בה ולהכיר את הז'רגון המקצועי שלכם), אבל במידה ויש לכם ביקורת, היא צריכה להיות ממוקדת ולתת למעצב משהו להיאחז בו כדי לנסות להבין מה לא עובד טוב בעיניכם.

זכרו – אמנם אתם עובדים על פרויקט משותף, אבל המעצב והלקוח הם שיקבעו בסופו של דבר את העיצוב. אם המעצב שלכם בחר שלא להתייחס להערותיכם לגבי העיצוב, אין סיבה להיעלב. סביר מאד להניח שיש לו סיבה טובה, גם אם לא עצר להסביר ולנמק כל פרט.
לעומת זאת, אם יש לכם ביקורת לגבי תכנון הממשק, הלוגיקה והגיון הבניה של הפרויקט, אל תהססו להביע דעה. במקומות האלו – התובנות שלכם חשובות לא פחות משל המעצב ואם לא התייעץ אתכם מראש – אין סיבה שלא תחוו דעה כשתראו את הסקיצות.

אין דבר כזה אין דבר כזה

החדשנות והשאיפה ליותר הן האמהות של ההצלחה. מי שדבק רק במה שהוא יודע לעשות, לא מתפתח ולא מתקדם. גלו נכונות לבדוק רעיונות חדשים, גם אם אינכם יודעים מייד כיצד לבצעם, הציעו רעיונות משלכם, בעיקר אם נראה לכם שאתם מודעים ליכולות טכנולוגיות מתאימות – שהמעצב אינו מכיר ולעולם, לעולם, אל תגידו "אי-אפשר" כשאינכם יודעים איך לבצע משהו.
מובן שתמיד מותר לומר – "אני לא יודע איך לעשות את זה" ולא תמיד יש זמן לבדוק וללמוד, אבל אם תגידו אי-אפשר על משהו שבוצע במקום אחר בלי להסביר למה, המסקנה המיידית והמתבקשת תהיה שאינכם מקצועיים מספיק ושיהיה קשה לעבוד איתכם בעתיד.
אם אין דוגמא מול העיניים – ובכל זאת המעצב בא אליכם עם רעיון מטורף שאינכם יודעים איך לבצע, זכרו גם את תפקידכם ה"חינוכי" כלפי הלא- טכנולוג שמולכם: אתם האורים והתומים שלו כרגע. אם תגידו אי – אפשר, הוא יקבל את זה כפי שאמרתם ולא יוכל לסתור את קביעתכם, אבל בכך אתם משחיתים מעצב טוב ויצירתי וסוגרים בפניו דלת שיכלה להביא את שניכם למקום נהדר של גילוי והתפתחות מקצועית.

ככה אני עושה את זה

שיטות העבודה שלנו נבנות לאורך השנים, בהתאם לבעלי המקצוע מולם ולצדם עבדנו והתנסינו. כמו בכל תחום בחיים, גם בתחום המקצועי אנחנו לומדים מכל אדם שאתו אנחנו באים במגע.
לאנשים שונים – שיטות עבודה שונות ודרכי חשיבה מגוונות ולכן, לפני תחילת עבודה משותפת על פרויקט, רצוי לשבת יחד ולהגדיר ציפיות. במידה ואין אפיון רציני של הפרויקט (וזה קורה במיוחד בפרויקטי פרילאנס עצמאיים) רצוי ליצור את האיפיון ביחד, השלב הזה קריטי להצלחת הפרויקט ובד"כ שלב האפיון הוא הדרך הטובה ביותר להכיר את החומר ולהבין את המערכת לעומק.

אחרי האפיון, רצוי לתאם ציפיות לגבי שיטות עבודה: האם עובדים במקביל על פי האפיון או שמתחילים מבנית האפליקציה ואחריה שלב העיצוב או ההיפך.
יש מעצבים שחייבים לראות את האפליקציה מול העיניים כשי שיוכלו להלביש עליה את העיצוב המדויק ויש כאלה שיעדיפו אפליקציה שתיבנה בהתאם לעיצוב המפורט שנתנו.
רצוי לתאם גם ציפיות לגבי קצב עבודה. זו לא בושה לשאול מעצב כמה זמן ייקח לו לעצב כל חלק בפרויקט וזו לא צריכה להיות בושה עבור המתכנת לענות על שאלה מקבילה לגביו. הגדרת ציפיות ושיטות עבודה מראש – תקל על שיתוף הפעולה בין מקצוענים.

כמעט הסוף

- בשלבים האחרונים של העבודה, היו ערניים מאד לרשימות התיקונים שמעביר אליכם המעצב.
- אל תעבירו לבדיקה עמודים חצי עשויים כי בלתי אפשרי לתת ביקורת בונה על חצי-עבודה.
- ולעולם אל תשכחו להגיד מילה טובה. כולנו נשמות רגישות וכולנו זקוקים לפידבק – ואנשים יוצרים זקוקים לו יותר מכל אחד אחר. אחרי הכל עבודתם נעשית כדי שתיראה על ידי אחרים ותשרת אותם.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: