אותיות מנחות

גליון חמישי, קיץ התשס"ב

איריס בן דוד

בעוד אתם אמורים לעצב מחדש את שלטי תל אביב (נו, איפה אתם באמת?), אני הלכתי לבדוק מה הנחה את מעצבי השלטים במקומות אחרים וצוננים יותר, ובעיקר מה הנחה אותם בעיצוב או בחירת הפונטים שלהם. בחרתי בשתי תחנות, הראשונה היא קלאסיקה והשנייה היא משהו חדש יחסית:
תחנה ראשונה - 1916, שילוט הרכבת התחתית בבריטניה. תחנה שנייה - 1996, שילוט שדה התעופה החדש בדיסלדורף.

את הבחירה הראשונה באמת אין צורך לנמק, השנייה מרתקת בגלל תהליך העיצוב שלה והקווים המקבילים שלו לעיצוב אינטראקטיבי.

תחנה ראשונה, שילוט הרכבות הבריטי
השילוט
במאה התשע-עשרה, לא הושקעו מאמצים בתכנון שילוט ברור ומובחן לתחנות הרכבת. הן הופיעו בתוך בליל פרסומות וטבעו בים צבעוניות. היות וכל קו פעל באופן עצמאי, גם השילוט בקווים סבל מפיצול אישיות. האחדה החלה לאחר שמנהלם של אחד הקווים, פרנק פיק, הציע לקווים אחרים להשתמש בשילוט אחיד ולהוציא מפה משותפת. כך נולד שלט ה- bar-and-disc.

הטיוב הלונדוני. אחד השלטים המוכרים ביותר בעולם

הפונט
בשלט ה- bar-and-disc הראשון השתמשו פונט אופייני לתקופה, שלא היה קריא במיוחד. ב-1913, החליט פיק לשנותו. אז נכנס אדוארד ג'ונסטון לתמונה. ג'ונסטון, מעצב טיפוגרפי שעיצב פונט הנושא את שמו, יצר את הפונט הסנס סריפי (בקיצור - אלו בלי הקוצים) הראשון של המאה העשרים. היתה לו השפעה עצומה על מעצבים בריטיים רבים, בעיקר על אחד מתלמידיו המפורסמים, הפסל והמעצב הטיפוגרפי, אריק גיל (נכון, מ-Gill Sans).
זהו הפונט המודרניסטי הבריטי הראשון. הפונט נקי ועושה שימוש בצורות גיאומטריות פשוטות. קלות הקריאה שלו מוכחת והוא זכה לפופולריות עצומה. שלוש שנים אחר כך, הוחלפו הפונטים בשלטים ונשארו, למעשה, עד היום.

ג'ונסטון, הוא שאחראי למעשה לאחת ה- corporate identity המפורסמות בעולם. הקלאסיקה הזו צלחה ועוד תצלח, כנראה, עשורים רבים. כאשר הוחלט, מתישהו בשנות השמונים, לבצע מתיחת פנים פנו למעצבים לודוויג ושמידט, אך אלו החליטו בסופו של דבר לערוך רק כמה שינויים מינוריים ויצרו את ה- New Johnston . אחרי הכל, זוהי קלאסיקה ששומרת על רעננותה גם היום.
אכן, מדובר ביצירת מופת שפרצה דרך לשילוט תאגידי אחיד ותעשיית מזכרות התיירים.

הבנתם מה עושים בדוכן מתחת לשלט?

תחנה שנייה, שילוט שדה התעופה החדש בדיסלדורף
1996, שריפה פורצת בשדה התעופה בדיסלדורף. השריפה הראשונה בשדה תעופה כלשהו בגרמניה. בכאוס שנוצר מנסים הנוסעים המבועתים למצוא דרכם החוצה. רבים לא הצליחו. 17 מוצאים את מותם, 150 מוצאים את עצמם בבית חולים.

מאוחר יותר באחד העיתונים, צוטט דובר מכבי האש מאשים את הנוסעים 'בהתעלמות' משלטי יציאת חירום. להנהלת שדה התעופה נדלקה נורה אדומה, ובחינת השילוט בשדה מביאה ממצאים עגומים: מגוון של שלטים חסרי אחידות סגנונית הנמצאים בתוך אוסף לוגואים של חברות שונות ושלטי פרסומת. שדה התעופה מנסה לשקם את תדמיתו ולהציג חזות חדשה, בטיחותית ומתחשבת.

נראה אתכם מתמצאים עם שילוט כזה

הם פונים ל- MetaDesign , חברת העיצוב הגדולה בגרמניה. ובעלת ניסיון בעיצוב שילוט לתחבורה ציבורית (היא זו שעיצבה את שילוט הרכבת התחתית בברלין).

הפרויקט נחלק לשני שלבים: בשלב הראשון, היות ושדה התעופה שב לפעול ימים ספורים לאחר השריפה, עוצבה מערכת שילוט זמנית. השלב השני, השלמת השילוט הקבוע, קיבלה דד - ליין היסטרי של שישה שבועות. שכן, הקיץ, העונה החמה של שדה התעופה עמד בפתח.

MetaDesign שכנעו את ראשי שדה התעופה כי מערכת השילוט צריכה להיות חלק מזהות תאגידית רחבה יותר. "הנוסעים צריכים לזהות את שדה התעופה דילסדרוף מרגע שהם אוספים את הכרטיסים אצל סוכן הנסיעות שלהם." טען בפניהם ברונו שמידט, שותף ב- MetaDesign.

על מנת להתמודד עם מסגרת הזמן האימתנית, שלחו MetaDesign שמונה אנשי צוות לגור בשדה התעופה וצוות נוסף תמך בהם במשרדי החברה. הם עבדו 18 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע במחסן חם ורועש.
בראשית תהליך העבודה, המעצבים השתמשו בצילומי וידאו וסטילס על מנת לנתח תהליכים בשדה התעופה: נקודות הכניסה, עזיבה ומעבר, נקודות השירות ויציאות החירום. משם הם פיתחו שישה תסריטים של שימוש, המתבססים על הגעה ועזיבה של שדה התעופה בנקודות שונות: מונית, תחנת האוטובוס, מכונית ורכבת תחתית.
בעיה נוספת שנצבה בפניהם היא אופי המבנה. שדה התעופה עבר שינוים מאז הקמתו. נוספו לו חלקים ואגפים מה שהפך את ההתנהלות בתוכו לקשה ומסורבלת. הם בחנו 1500 שלטים. כחצי מהם היו כפולים ומיותרים ובכל מקרה נעלמו בתוך אוסף לוגואים של חברות תעופה שונות.

השילוט
MetaDesign פיתחו היררכיה למערכת השילוט החדשה. הם יצרו מטריצה של אינפורמציה המונחית על ידי חשיבותו המיידית של הנושא. לדוגמה, שלטי ההמראה הופיעו לפני שלטי הנחיתה, מתוך הנחה כי הממריאים ממהרים יותר. במקביל, נותחו ונבדקו פונטים, פיקטוגרמות וצבעוניות הולמים.
הכלל הראשון שנקבע בבחירת הצבעוניות הוא לנגוד את הצבעוניות הכללית של שדה התעופה: שחור על צהוב, ומכאן, נבחרה צבעוניות הולמת לכל סוג של שלטים.
דגש מיוחד הושם על שלטי החירום. עליהם להיות מובחנים בצבע וגודל. לשלטים אלו נבחר הצבע ירוק בהיר, צבע שניתן להביחן בו בקלות גם מבעד לעשן שריפה.
השלטים שספקו אינפורמציה והכוונה לנוסעים (מלונות, שירותים וכו') הופיעו עם כיתוב לבן על אפור.

עכשיו הרבה יותר טוב

הפונט
היות ושילוט שכזה צריך להיות קריא ממרחק של 35 מטרים, והמלים בגרמנית נוטות לאריכות, נוצרה בעייה בנוגע לגודל הפונט. לבסוף בחרו להשתמש ב-Info אשר גוזל פחות מקום (עד 12%) מפונט כמו Helvetica. כך נחסכו שורות שלמות. ב- MetaDesign מתלוננים כי ברוב שדות התעופה מעוצב השילוט על ידי ארכיטקטים אשר הבנתם בטיפוגרפיה מועטה. הם משתמשים באותם פונטים שוב ושוב - Helvetica , ו- Univers לרוב בלבן על שחור.

לפיקטוגרמות שנבחרו היתה כבר היסטוריה, הן מופיעות גם ברכבת התחתית של ברלין ועיצובן מבוסס על פיקטוגרמות שעוצבו עבור אולימפידת מינכן עוד ב- 1972.

לא חסרו גם הבעיות המוכרות של עבודה מול לקוח לא החלטי (כן, גם אצל הגרמנים). כאשר ניסו לתכנן את מפות שדה התעופה הם קיבלו מידע שונה מידי יום. "יום אחד הלקוח טען כי שדה התעופה יוחרב ויבנה מחדש ויום לאחריו טען כי ישאר כפי שהוא." התלוננו אנשי MetaDesign.

והתוצאות? שנה אחרי מדווח אחראי המודיעין על ירידה של 50% בשאלות.

תחנה אחרונה
שילוט, כמו שגילינו, הוא לא רק פונקציה של גודל אות, ושל צורתה. שלט טוב, אפילו אחד שרק צריך להפנות אתכם לשירותים, מחביא מאחוריו אין ספור שיקולים ורעיונות.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: