באותיות ובמופתים

גליון שישי, סתיו התשס"ב

אליסיה שחף

טיפוגרפיה (מיוונית typos - דפוס + graphein - לכתוב) מלאכת הדפוס, הדפסת ספר וכיוצא בזה מאותיות עופרת או מחומר אחר (מילון אבן שושן).

כמעט בכל עבודת עיצוב יש התמודדות עם טיפוגרפיה. אם מדובר בעיצוב למסכים או לדפוס, עבודות בגדלים ענקיים או קטנטנים, כמעט תמיד משתלבות אותיות. לאותיות יש חלק מרכזי במסר שרוצים להעביר, באפקט שרוצים ליצור, בהסבר ובהבנת הנראה. גם לוגו של חברות מורכב לרוב מטקסט, אם כחלק אינטגרלי מהלוגו או כהסבר בצידו.
מכיוון שבדרך כלל מעצבים עושים עיצוב עבור חברות שרוצות לפרסם את עצמן, הלוגו של החברה מופיע בעיצוב, לעיתים בתוספת שורת-מחץ על מה החברה מנסה למכור לעולם.

טיפוגרפיה היא תורה בפני עצמה. לא כל המעצבים - טובים ככל שיהיו - מתמצאים בסודות ובכללים שלה. בתרבות בה אנו חיים כיום, אנחנו עדים ל"מתקפה" ויזואלית מסיבית, בשלטי חוצות, בחלונות ראוה, באינטרנט, בטלויזיה. במתקפה הזו יש ערבוביה גדולה של תמונות, טקטסים, צבעים, מסרים שונים ומשונים. על מנת להבין איך זה עובד כאשר האותיות מקבלות תנועה, הלכתי אל מעצב שמתמחה בעיצוב למולטימדיה, בעיקר לטלויזיה.

נועם ברק, מבעלי סטודיו 3dgarage (http://www.3dg.co.il) הוא בוגר בצאלאל במגמת עיצוב גרפי. מאז 1998 סטודיו 3dgarage עוסק בעיצוב פרומואים לטלויזיה. הסטודיו ממקום במתחם אולפני הרצליה. הסטודיו עשה ועושה, בין היתר, עבודות עבור רשת, הטלויזיה החינוכית, תוכנית הטלויזיה של יצפאן ועוד.
שאלתי את נועם שאלות על טיפוגרפיה, על תפיסה עיצובית בתנועה, על ההבדלים בעיצוב סטטי לדינמי, ונועם בחר לענות תשובות גדושות בדוגמאות מהעבודות שבוצעו בסטודיו, מה שהפך את השיחה למוחשית, מובנת, מאירת עיניים ומעניינת מאוד.

ש: מה ההבדל בין שימוש בטיפוגרפיה בתנועה לבין שימוש בטקסטים בעיצוב סטטי?
ת: בעבודה שלנו לטלויזיה אנחנו נדרשים הרבה פעמים לעצב לוגו, שבדרך כלל כולל את השם של התוכנית. הלוגו הזה אמור לשמש את הלקוח במספר אופנים: הוא יודפס על נייר מכתבים, הוא יופיע בפרסומים על שלטי חוצות, בעיתונים, והוא ינוע בפרומו או בפתיח של התוכנית.
הלוגו הוא תמצית הרעיון שהלקוח אמור לשדר: בגלל זה כל כך קשה לעצב לוגו. למעשה, עיצוב לוגו הוא העיצוב הקשה ביותר לביצוע. באמצעות כמה קווים אתה אמור לשדר המון דברים: רצינות, מקצועיות, כיף ועוד מיליון הגדרות שונות ומשונות, כל אחת בהתאם ללקוח.

לדוגמא, עבור התוכנית של שמעון פרנס - "אצל פרנס בטברנה" - עיצבנו קודם כל את הלוגו.

לא חשוב הטקסט, חשובה הפיגורה.

בהפקה לא היו מודאגים מהפתיח עצמו, מה שהטריד את כולם היה: איך יראה הלוגו.
זה היה החלק הקשה, לתמצת את רעיון הטברנה ולתרגם אותו ללוגו שיעמוד בזכות עצמו בכל מקום שידרש, כאשר לאחר מכן יקבל תנועה עבור הפתיח של התוכנית.
אני יודע, מנסיוני הרב בתחום, שבלוגו נכון כבר קיימת התנועה. בתהליך עיצוב הלוגו, אני "רואה" את התנועה.
בפתיח לתוכנית של פרנס ידענו שיהיו אנשים ברקע. התוכנית היא תוכנית שמחה, שעושה טוב לאנשים, מזמינה אנשים לשיר, לשתות, להנות. הלוגו של התוכנית "נפתח" כמו דלתות של saloon, מזמין את הצופה להיכנס פנימה, להשתתף, מחבק אותו. כמובן הוספנו את האלמנט של המסבחה - השרשרת עם החרוזים - תלויה מהאותיות: האלמנט הזה מזוהה עם פרנס והוא חייב היה להופיע בלוגו.

דוגמא נוספת - הפתיח לתוכנית של יצפאן. הלוגו שלו מורכב מהאותיות שמרכיבות את שמו - שם התוכנית. האותיות מעוצבות כך, שהן "פורצות" החוצה מנקודה אחת בכיוון הצופה, מתקרבות אליו ומזמינות אותו פנימה. מתחת לאותיות יש שובל של אבק כוכבים. יצפאן הוא כוכב, רצינו להדגיש את אבק הכוכבים שהוא מפזר סביבו.
כאשר ניגשנו למלאכת ההנפשה של האותיות, התחלנו מהאות הראשונה - י. האותיות רודפות אחרי האות י', פותחות במין מרדף מטורף אחת אחרי השניה. האותיות לא מסודרות, הן מתפזרות ו"מתפרקות" במהלך המרדף. הצופה הופך להיות חלק מהמרדף: האותיות משתוללות, רצות, מתגלגלות. הצופה נכנס לתוך אוירה משועשעת, מבודחת. כל ההוויה היא לא רצינית, היא הומוריסטית, מחוייכת, משעשעת, מהווה פתיח מתאים לתוכנית הבידור של יצפאן.

ככה משדרים שעשוע.

ש: יש פונטים מסויימים שמתאימים יותר להנפשה מאחרים?
ת: לפי התפיסה שלי, פונט הוא צורה. אני מתייחס לפונט כאל אובייקט בעל קווים ומאפיינים צורניים, לכן כל פונט בעצם מתאים את עצמו למסר שאני רוצה להעביר. אני משחק עם הפונטים בהתאם לצורה שלהם, כל צורה ניתנת להנפשה, מקבלת חיים משלה.
לדוגמא, בפתיח של יצפאן - ההתייחסות לאותיות היא כל אחת לפי הצורה שלה. נכון שאוסף האותיות מרכיב את השם של התוכנית וזה חשוב, אבל כשחשבתי על המרדף, התייחסתי לכל אות כאובייקט צורני בפני עצמו: במהלך ההופעה שלהן, הן לא שומרות על הצורה המקורית שלהן: הן הולכות, "רגל" פה, "יד" שם, משמיעות קולות צהלה. במקרה הזה יש תחושה של האנשת האותיות.
עלי לציין, שהאותיות האלה צויירו במיוחד עבור הפתיח המסויים הזה, לא הייתה כאן בחירה של פונט מסויים.

בפתיח לתוכנית "משעל חם" עשינו שימוש בטקסטים שהם למעשה חסרי משמעות תוכנית. האותיות והמספרים רצים על המסך. רצינו לשדר התרחשות אקטואלית, את התזזית של המאורעות הדינמיים שקורים בארץ, בתחום הפוליטיקה, הכלכלה, החברה, נושאים שבהם עוסקת התוכנית.

ש: האם כל פריים באנימציה הוא בעל קומפוזיציה מושלמת?
ת: האנימציה מורכבת מהרבה מאוד פריימים. בתוך המכלול הזה, תמיד ניתן לשלוף כמה פריימים ש"עומדים" בזכות עצמם. הגישה לעיצוב בתנועה היא שונה מהגישה לעיצוב סטטי. מכיוון שאני מגיע מרקע של עיצוב גרפי, אני יכול להצביע גם על ההבדלים. החוקים הם שונים. כל שלב באנימציה מחושב.
השלב הראשון הוא כתיבת סטורי בורד. רק כאשר ברור לנו מה אנחנו רוצים להגיד ואיך, ניגשים למלאכת העיצוב והבניה של האנימציה. אנחנו לא מעצבים כל פריים בנפרד, העיצוב הוא תנועתי. מתחילים לעבוד על בסיס קומפוזיציה מסויימת, מנפישים אותה ובעקבות התנועה מגיעים לפריים סופי.

---

כמעצבת "סטטית" בעיקר, השיחה עם נועם בהחלט לימדה אותי דברים שלא ידעתי, בייחוד במה שנוגע לעיצוב לוגו. אני בטוחה שגם אתכם.

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת:

		שם:
		דואר:
		אתר:
		כותרת: