אותיות בתנועה

גליון שביעי, חורף התשס"ג

איריס בן דוד

חושך, הפרסומות והבקרובים סוף סוף נגמרו. עכשיו מתחיל הסרט. הסרט שלפני הסרט.
כמעט לכל יצירת מופת קולנועית יש יצירת מופת קצרה בראשיתה. האתגר שלה הוא לא רק להפוך את הכותרות למעניינות כמו הסרט עצמו, אלא גם להכניס אותנו לאוירה ולעורר עניין לקראת הדרמה הגדולה שתתחיל עוד מעט.
לפעמים, מדובר בנסיונות קצת פאתטיים לגבור על האח הגדול, כמו במקרה של 'הכבוד של מר ריפלי', שהוא בעל קטע הכותרות הארוך ביותר שאני מכירה: שמונה דקות (!) של כותרות פתיחה. אבל לזה נחזור עוד בהמשך.
את תפקידו של הסרט שלפני הגדיר היטב העורך של מר ריפלי, וולטר מארץ': "קטע הכותרות של הסרט הוא כמו מסגרת מסביב לציור: הוא צריך להרחיב ולהעיר על מה שנמצא 'בפנים', להתריע ולהמחיש לצופה את גווני הרגש, הרעיונות והסגנון הויזואלי של הסרט עצמו. הוא בעצם מן ממברנה, הוא מכיל את הסרט אך גם נותן לו לנשום."

סול באס, האיש בעל זרוע הזהב

מי שאחראי להפיכת כותרות הפתיחה למדיום בפני עצמו הוא סול בס, גאון שעבד בעיקר עם היצ'קוק. מחולל המהמפכה התחיל את דרכו עם הסרט כרמן ג'ונס של הבמאי אוטו פרמינגר 1954 . שם הצליח בעזרת אפקטים אנימטיביים להעביר אוירה ותחושת כמו שלא ניתן להעביר בעזרת טקסט רגיל. הוא לכד את תשומת הלב של תעשיית הקולנוע בסרט the man with the golden arm''. הסרט הגיע לבתי הקולנוע באמריקה עם ההנחיה "מסריטים: משכו הוילונות לפני הכותרות." עד אז היו הקרדיטים לשחקנים ולצוות משעממים כל כך עד שהמקרינים היו חושפים את המסך רק לאחר שהסתיימו.



פורץ הדרך


עם המוטו - Design is thinking made visual, הוא הצליח ללכוד את שיא הדרמה ולהפוך אותה לקטע טקסטואלי-אנימטיבי. כך, למשל, בסרט ורטיגו, הכותרות מופיעות כמערבולת בתוך גלגל עין ומעבירות את תחושת סחרור הגבהים של הגיבור.



ורטיגו


אחרי הסרט הזה, הזמין אותו היצ'קוק לשמש יועץ ויזואלי עבור סרטו הבא, פסיכו. כאן, הכותרות מחקות את השיא העלילתי של הסרט - סצינת הדקירה באמבטיה שאותה הוא גם ביים.



פסיכו


על תפיסת העולם העיצובית שלו, אמר באחד הראיונות לפני מותו כי הוא היה הראשון לנסות ליצור סימבול גראפי יחיד לסרט. אלמנט ויזואלי יחיד, טוב רע או שונה שיכול להוות הצהרה לגבי הסרט. עד אז בכל פרסומות הקולנוע רווחה שיטת המישמש. המפרסמים זרקו הכל לתוך הסיר. התפיסה היתה כי כל אחד מהצופים הפוטנציאלים ימצא שם משהו שיגרום לו לרצות לראות את הסרט. באס קרא לקונספט הזה 'לראות, לראות, לראות':

"לראות את המיסיונרים מורתחים בסיר השמן.
לראות את הבתולות המרקדות במקדש.
ולראות את קרקאתואה מפוצץ אותם."

כך שאם לא אהבת תמונה אחת, היית אוהב אחרת. רעיון הסמל היחיד היה מהפכני בשנות ה-50 ואוטו פרמינגר היה אמיץ מספיק לאמצו.

בינדר בשירות הוד מלכותה

כמו נושא הכותרות שלו ג'ימס בונד, מוריס בינדר היה חובב נשים, רווק ניצחי ושרמנטי, אספן אמנות ששמר בקנאות על חיו הפרטיים.
הוא עיצב את כותרות הפתיחה של 14 סרטי ג'ימס בונד: החל מהראשון שבהם 'דר' נו' ב-1962 ועד 'רשיון להרוג' ב-1989. התערובת של הרפתקאות – מין – יוקרה נוצצת קיבלה ביטוי עז בכותרות שעיצב. הסגנון עוצב כבר בסרט הראשון, דר' נו: רצף של סילואטים של נערות בונד (דרך מתוחכמת לעקוף צנזורה), צבעוניות סוחפת. תנועה, ריגוש ובעיקר קנה האקדח.
קנה האקדח הפך לסמל המזוהה ביותר עם ג'ימס בונד והוא מופיע בכל כותרות סרטיו. בינדר צילם את קטע הפתיחה דרך קנה של אקדח 38 על מנת לקבל את הפוקוס הנכון.



בינדר



אחד הסמלים הויזואלים המוכרים בעולם



בשביל קטע הנקודות שבסוף הפתיח השתמשו במדבקות מחיר


כיום מוכר בינדר כאחד מאמני הפופ ארט הקלאסיים אשר הצליחו ללכוד את רוח התקופה ביצירתם.

רוס וריפלי

ונחזור לארוך מכולם, הכישרון של מר ריפלי, כאמור שמונה דקות שהן מחווה לסול בס.
הקונספט היה ליצור אווירה של שנות ה-50 בניו יורק. המעצבת, דבורה רוס, לקחה עיצובים של עטיפות תקליטי ג'ז נודעים של הליבל בלו נוט מאותה תקופה. הפונטים הנבחרים, פונט של מכונת כתיבה (Obsolete), מאזכר את עטיפות התקליטים ההן וגם את העובדה שריפלי מצליח לזייף מכתבים של דיקי ממכונת הכתיבה שלו. הפונט הנוסף, הלבטיקה, נחתך ונדחס בסגנון הבלו נוט. וביניהם שמות תואר מטושטשים המתחלפים במהירות ומתארים את כישוריו.

המעברים בין הקטעים נעשים על ידי פסים אנימטיביים בגדלים ועוביים משתנים המזכירים קלידי פסנתר (ריפלי, כזכור, הוא פסנתרן וסצינת הפתיחה בסרט היא של קונצרט שלו). בחלק מהמקרים הם בעלי קצוות מחודדים שמתארים את ההתפתחות האלימה והטורדנית של הסרט.

ויש כל כך הרבה שלא אוזכרו: רוברט בראונג'ונס שהחליף את בינדר העסוק ב'מרוסיה מאהבה' ו'גולדפינגר'.'קדחת הג'ונגל' של ספייק לי, 'נאמנות גבוהה' של סטיבן פרירס, כל סרטי אלמדובר ועוד רבים. ובכלל, כל סרט וכרזה שבהם טיפל סול באס ראויים לכתבה משלהם. רוצו לבקר באתר המחווה שלו.




 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


גלית  בתאריך 1/17/2003 11:12:06 PM

מעניין!

אני מניחה שלא היה שום טעם להזכיר סרטים ישראליים, כי אצלנו עוד לא גילו ששווה להשקיע. או שסתם אני משמיצה, וזה פשוט מחוץ להקשר של הכתבה?
על כל פנים, נהניתי לקרוא ולבדוק את הקישורים. יופי של כתבה

Seg    בתאריך 1/18/2003 11:34:20 AM

מעט מאוד עיסוק בטיפוגרפיה

אבל בעצם, מה זה משנה. הכתבה מעניינת. אגודלים למעלה.

בונד, שמוליק בונד  בתאריך 1/19/2003 1:21:47 AM

מרתק

הפציחה לסרט היא בהחלט קטע שתמיד מדליק ומצית אותי!
האחרון של ג'יימס בונד עם מדונה בהחלט משובח.

האם מישהו יודע היכן ניתן להוריד מהרשת יצירות אומנות מסוג זה? (עדיף באופן חוקי)

אמיר דותן    בתאריך 1/19/2003 4:06:55 AM

אני בספק

אם יש מקום שמאגד את הפתיחות של סרטים ואני מאוד אשמח אם מישהו יציין אתר זה או אחר שאכן מתייחס לפתיחות של סרטים ואולי אפילו כולל דוגמאות. המאמר בהחלט מעניין והייתי מזכיר את הפתיח הכבר כמעט מיתולוגי של "שבעה חטאים" שהצית את טרנד הכיתוב הפסיכוטי המרצד ועד היום אני מחשיב את דקות הפתיחה האלה כמיני-סרט בתוך הסרט עצמו ואם הייתי צריך לנקוב בדוגמא אולטימטיבית של פתיח ש "הוא כמו מסגרת מסביב לציור: הוא צריך להרחיב ולהעיר על מה שנמצא 'בפנים', להתריע ולהמחיש לצופה את גווני הרגש, הרעיונות והסגנון הויזואלי של הסרט עצמו." ללא ספק הייתי בוחר את זה שלשבעה חטאים.

הפתיח לסרט נוסף של דיויד פינצ'ר "חדר הפאניקה" כולל טיפוגרפיה מאוד מעניינת לדעתי של כיתוב תלת מימדי גדול שמופיע צף בין בניינים שונים בניו-יורק בצורה מאוד יוצאת דופן ולא שגרתית. אני חושב שזה היה הדבר היותר מרשים בסרט עצמו.

מתי    בתאריך 1/20/2003 9:25:27 PM

קייל קופר חסר, ללא ספק

אני גם חושב שכל מאמר בנושא אינו שלם ללא הזכרת קייל קופר (מעצב הפתיח של שבעה חטאים, משימה בלתי אפשרית, הנוקמים, ועוד עשרות). העבודה המדהימה שלו על הפתיח של seven הביאה לפריחה מחודשת של המדיום.
אפשר לראות הרבה מהפתיחים אצלו באתר:
www.imaginaryforces.com

אמיתי גלעד    בתאריך 1/22/2003 1:40:20 AM

שימו לב גם לדיוויד פינצ'ר

בהמשך להודעות הקודמת, בסרט שבעה חטאים באמת יש אחלה פתיח. זהו סרט של הבמאי הענק דיוויד פינצ'ר, שבכל הסרטים שלו שראיתי הפתיחים היו משהו מאוד מיוחד. ב"מועדון קרב", סרט נוסף של פינצ'ר (והטוב ביותר שלו עד כה, לטעמי), הכתוביות מופיעות על רקע מסע מהיר בתוך ראש של בן אדם (סרט חובה, ולא בגלל הפתיח). לגבי "החדר" , אני כמו תמיד מסכים עם כל מילה של אמיר דותן (כבר כתבתי בדיוק את מה שהוא כתב, אבל אז שמתי לב שהוא הקדים אותי. לעזאזל).
:)

raphael  בתאריך 1/23/2003 1:10:04 PM

Imaginary Forces

עשו את הפתיחים היותר מעניינים של שנות
ה-90 (שבעת החטאים) שאבו השראה
מסול באס
האתר שלהם שווה בדיקה
http://www.imaginaryforces.com

rewind  בתאריך 5/12/2003 1:50:20 AM

אפילו שמועדון קרב הופך לקונצנזוס

ובצדק...

ראוי ביותר להזכיר גם את הפתיח של "תפוס אותי אם תוכל", שהיה מקורי ומעולה.
לטעמי, הרבה יותר מהסרט עצמו.

    בתאריך 6/20/2004 11:19:54 PM

אותיות קידוש לבנה

תגידו מה כל כך קשה להבין אני רוצה להוריד אותיות קידוש לבנה והאתר הזה מ-י-ו-ת-ר
עם לא תשימו מקום שאפשר להוריד את האותיות קידוש לבנה אז בבקשה

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת: