הכלב, ההר והאינטרנט

תופעה מעניינת מבחינה פסיכולוגית, שאנו חווים אותה יום-יום במציאות חיינו, היא שהשגרתי הופך למובן מאליו. כשטלוויזיה הייתה נחלתם של מעטים, למשל, היא נחשבה כמעט לקסם. היום היא חלק בלתי-נפרד ממציאות חיינו עד-כדי-כך שמי שאינו צופה בטלוויזיה (או, חס ושלום, אין לו מכשיר טלוויזיה בביתו) הופך למוזר ותמהוני. תופעה זו משולה ל"האביטואציה" - אותו מנגנון פסיכופיזיולוגי מדהים שגורם לכלב לזקוף אוזניו לשמע רחש בסביבתו, אך תגובה זו הולכת ודועכת ככל שהרחש יחזור על עצמו. ברור כי זקיפת האוזניים ודעיכתה מעידה על הווייתו של הכלב ולא על קיומו של הרחש.

טלוויזיה כיום היא מכשיר וערוץ תקשורת מעניין פחות מבחינה חברתית, אלקטרונית, פסיכולוגית, או אומנותית? בכלל לא. היא פשוט בולטת פחות למשתמש המצוי על רקע המציאות השגרתית של חייו, אך היא ממשיכה לרתק רבים הלומדים, בוחנים ועוסקים בה מזוויות שונות ומשונות.

אם נוסיף לכך את הכלל האופטי הידוע - שככל שמתקרבים להר הוא פחות נראה כהר - הרי שתמיהתה-אבחנתה של משמרי לגבי "התרבות הדיגיטלית" (אני לא סובל את המונח הזה, אגב) מלמדת לפחות על שלושה דברים: (א) שבשבילה (והיא מייצגת רבים, מן הסתם) האינטרנט וכל הכרוך בהשפעותיה ושימושיה הפך לדבר שגרתי ומובן מאליו המסקרן פחות ויום-יומי הרבה יותר; (ב) שהיא (כמו רבים אחרים) משתמשת כבדה ביישומי רשת, עד כדי כך שהיא לא רואה את המהות המרתקת אלא את המולקולות היוצרות אותה; (ג) שעיסוקה של משמרי, וכנראה אף תחומי התעניינויותיה, אינם קרובים לנושא עליו כתבה, שאם לא כך הייתה נחשפת לספרות מקצועית ענפה ופורחת, למומחים ומתעניינים רבים בעולם העוסקים בנושא באינטנסיביות, לעמותות מקצועיות הסובבות סביב הנושא, וכן - גם פורומים ואתרים לא מעטים הדנים בו בעושר אינטלקטואלי רב.

לצערי, משמרי לא לקחה חלק בדיונים המרתקים והתוססים של קהילת "אדם ואינטרנט" ב-IOL הזכורה לטוב, אשר שבקה חיים מסיבות אחרות לחלוטין מאשר חוסר עניין עוד לפני גסיסתה המבורכת של וואלה. אני שמח לבשר למשמרי ולמתעניינים כי "אדם ואינטרנט" תחדש ימיה בגאון ממש בקרוב. אגב, פורום "תרבות דיגיטלית" בנענע, אותו הזכירה משמרי, כמו גם פורומים אחרים שנגעו בנושא, דעכו בשל חוסר מנהיגות והשקעה, לא בשל חוסר התעניינות. הפניות התכופות אלי בשאלות על הנושא, וכתיבה מבוזרת של גולשים רבים ברחבי הרשת הישראלית, מלמדת שהעניין המקומי בו קיים ועוד איך, למרות קביעתה של משמרי.

יורשה לי להזמין את משמרי ואת אלו הסבורים, כמוה, ש"תרבות דיגיטלית" היא out, לבקר בספריה אוניברסיטאית ראויה, או לגלוש ברשת לאתרים וקהילות רלוונטיים ברחבי הרשת, ולראות שהנושא נושם ומתפתח ומרתק עדיין רבים. זה שבמקומותינו הסוגיות והכותרות מתחלפות בקצב מסחרר לא בהכרח הופך עניין לפאסה. ההר נשאר הר גם אם יש כאלו שלא רואים אותו.